המערה (איור 1) חצובה בסלע גיר רך. השתמרו ממנה חלק מהדופן המערבית, ובה שלושה כוכי קבורה, חלק מכוך קבורה נוסף בדופן הצפונית וכן בור עמידה. כוכי הקבורה מלבניים ורחבים (1.50-1.35 X 2.18-1.85 מ', 1.0-0.9 מ' גובה), ולהם קרקעית שטוחה; הם נחצבו בקפידה. בור העמידה נחצב במרכז המערה, והשתמר ממנו רק החלק התחתון (1.1 X 1.5 מ', 0.9 מ' עומק משוער). בבור העמידה התגלה מילוי של אדמה אפורה, שהכילה שברים של שני סירי בישול מן התקופה הרומית הקדומה (המאה הא' לפסה"נ–המאה הא' לסה"נ). על סמך הטופוגרפיה במקום נראה כי פתח המערה היה קבוע בדופן המזרחית. לפי מיקום בור העמידה נראה כי בדופן הצפונית היו שני כוכי קבורה ומולם שני כוכי קבורה נוספים בדופן הדרומית. על סמך תוכנית המערה וסירי הבישול שהתגלו בה נראה כי היא שייכת לבית הקברות בהר הזיתים משלהי ימי הבית השני.