בחודשים יולי–אוגוסט 2008 נערכה חפירת בדיקה בראש המדרון הצפוני של תל גוש חלב (הרשאה מס' 5471-A; נ"צ 241874/770330), בעקבות הרחבת תוכנית המתאר של כפר ג'יש. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון בעל הקרקע, נוהלה בידי מ' הרטל (צילום), בהשתתפות י' יעקובי וי' לבן (מנהלה), ר' מישייב (מדידות) וא' שפירו (ייעוץ גיאולוגי).
החפירה נועדה לבדוק מחדש את הממצאים בשטח D של החפירה משנת 2004 (חדשות ארכיאולוגיות 122), כדי לבחון במדוקדק את אופי הממצא בעקבות ערר שהוגש נגד החלטת רשות העתיקות לאסור בנייה במקום. שטח החפירה (7 × 7 מ', 5 מ' עומק) נמצא בחלקו העליון של מדרון תלול המכוסה באדמה, בתוך מטע. בחפירה, שהעמיקה עד לסלע האם, נחשפו שש שכבות, המתוארות להלן מן הקדומה למאוחרת.
שכבה 6. סלע האם בגבעה שעליה נבנה התל עשוי שכבות קירטון שביניהן רובדי חרסית. פני הסלע סדוקים מאוד אך אופקיים בראש הגבעה; משם הם משתפלים במדרון מדורג. נחשפו שתי מדרגות סלע, שהפרש הגבהים ביניהן 1.5 מ', ובהן מתקנים חצובים וממצאים המיוחסים לתקופה ההלניסטית (איור 1).
במדרגה העליונה נחצב בור מים (7.4 מ' עומק; איור 2). פי הבור עשוי אבן יחידה, שבסיסה מלבני (0.40 × 0.78 × 1.00 מ') וחלקה העליון עוצב כצינור אנכי (מידות פנימיות: 0.6 מ' גובה, 0.36 מ' קוטר עליון, 0.49 מ' קוטר תחתון; איורים 3, 4). בראש הצינור חצובה מגרעת רבועה שנועדה למכסה. בשולי הצינור אפשר להבחין בחריצי השחיקה של חבלי השאיבה, עדות לשימוש הממושך בבור (איור 5). חלקו העליון של הבור (כ-3.5 מ' עליונים) חצוב כפיר אנכי (2.5 מ' קוטר; איור 6), ואילו חלקו התחתון מתרחב למתאר פעמוני (6.1 מ' קוטר בקרקעית). דופנות הבור ורצפתו טויחו בטיח עבה וגס (איור 7). על קרקעית הבור נמצאה הצטברות (2 מ' גובה מרבי במרכז), ובה שברי אבנים ופיסות טיח שנפלו מן הקירות. בשל הסיכון הבטיחותי לא נערכה חפירה מסודרת בתוך הבור, אך בדיקה בשטח מצומצם העלתה כי לא הצטברו בו משקעים או חרסיות מהמים, ולא נמצאו בו שברי כלים. ייתכן לפיכך שהבור נוקה זמן קצר לפני שהשימוש בו פסק.
המשך מדרגת הסלע העליונה שלצד בור המים שימש רצפה לאחר שנוקה מהצטברויות קודמות; נמצאו עליו חמישה צווארים של קנקני GCW (קרמיקה גלילית גסה) וקערה פשוטה (איור 8). לא נמצאו שברים נוספים מן הקנקנים ולכן נראה כי הצווארים הובאו למקום במיוחד, אולי כדי לשמש כנים להנחת קנקנים בעת מילויים במי הבור. פריטים אלה מתוארכים לתקופה ההלניסטית ולתקופה זו יוחסה גם חציבת הבור.
על מדרגת הסלע הנמוכה נמצאה שכבה של אדמה עם כמות רבה של שברי כלי חרס מן התקופה ההלניסטית.
שכבה 5. לצד המשך השימוש בבור המים במהלך התקופה ההלניסטית, הונחה על גבי רצפה הסלע של שכבה 6 רצפת עפר שכיסתה את צווארי הקנקנים והוציאה אותם משימוש. בחלק המזרחי של שטח החפירה ומצפון לפי הבור הונחה רצפה עשויה לוחות אבן (איור 9), שבחלקה המזרחי נבנתה תעלה שניקזה מים למילוי הבור. בחתך הדרומי של החפירה נמצא קטע מקיר (W10; איור 10), המעיד על מבנה שהשתרע מדרום לבור. לצדו נמצאה הצטברות של אדמה עם שברי כלי חרס מן התקופה ההלניסטית. הצטברות דומה, אשר נחה על שכבה של שברי אבנים, נמצאה על המדרגה הנמוכה.
שכבה 4 (ר' איור 10). בשלהי התקופה ההלניסטית נערכו במקום שינויים נוספים: רצפת האבן כוסתה בשברים רבים של אבני קירטון (L424, L427), אולי בעקבות ניקוי הבור. שכבה דומה של שברי קירטון, שנמצאה במערב השטח (L425), נתחמה במזרח בשורה מסודרת של אבנים (W9; ר' איור 9), שככל הנראה לא שימשה קיר. הגישה אל בור המים (L420) התאפשרה כעת מן השטח המרכזי (L426) – בין שתי ההצטברויות של אבני קירטון – שכוסה באדמה.
שכבה 3. לשכבה זו יוחסה חלקלקה, אשר הוקמה כמסד לסוללת הביצור של העיר בתקופה הרומית הקדומה, ערב המרד ברומאים. על פי הבור הונחה אבן שטוחה (איורים 9, 11) כדי שהבור לא יתמלא בעפר. מדרגות הסלע של המדרון הצפוני כוסו במילוי (1.5 מ' עובי מרבי; איור 12) של אדמה מעורבת בשברי סלע קירטון, אשר יצר את החלקלקה – מדרון אחיד ותלול שהקשה על הטיפוס במעלה הגבעה ומנע מן האויב להגיע לעיר בהיחבא. הממצא הקרמי שנמצא במילוי מיוחס לשלהי התקופה ההלניסטית, ומעיד על פער זמנים בין שלב זה לבין הקמת הסוללה עצמה (שכבה 2). בתחתית החלקלקה נמצא ריכוז של כ-250 'אבטיחי אליהו' במגוון גדלים (איור 13) – כדורי סלע טבעיים שבמרכזם גבישים של קוורץ – שמקורם בנחל צבעון, המרוחק כארבעה קילומטרים ממערב לגוש חלב. נראה כי הכדורים הובאו לעיר כדי לשמש נשק נגד הרומאים, ולאחר שהתדרדרו במדרון כוסו בשכבות העפר של הסוללה.
במדרגה התחתונה נחשף קטע קיר בנוי אבנים מהוקצעות (איורים 12, 14). חלקו הדרומי של הקיר בנוי כמדרגות הפוכות ונראה כי הושתת במקורו על מדרגות הסלע. הקיר מוקף בחומר של החלקלקה או הסוללה שנשפך מסביבו, הוא נטוי במידה רבה בהתאמה לשיפוע המדרון ואינו מתחבר לקירות נוספים; נראה לפיכך כי הוקם קודם להנחת החלקלקה אך גלש ממקומו עם חלק מן החלקלקה והסוללה שהונחה מעליה (להלן).
שכבה 2. בשכבה זו נבנתה מעל החלקלקה סוללה, שנועדה להגביה את הביצור במידה רבה ולעבותו. שכבה דקה של אדמה מפרידה בין החלקלקה לבין מילויי הסוללה. הסוללה, הבנויה בדומה לחלקלקה מעפר מעורב בשברי סלע קירטון – אף שאפשר להבחין בהבדלים בחומר המרכיב אותה בקטעים שונים – הונחה על המדרון התלול של החלקלקה ואף היא תלולה (כ-2 מ' עובי מרבי; איור 15). בתוך שכבת הסוללה נמצאו שברים רבים של כלי חרס, מקצתם מתקופת הברונזה התיכונה ומתקופת הברזל ומרביתם מן התקופות ההלניסטית והרומית הקדומה. נראה לפיכך כי העפר והאבנים ששימשו להקמת הסוללה – ונשפכו מראש התל על המדרון – נלקחו מתוך שטח היישוב שבמרומי התל. בין הכלים מן התקופה הרומית הקדומה שכיחים שברים של כלים השייכים ל'קרמיקה הגלילית הגסה' ולמשפחת כלי כפר חנניה. מבין כלי כפר חנניה נמצאו רק טיפוסים המתוארכים למאות הא' לפסה"נ והא' לסה"נ. הממצא הקרמי זהה לזה שנמצא בחפירות על המדרון במערב התל (חדשות ארכיאולוגיות פד:11; 10:109–11), ומעיד כי הסוללה הוקמה במאה הא' לסה"נ. יש בכך אישוש להצעתו של אביעם כי הסוללה הייתה חלק מביצורי גוש חלב במרד נגד הרומאים.
שכבה 1. מעל לסוללה נמשכים שני קירות טרסה (W6 ,W5; איורים 16, 17), הבנויים ברישול מאבני גוויל ומאבנים מהוקצעות; קירות דומים נמצאו גם מעל לשפכים בחפירה הקודמת במדרון התל. קיר שלישי (W7; גובה 1.32 מ'; איורים 16, 18), הבנוי אף הוא משורה אחת של אבני גוויל, נטוי על צדו דרומה, ומשמש מעין דיפון או קיר טרסה בתחתית הסוללה. בקיר נקבעו גומחה הבנויה משלוש אבנים שטוחות ושתי גומחות סגלגלות קטנות ששימשו כנראה לצורך טיפוס על הקיר. משני צדי קירות 5 ו-6 וכן מצפון לקיר 7 נמצאה הצטברות עבה של אדמה, השומרת על מתאר המדרון; נראה כי הותאמה לעיבוד חקלאי לאחר שהשימוש בסוללה פסק. באדמה נמצאו שברי כלי חרס, שהמאוחרים בהם מתוארכים למאות הג' והד' לסה"נ. דומה כי אין בממצא זה כדי לתארך במדויק את זמן הקמתם של קירות הטרסה, שכן כל אדמת המדרון מכילה קרמיקה דומה; כל שאפשר לקבוע הוא כי הם מאוחרים למאה הד' לסה"נ.
ממצאי החפירה הרחיבו את הידוע מחפירות קודמות באתר ומסייעים בשחזור תולדות היישוב בתל. נראה כי היישוב הראשון הוקם במקום על גבי גבעת משאר, שנישאה מעל לסביבתה. בחפירה במדרון הדרומי של התל (חדשות ארכיאולוגיות 120) נמצאו שכבות יישוב מתקופות הברונזה התיכונה והברזל וכן מן התקופות הרומית הקדומה והמאוחרת; החפירה לא הגיעה לסלע האם ולכן כנראה לא נחשפה שכבה מתקופת הברונזה הקדומה, שחרסים המיוחסים לה נמצאו בסקר ובחפירות אחרות.
הממצא הקדום ביותר שנחשף על המדרון הצפוני של הגבעה, שהיה תלול וירד במדרגות סלע גבוהות, מתוארך לתקופה ההלניסטית. אולם אפשר שבעבר היה גם כאן יישוב קדום יותר, שכן בשכבה 6 נוקה הסלע והצטברויות שהיו עליו נזרקו כנראה למדרון. רצפת הסלע ורצפות שהונחו עליה במהלך התקופה ההלניסטית (שכבות 6–4) שימשו לצד בור מים גדול שנחצב בסלע בתקופה זו.
יוספוס פלביוס מספר כי ערב המרד ברומאים נערך היישוב לעמוד במצור, וביצורי המקום מומנו בידי יוחנן, המנהיג המקומי. נראה כי הביצור הוקם בשני שלבים, על סמך שני מילויים של עפר ושברי סלע הנבדלים זה מזה בהרכב הקרמי שלהם, וביניהם מפרידה שכבה דקה של עפר (שכבות 3, 2). אין כמעט מקבילות בנות הזמן לביצור המורכב מסוללות, למעט סוללה שנחשפה ביודפת. נראה כי הסיבה ששיטת ביצור זו נבחרה באתר היא המחסור באבנים המתאימות לבנייה, שכן הסלע שעליו בנוי היישוב סדוק מאוד ואינו מתאים לבנייה. אף שאפשר שבראש הסוללה נבנתה חומה, בזכות הסוללה אפשר היה להסתפק בחומה נמוכה ובכך לחסוך באבני בנייה יקרות.
גוש חלב נכנעה לרומאים ללא קרב ולכן המשיכה להתקיים גם במאות השנים הבאות, שבמהלכן השליכו תושבי המקום אשפה על מדרון הסוללה. דומה כי אופי הסלע, המכיל חרסיות הנאטמות והופכות לחלקות במגע עם מים, והמדרון התלול יצרו תנאים מתאימים לגלישות קרקע חוזרות מדופן הסוללה, על כך מעיד מיקומו של קיר משכבה 3 שגלש יחד עם קטע מן הסוללה. על כך מעידים גם ממצאי החפירה שנערכה על המדרון הצפוני (
חדשות ארכיאולוגיות 122), שבה התברר גם כי הממצא המאוחר ביותר על מדרון זה מיוחס למאות הג'–הד' לסה"נ. דומה לפיכך כי במאה הד' לסה"נ נפגע היישוב שעל התל במידה רבה, אולי ברעידת האדמה של שנת 363 לסה"נ. מאחר שממצאים מן התקופה הביזנטית נמצאו רק במערב הכפר ובמזרחו, נראה שבתקופה זו עבר עיקר היישוב לחורבה בנחל גוש חלב, שבה נמצא בית הכנסת התחתון. רק בימי הביניים עבר היישוב למקומו הנוכחי, אך נבנה על המדרון הדרומי של הגבעה ולא בראש התל.