בחודש מאי 2011 נערכה חפירת הצלה במדרון הדרומי-מזרחי של ח' עדאסה (הרשאה מס' 6192-A; נ"צ 22060/63894), לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון יונס אבו צביח, נוהלה על ידי ז' עדוי בסיוע ב' טורי, כ' מסארווה (פיקוח), נ' נחמה (מנהלה), מ' קונין וא' האג'יאן (מדידות ושרטוט), א' פרץ (צילום שטח), ס' אל-עמלה (גילוי מתכות), צ' גרינהוט ור' בארי (זיהוי חרסים).
החפירה על מדרון מתון של הגבעה שעליה ח' עדאסה, כ-400 מ' מדרום-מזרח לפסגתה (איור 1) סמוך לנחל עטרות. ח' עדאסה נסקרה במסגרת סקר ישראל (סקר ירושלים: האזור הצפוני-מזרחי [102], אתרים 1–4). במדרון מדרגות עיבוד רבות, חציבות, מערות קבורה (חדשות ארכיאולוגיות 120) וחללים תת-קרקעיים רבים. כ-100 מ' ממזרח התגלו בחפירה שרידים מתקופת הברונזה התיכונה 2 (עתיקות 1:63–16).
נפתח שטח מלבני (5.0×7.5 מ'). ונחשפו שרידי קיר של מדרגת עיבוד חקלאי (W1; אורך 30 מ'; איורים 2–4) הניכרים על פני השטח גם מחוץ לתחום החפירה. הקיר בנוי משורה אחת של אבני שדה גדולות והשתמר ממנו נדבך אחד המונח הישר על סלע האם. הכיוון הכללי של הקיר מזרח–מערב, אך בחלקו המזרחי יש סטייה קלה לצפון-מזרח, ובחלקו המערבי יש סטייה קלה לצפון-מערב, בהתאמה לקווי המדרון.
סמוך לקיר מצפון נחשפו שתי שכבות מילוי. בעליונה אדמה חומה ובתחתונה מילוי חום עם אבני שדה קטנות ובינוניות (L103 ,L102). שכבות דומות התגלו מדרום לקיר
(L104 ,L101), ובהן גם אבני שדה גדולות שנפלו כנראה מקיר 1 לאחר שיצא משימוש. בשכבת מפולת זו וכן במילוי השכבה העליונה הצמודה אליו מצפון, נתגלה ממצא קרמי המתוארך לתקופות הברונזה התיכונה 2, הברזל 2, ההלניסטית, הרומית והביזנטית. בפינה הצפונית-מזרחית של ריבוע החפירה נחשפה שורת אבני שדה (W2) ומשני צדיה שכבת אבני שדה קטנות המונחות על הסלע (L107 ,L106). המשך השורה דרומה לא שרד. ייתכן ששורת האבנים היא שריד של מדרגת עיבוד חקלאי נוספת, או של קיר ששימש למטרה אחרת.
השרידים שנחשפו בחפירה מצטרפים לשרידים שנחשפו בחפירות קודמות, וכן לשרידים שהתגלו למרגלות ח' עדאסה, ויחד הם מצביעים על מערכת חקלאית מפותחת שהייתה במדרון הדרומי של החורבה. מלבד מדרגות עיבוד חקלאי התגלו במדרון גם חציבות, מערות קבורה וחללים תת-קרקעיים רבים הקשורים כנראה ליישוב שהתקיים בפסגת הגבעה. הממצאים מעידים כי בח' עדאסה היה יישוב בתקופות הברונזה התיכונה 2, הברזל 2, ההלניסטית, הרומית והביזנטית.