בחודש יוני 2015 נערכה חפירת הצלה בשיפולים הדרומיים של תל מעמר (הרשאה מס' 7427-A; נ"צ 209237-55/736923-38), לקראת סלילת קטע 3 בכביש 6. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת כביש חוצה ישראל בע"מ, נוהלה על ידי ד' קירזנר (צילום שטח), בסיוע י' עמרני (מנהלה), מ' חאטר (בדיקות מקדימות), ע' אלסלאם סעיד (הכנת שטח), ר' מישייב ור' לירן (מדידות ושרטוט), א' גורזלזני (הנחיה), ו' אשד (אנתרופולוגיה פיזית), פ' גנדלמן (כלי חרס), א' דגוט (GPS), ת' גונן (רפאות כלי חרס), מ' שויסקיה (ציור כלי חרס), ו' נוסיקובסקי (מעבדת מתכת), ק' עמית (צילום סטודיו), ל' תלמי וכ' סעיד.
שטח החפירה (איור 1) ממוקם צפונית לצומת העמקים וצפונית-מזרחית לכביש 70. האתר הוא גבעה מלאכותית המחולקת לאקרופוליס ועיר תחתונה. בשנת 1922 נסקר האתר מטעם המועצה למחקר בריטי בלבנט, ובאותה שנה החלה החפירה הראשונה בתל, מטעם מחלקת העתיקות של ממשלת המנדט הבריטי, בראשותם של ג' גארסטאנג וו"ג פתיאן-אדאמס, ונמצא שהתל נושב לראשונה בראשית תקופת הברזל (Garstang and Phythian-Adams 1922). ההתיישבות באתר נמשכה בתקופות הפרסית וההלניסטית, ולאחר פער ממושך חודשה בתקופה האסלאמית הקדומה. כן הובחנו חרסים מהתקופות הברונזה התיכונה 2, הברונזה המאוחרת, הברזל, הפרסית, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, הצלבנית, הממלוכית והעות'מאנית (עולמי, סנדר ואורן תשס"ה: אתר 73). בחפירת הצלה בשוליו הדרומיים של התל, בשנת 1959, בראשותו של א' דרוקס (תשמ"ב), נתגלה ריכוז של ארבעה קברים חצובים בסלע, שלושה מתקופת הב"ת 2 ואחד מהתקופה הפרסית, ובמורד הדרומי-מזרחי של התל הובחנו שרידי סוללה או חלקלקה, שנתמכה בקירות. בשנת 2010 נערך סקר ארכיאולוגי של דרום עמק עכו (רישיון מס' 8/2010-G), מטעם אוניברסיטת חיפה ובשיתוף אוניברסיטת סיינט לואיס ספרד, בראשותם של ש' ינקילביץ, מ' ארצי וק' אזנר, הכולל את תל מעמר, ונאספו חרסים מתקופת הברונזה המאוחרת (המאות הט"ו–הי"ג לפסה"נ) ומתקופת הברזל 2 (המאות הי'–הט' לפסה"נ).
נחשפו שישה קברי שוחה שנכרו לתוך סלע גירני רך. קבר אחד (L107; איור 2) מתוארך לסוף התקופה הפרסית–ראשית התקופה ההלניסטית (המאות הד'–הג' לפסה"נ) וחמישה (L230 ,L128 ,L126 ,L121 ,L109) כנראה מהתקופה האסלאמית הקדומה. במזרח השטח נחשפה שורת אבני גוויל גדולות ובינוניות (L115), ייתכן שמסמנות קבר נוסף, אך לא נמצא תחתיה כל ממצא. מצפון-מזרח לשורת האבנים נחשף בור קטן (L124), הכרוי בסלע גירני רך. במילוי הבור לא נמצא כל ממצא. במרכז שטח החפירה (ריבוע B6) נחשף סלע טבעי ללא ממצא (L123 ,L101).
התקופה הפרסית–ראשית התקופה ההלניסטית (המאות הד'–הג' לפסה"נ)
נחשף קבר (L107; איורים 3, 4), שכיוונו צפון-מזרח–דרום-מערב, ובו ריכוז של חרסים, לפחות שלושה קנקני שק (איור 1:5–3). לקנקן מס' 3 שפה מעוותת וצווארו שקוע לתוך הגוף. נראה כי הקנקנים שימשו מנחות קבורה. מתחת לקנקנים נמצאו עצמות של פרט צעיר — שתי עצמות שוקית, בחלק המערבי של הקבר, וכן שברים קטנים של עצמות אחרות. על פי גודל העצמות וקצות העצם שאינן מאוחות לגוף העצם, גיל הפרט 10–15 שנים (Johnston and Zimmer 1989:11–22). אפשר שהקבר קשור לקבורה מהתקופה ההלניסטית שנחשפה בשוליים הדרומיים של תל מעמר בחפירותיו של א' דרוקס.
התקופה האסלאמית הקדומה(?)
שלושה קברים נמצאו בריבוע המערבי (B5). הם כרויים בסלע גירני רך (L100), סמוכים זה לזה, וכוסו או סומנו בשורה של אבני גוויל גדולות ובינוניות (L114 ,L112 ,L111; איור 6). בקברים (L128 ,L126 ,L121) מילוי של אדמה גירנית רכה שגונו אפור, ותחתיו נחשפו עצמות אדם.
קבר 121. נמצאו שתי עצמות ירך במנח אנטומי ובארטיקולציה. מנח העצמות מורה כי הפרט הונח בכיוון מזרח–מערב, הראש במזרח (לא השתמר). על פי גודל העצמות ועוביין אפשר להסיק כי הפרט בוגר, מעל 15 שנים (Bass 1987). מין הפרט אינו ברור.
קבר 126. לא נמצאו עצמות, כנראה מפאת שימורו הגרוע.
קבר 128. נמצאו עצמות בארטיקולציה אנטומית המייצגות פרט אחד בוגר, שוכב פרקדן על גבו, בכיוון מזרח–מערב, הראש במזרח (לא השתמר, אך נמצאו שיניים אחדות) והרגליים במערב. גיל הפרט, על פי רמת שחיקת השיניים, 30–40 שנים (Hillson 1986:176–201). מין הפרט כנראה זכר, על פי עצמות הירך המגושמות (Bass 1987:207–225).
כ-10 מ' מזרחה (בריבועים B7 ו-B8) נמצאו שני קברים (L130 ,L109; איור 4), הדומים לאלה שבריבוע המערבי.
קבר 109. בצדו הדרומי-מערבי של הקבר נמצאו שרידים של אגן, גף תחתון ושיניים של פרט בוגר. העצמות נמצאו בארטיקולציה אנטומית, והן מרמזות על קבורה ראשונית. ייתכן שהנקבר הוטמן בשוחה חצובה, ונסחף או גלש לשוליים המערביים של הקבר. בפינה הצפונית-מזרחית של הקבר נחשפה טבעת מנחושת (איור 7).
קבר 130. הקבר סומן בשורת אבני גוויל גדולות (L105). נחשפו עצמות אדם, המייצגות פרט בוגר — גולגולת, חלק מגף תחתון (שתי עצמות שוק) ושברי עצמות. מיקום העצמות בקבר מרמז שהפרט נקבר בקבורה ראשונית, הראש במזרח והרגליים במערב. כל התפרים בגולגולת (skull sutures) היו פתוחים, עדות לגילו הצעיר של פרט בוגר זה: 15–18 שנים (Bass 1987:31–60). עצמות הגולגולת היו עבות ואף ניכרו סממנים מורפולוגיים אחדים המרמזים כי מין הפרט זכר (Bass 1987:81–83).
דרוקס א' תשמ"ב. קברים קדומים בתל עמר. עתיקות ח:1–6.
עולמי י', סנדר ש' ואורן א' תשס"ה. מפת יגור (27) (סקר ארכיאולוגי של ישראל). ירושלים.
Bass W.M. 1987. Human Osteology: A Laboratory and Field Manual (3rded.). Columbia, Mo. Hillson S. 1986. Teeth. Cambridge.
Garstang J.B.E and Phythian-Adams W.J. 1922. Tell ῾Amr. BBSAJ 2:14–15.
Hillson S. 1986. Teeth. Cambridge.
Johnston F.E. and Zimmer L.O. 1989. Assessment of Growth and Age in the Immature Skeleton. In M.Y. Iscan and A.R. Kenneth eds. Reconstruction of Life from the Skeleton. New York. Pp. 11–22.