בחודש אוקטובר 2013 תועדה מערת קבורה מימי הבית השני (הרשאה מס' 6979/2013-03-A; נ"צ 196030/639308), בעקבות שרפת חורש בחורבת חרתים. המערה תועדה, מטעם רשות העתיקות, על ידי א' קליין וע' רוטשטיין, מפקחי היחידה למניעת שוד עתיקות.
פתחה של מערת הקבורה אותר בעקבות השרפה מצפון לחורבת חרתים שבעמק איילון, בגוש הגבעות התוחמות את עמק איילון ממערב, על גבי אחת מן השלוחות המשתפלות מזרחה ממצפה בקוע וכ-1.5 ק"מ מצפון לקיבוץ נחשון, והיא נשדדה בעבר על ידי שודדי עתיקות שפרצו את פתחה. פתח המערה במרכז שלוחה מתונה המשתפלת דרומה מנ"ג 172, כחצי קילומטר מצפון לחורבת חרתים, וסמוך ליובל של נחל נחשון, אחד מיובליו המרכזיים של נחל איילון, הזורם ממזרח לאתר.
חורבת חרתים נסקרה על ידי אנשי הסקר הבריטי ונמצאו בה יסודות מבנים, מערות חצובות, כמה בורות מים חצובים בסלע ושרידי בית בד (Conder and Kitchener 1883:127, 287). כן צוין שמו הערבי של המקום – Kh. Umm Haretein – 'חורבת שתי התלוליות' (Stewardson 1888:121).
מערת הקבורה חצובה בסלע ובה תשעה כוכי קבורה (איור 1). פתחה נחצב בדופן הדרומית של פיר מלבני (0.8 מ' אורך, 0.6 מ' רוחב), בעומק של כ-1.0–1.5 מ'. לפתח (0.4 מ' רוחב, 0.65 מ' גובה) מסגרת מלבנית חצובה שנועדה לקלוט אבן גולל (איור 2). אבן הגולל, עגולה (כ-0.65 מ' קוטר) ודמוית פקק, נתגלתה מוטלת כ-3 מ' מחוץ לפתח המערה (איור 3). פתח המערה הוביל לחלל הקבורה המרכזי שרצפתו נמצאה מכוסה בסחף אדמה במפלס נמוך בכ-0.5 מ' מפתח המערה (איור 4). בדופנות המערה הותקנו כוכי קבורה (1.5–1.8 מ' אורך ממוצע); שניים הותקנו בדפנות הצפונית, המערבית והמזרחית ושלושה בדופן הדרומית של חדר הקבורה. כוכי הקבורה כוסו בלוחות סגירה מאבן גיר מקומית, שסותתו בגסות. לוח סוגר אחד נתגלה שעון על גבי הדופן הדרומית (איור 5) ולוחות סגירה נוספים נמצאו מוטלים מחוץ למערה, סמוך לפתחה. בתוך המערה וכן סמוך לפתח המערה וכשני מטרים סביבו נמצאו שברים של גלוסקמת אבן אחת לפחות. על דופן אחת הגלוסקמות עיטורי שתי ורדות מוקפות במסגרת, עשויות בחריתה במחוגה (איור 6).
למערת הקבורה מאפיינים אדריכליים, דוגמת הפתח ומסגרתו המדורגת, אבן הגולל, כוכי הקבורה ולוחות הסגירה, הנפוצים בקברים רבים שתועדו בעבר בנקרופוליס של ירושלים משלהי ימי הבית השני (קלונר וזיסו תשס"ג). שברי הגלוסקמה מחזקים את ההנחה כי המערה הותקנה לקבורה בשלהי ימי הבית השני ועד לימי מרד בר-כוכבא, ושימשה את אנשי היישוב היהודי באזור, אולי בחורבת חרתים הסמוכה.
פטרסון-סולימני מ', סולימני ג', ווייס ד' תשס"ב. חורבת גדר. חדשות ארכיאולוגיות 110:113–113.
קלונר ע' תשל"ו. ח' שרישה. חדשות ארכיאולוגיות נז–נח: 27.
קלונר ע' וזיסו ב' תשס"ג. עיר הקברים של ירושלים בימי הבית השני. ירושלים.
Conder C.R. and Kitchener H.H. 1883. The Survey of Western Palestine: Memoirs of the Topography, Orography, Hydrography and Archaeology. London.
Stewardson H.C. 1888. The Survey of Western Palestine: A General Index. London.