היישוב העתיק שכן על גבעת גיר נמוכה, ועל שרידיו בנויה היום השכונה הדרומית של הכפר. באתר נערכו בעבר סקרים וחפירות, והתגלו שרידי יישוב, שתי כנסיות, קברים, בורות מים, מתקנים וחרסים מהתקופות הפרסית–הביזנטית והצלבנית–העות'מאנית (ליברמן ואביעם תשנ"ג [איור 1: 1789-A]; צפיריס תשס"ב [איור 1: 728-A]; אבו ריא 2015 [איור 1: 7037-A]; הרשאה מס' 8051-A). בחפירה הנוכחית נחשפו שרידי מבנה מהתקופה הביזנטית.
 
נחשפה פינה של מבנה איתן, שקירותיו (2W, 3W; 1.05 מ' רוחב, 0.3 מ' גובה; איורים 2, 3) נבנו משתי שורות של אבנים מהוקצעות, שביניהן מילוי של אבני גוויל; הקירות השתמרו לגובה נדבך אחד. לקיר 2 יסוד (0.2 × 0.6 × 1.5 מ'; איור 4), שנבנה מאבני גוויל קטנות. אל קיר 3 ניגשת רצפת טיח (6L), שכיסתה גם את הקיר, ולה תשתית (כ-0.2 מ' עובי) עשויה מחצץ וחרסים. מעל הרצפה נמצאו שרידי מוקד (5L). על הרצפה נמצאו שברי כלי חרס, ובהם שתי קערות מיובאות (3 LRC; איור 1:5, 2), המתוארכות לאמצע המאה הו' לסה"נ, וקנקן שק (איור 3:5), ששפתו פשוטה ולה חתך מרובע, וצווארו קצר ומצולע בבסיסו. קנקן דומה (איור 4:5) נמצא בתשתית של הרצפה, ולו רכס באמצע הצוואר. קנקנים מטיפוס זה מתוארכים למאות הו'–הז' לסה"נ.

מצפון למבנה (1L, 4L) נמצאו חרסים המתוארכים לתקופה הצלבנית, ובהם קערה מזוגגת (איור 5:5) וקערה מזווה מיובאת מקפריסין (איור 6:5), שלה שפה פשוטה, המעוטרת בקווים אופקיים בצדה הפנימי, וזמנה המאה הי"ג לסה"נ. כן נמצאו שני סירי בישול עמוקים (איור 7:5, 8), שלהם פתח רחב: לאחד שפה פשוטה, הנפתחת החוצה; ולשני שפת מרזב ודפנות עבות. סירי הבישול מזוגגים מבפנים ובשפה בזיגוג חום ובהתזות של זיגוג על הדפנות מבחוץ. סירי הבישול מתוארכים למחצית השנייה של המאה הי"ג לסה"נ (החרסים אבדו בשרפה, ולכן אין תיאור של הטין או הזיגוג).

 
שרידי המבנה שנחפר מתוארכים למאות הו'–הז' לסה"נ, ולהם מאפיינים הדומים לאחת מהכנסיות שנחשפו בעבר בקרבת מקום (צפיריס תשס"ב), ועל כן אפשר שהוא שימש מבנה ציבור.