בחודשים אוקטובר ונובמבר 2012 נערכה חפירת בדיקה בח'ירבת ג'אבר שבזכרון יעקב (הרשאה מס' 6616-A; נ"צ 196186-944/717165-285), לקראת פיתוח. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון רשות מקרקעי ישראל, נוהלה על ידי מ' היימן (צילום שטח), בסיוע י' עמרני (מנהלה), ע' מסארווה ומ' חאטר (ניהול שטחים), ר' מישייב ומ' קאהן (מדידות ושרטוט), א' לידסקי-רזניקוב (ציור ממצא), ל' קופרשמידט (מעבדת מתכות) וק' עמית (צילום מעבדה).
החפירה נערכה באזור הררי מיוער, המכוסה בצמחייה עבותה (כ-2 קמ"ר; איור 1), במורדות הדרומיים של הר הכרמל. הסביבה מתאפיינת בקרקע רנדזינה ובמחשופים של סלע קירטון. נפתחו שני שטחי חפירה (A, B) ותועדו בהם מחצבות, ערמות סיקול, קירות תמך של מדרגות עיבוד ומערה. בסביבה נערכו בעבר סקרים וחפירות, ונחשפו שרידי יישוב, מתקנים חקלאיים ומחצבות (מסארווה 2012, ור' שם הפניות).
שטח A. תועדו 12 מחצבות לאבני בנייה (טבלה 1; איור 2), המאפיינות את המרחב (גורזלזני תשס"ו). בחלק מהמחצבות זוהו כמה מוקדי חציבה. נראה כי שיטת החציבה הייתה לנתק את האבן מהסלע בחציבה של תעלות מסביב לאבן, ולאחר מכן ניתוק האבן במשיכה. במחצבה 100 נמצא אזמל מברזל (איור 3) מטיפוס המוכר בתקופות הרומית והביזנטית (ספראי וששון תשס"א:31–33).
טבלה 1. מחצבות
מס'
|
מידות המחצבה (מ')
|
גודל האבנים (מ')
|
הערות
|
שטח
|
עומק
|
100
|
כ-25 × 35
|
כ-3.5
|
0.5 × 0.9
|
שבעה מוקדי חציבה (4 × 5 מ' עד 12 × 22 מ'); איור 4
|
101
|
11.5 × 12.0
|
כ-1.5
|
0.6 × 0.9
|
ארבעה מוקדי חציבה
|
102
|
כ-7 × 8
|
כ-1
|
0.6 × 0.9
|
שני מוקדי חציבה; איור 5
|
103
|
כ-5 × 11
|
כ-1.5
|
0.6 × 0.9
|
איור 6
|
104
|
4 × 5
|
כ-1
|
0.6 × 0.9
|
|
105
|
10 × 12
|
כ-2
|
0.7 × 0.9
|
איורים 7, 8
|
106
|
כ-8 × 12
|
1.5
|
0.6 × 0.9
|
שני מוקדי חציבה; איור 9
|
107
|
10 × 15
|
כ-0.7
|
0.5 × 0.8
|
איור 10
|
108
|
18 × 31
|
כ-0.5
|
0.5 × 0.8
|
שני מוקדי חציבה; איור 11
|
109
|
10 × 29
|
1.3
|
0.45 × 0.85
|
שלושה מוקדי חציבה; איורים 12, 13
|
110
|
24 × 30
|
3.5
|
0.5 × 0.8
|
ארבעה מוקדי חציבה; איור 14
|
111
|
10 × 16
|
כ-1
|
0.5 × 0.8
|
איור 15
|
שטח B. תועדו 15 ערמות סיקול של אבני גוויל שנערמו על הסלע (טבלה 2), חמישה קירות תמך של מדרגות עיבוד (טבלה 3) ומערה חצובה בסלע (0.75 מ' קוטר, 1.2 מ' עומק), אולי מתקן או בור מים שחציבתו לא הושלמה.
טבלה 2. ערמות סיקול
מס'
|
מידות הערמה (מ')
|
אורך מרבי של האבנים (מ')
|
הערות
|
קוטר
|
גובה
|
207
|
2.4
|
0.2
|
0.2
|
|
209
|
כ-2
|
כ-0.3
|
0.2
|
|
216
|
2.8
|
כ-0.3
|
0.2
|
|
218
|
2
|
0.5
|
0.2
|
|
219
|
2
|
0.5
|
0.4
|
|
233
|
2
|
0.4
|
0.2
|
|
249
|
2.4
|
0.2
|
0.2
|
|
253
|
1.8
|
0.3
|
0.1
|
איור 16
|
266
|
2.2
|
0.4
|
0.2
|
|
275
|
1.8
|
0.4
|
0.2
|
|
276
|
1.4
|
0.3
|
0.1
|
|
285
|
1.3
|
0.3
|
0.1
|
|
289
|
1.5
|
0.4
|
0.2
|
|
290
|
1.7
|
0.2
|
0.1
|
|
292
|
1.7
|
0.5
|
0.4
|
|
טבלה 3. קירות תמך של מדרגות עיבוד
מס'
|
מידות הקיר (מ')
|
אורך מרבי של האבנים (מ')
|
הערות
|
אורך
|
רוחב
|
203
|
22
|
|
1
|
איור 17
|
211
|
8
|
0.5
|
0.4
|
נבנה מגבב של אבנים; איור 18
|
224
|
6
|
|
0.5
|
נבנה לגובה נדבך אחד
|
228
|
4, 6
|
|
0.5
|
מתאר דמוי ח'
|
268
|
8.5
|
כ-0.5
|
0.6
|
|
מעט המתקנים שנמצאו בשטח החפירה והיעדר קרקע חקלאית, למעט זו שנמצאה במדרגות העיבוד, משקפים אזור שוליים רחוק מיישוב. סביר להניח שהשטח היה מיוער גם בעבר. הריכוז הגדול של המחצבות מעיד על חציבת אבני בנייה נרחבת ומשקף עלייה בהיקף ההתיישבות באזורים סמוכים. על סמך האזמל שנמצא בחפירה אפשר להניח שזמנן של המחצבות בתקופות הרומית והביזנטית.
גורזלזני א' תשס"ו. מחצבות אבן בחורבת גילן שבהרי מנשה. עתיקות 37:55–44.
ספראי ז' וששון א' תשס"א. חציבות ומחצבות אבן בארץ-ישראל בתקופת המשנה והתלמוד. ירושלים.