שכבה IV: תקופת הב"ק 1ב' (3000–2700 לפסה"נ)

בריבוע B נחשפו שרידי מבנה (L116) שקירותיו יוצרים פינה (W7 ,W6; איור 4). בקיר 6 נחשף מדף הנתמך באומנה; על המדף נמצא קנקן באתרו (איור 1:5) המתוארך לתקופת הב"ק 1ב' (Getzov 2004:43). מעל המדף נמצא פיטס הנושא עיטור דקור (איור 2:5) האופייני לתקופת הב"ק 1 והממשיך גם בשלב 2 של התקופה. שרד רק חלקם העליון של הכלים, ונראה שהם נמחצו אל המדף, כנראה כאשר המבנה נהרס.
 
שכבה III: תקופת הב"ת 2ב' (1750–1550 לפסה"נ)
בפינה הצפונית-מזרחית של ריבוע B נחשף פיר חצוב בסלע שפתחו דופן באבנים (L113; קוטר הפתח 1.5 מ', עומק 1.25 מ'; איור 6). בחצי גובהו נחצב פתח כניסה לתא פנימי (L108; עומק 0.6 מ'). חציבה זו אופיינית לקברי פיר מתקופת הברונזה הביניימית, וכמותה נמצאו ברחבי ארץ ישראל (Greenhut 1995:3–24), אף כי אבן גולל לא נמצאה וכן לא נמצאו ממצאים המעידים בברור כי הפיר שימש קבר. בתא נמצאו שברי קנקנים ושברים של שני סירי בישול המתוארכים לתקופת הב"ת 2ב'. נראה כי בתקופת הב"ת 2ב' שימש הפיר מחסן, שכן אין הוא דומה לשבע מערות קבורה מתקופה זו שנחפרו בגליל המערבי, ותכולתו שונה מן הממצא בהן, האופייני לקברים: קערות, פכיות ופכים (גצוב ונגר 31:2002–33, 45, טבלה 14).
בפינה הדרומית-מערבית של ריבוע B נחשף צמד מתקנים בנויים אבן (L119 ,L118; קוטר בהתאמה 1.6 מ', 2.4 מ', עומק 0.6–0.8 מ'; איורים 4, 7) החותכים את מבנה 116. קירותיהם, שאחד מהם משותף, בנויים מלוחות אבן הצמודים זה לזה. קרקעיתו של מעגל 118 היא פני הסלע, ואילו קרקעיתו של מתקן 119 לא נחשפה בשל המקום הצר. צמד מתקנים עגולים דומה (L112 ,L109; איור 8), עם קיר משותף (W5), נחשף בריבוע A; מצב השתמרותם של מתקנים אלה גרועה. מתקן 112 רוצף באבנים קטנות. נראה כי מתקנים עגולים אלה שימוש אסמים.
הממצא במתקנים אלה כלל מעט להבי מגל מצור המתוארכים לתקופת הב"ת 2ב' ושפע של שברי כלי חרס, שרובם (90%) שייכים לקערות, קנקנים, פיטסים, סירי בישול וקדרות (איור 9). הקערה באיור 1:9 אופיינית לתקופת הב"ת 2ב', וכמותה נמצאו בשכבה XI בתל קשיש (Bonfil 2003:278–279). במתקן 119 נמצאו סירי בישול (איור 2:9–4), ובהם סיר (איור 2:19) מטיפוס שכיח בין כלי הבישול של חוף הלבנון וארץ ישראל בתקופת הב"ת 2א' שהמשיך גם בתקופת הב"ת 2ב'; כלים דומים מתקופת הב"ת 2ב' נחשפו בתל קשיש בשכבה IXC בלבד. קנקן מעוטר בפסים אפורים וחומים (איור 5:9) שנחשף בתחתית מתקן 118 שייך לקבוצת קנקנים מעוטרים שהיו נפוצים בתקופת הב"ת 2 ובראשית תקופת הברונזה המאוחרת; קנקנים עם עיטור דומה נחשפו בשכבה X18 באפק (Yadin 2009:115, Fig. 7.4:4, 5). כן נחשף פך (איור 6:9) מטיפוס 'מעבר', שנמצא במכלולים משלהי תקופת הב"ת 2 ומראשית תקופת הברונזה המאוחרת, כמו בשכבה XXb בתל יקנעם (Ben Ami and Livneh 2005:299, Type JAVII).
 
שכבה II: תקופת הב"ת 2ב'–הב"מ 1 (1550–1130 לפסה"נ)

נחשף קיר (W1; אורך 3.5 מ') שנבנה משתי שורות אבנים, אך שרד ממנו רק הפן המזרחי; המשכו נראה בחתך הדרומי של ריבוע החפירה. לקיר ניגשת רצפת אבנים וחלוקים, ששרדו ממנה כמה קטעים (L117 ,L114 ,L110; איור 10). על הרצפה נמצאה משקולת פלך מאבן (איור 14:12). הרצפה מכסה את המתקנים וכנראה הוציאה אותם משימוש. שרידיה, המכוסים ברובד אדמה חומה (L104; עובי 0.15–0.20 מ') ושפע חרסים, אותרו גם במזרח ריבוע B (ב-L111 ,L106). ברור כי הקיר והרצפה נמצאים מעל מבנה 116 ומעל מתקן 119.

עיקר הממצא באתר נחשף בשכבה זו ומוצאו מרצפות האבנים והחלוקים. שברי כלי החרס שנמצאו על הרצפה מתוארכים לתקופת הב"ת 2ב'; כמו כן נמצאו חרסים אחדים מראשית תקופת הברונזה המאוחרת. עדות ל'תקופת המעבר' מהב"ת 2ב' לב"מ 1 בשכבה אחת — כעדות טיפוסי כלים המופיעים לראשונה בשלהי תקופת הברונזה התיכונה וממשיכים ללא שינוי לתקופת הב"מ 1 — מוכרת באזור עמק יזרעאל, למשל בתל קשיש ובתל יקנעם, ומוכרת פחות בחוף הצפוני. להלן תיאור הכלים משכבה זו.

קערות. נמצאו קערות פתוחות עם שפה מקופלת כלפי חוץ (איור 1:11, 2), המתוארכות לתקופת הב"ת 2ב'; קערות פתוחות ועמוקות (איור 3:11, 4), שלחלקן בסיס טבעת (למשל איור 3:11), הנפוצות בשכבות VIIB–IX בתל קשיש (Bonfil 2003:278–279); וקערות עגולות וקטנות עם שפה מעובה (איור 5:11), הנפוצות בתל קשיש משכבה IX ועד שכבהVI ; קערה פתוחה קטנה (איור 6:11); קערה מזווה קטנה (איור 7:11); קערה עם שפה פשוטה וגוף דו-חרוטי עם זיווי במרכז הדופן (איור 8:11), שדומות לה היו נפוצות בדרום הלבנון, בארץ ישראל ובעמק עכו בפרט בסוף תקופת הב"ת 2א' ובראשית הב"ת 2ב' (בארי 231:2008); ושבר של קערת חלב קפריסאית (לא צויר).

קדרות. נמצאו שני טיפוסי קדרות: קדרה (איור 9:11) הנפוצה בתקופת הב"ת 2ב'; וקדרות עגולות ורחבות (איור 10:11, 11), שהופיעו לראשונה בתקופת הב"ת 2א' וממשיכות בתקופת הב"ת 2ב'.

סירי בישול הם הכלי הדומיננטי באתר. נחשפו שני טיפוסים עיקריים: סירים עם דופן ישרה, למשל סיר המעוטר בתבליט (איור 12:11); וסירים עם שפת מרזב (איור 13:11), שנמצאו גם בשכבה III, השכיחים מאוד בתקופת הב"ת 2א' וממשיכים גם בתקופת הב"ת 2ב'. שני הטיפוסים נחשפו בתל קשיש בשכבה IXC. מאוחרים להם סירי הבישול המזווים (איור 14:11–16), ובהם סיר בישול (איור 17:11) מחומר גס, המאופיין בגוף כדורי ובסיס עגול חסר ידיות; אלה מופיעים לראשונה בתקופת הב"ת 2א' ודומיננטיים בתקופת הב"ת 2ב'.

קנקנים הם הכלי השני בשכיחותו בשכבה II. לרוב הקנקנים צוואר קצר ולעתים רכס בבסיס הצוואר (איור 1:12–5), והם אופייניים לסוף תקופת הב"ת 2ב' (Bonfil 2003:293). כן נמצאו קנקנים (איור 6:12, 7) המופיעים בשלהי הב"ת 2א' בתל עכו ובשכבהXXb  בתל קשיש (הב"ת 2ב' או הב"מ 1); קנקן (איור 8:12) השכיח בשכבות הברונזה התיכונה על כל שלביה וממשיך גם לתקופת הב"מ 1; קנקנים המעוטרים בפסים (איור 9:12), הנפוצים בתקופת הב"ת 2 ובראשית תקופת הברונזה המאוחרת; קנקני אגירה (איור 10:12, 11) מטיפוסSJAIII , השכיחים בתל קשיש משכבה XXV עד סוף תקופת הברונזה התיכונה (שכבה XXI), ומתמעטים בשלהי הב"ת 2ב' ובראשית תקופת הברונזה המאוחרת (שכבות XIXb ,XXb; ר' Ben Ami and Livneh 2005:290).

פיטס (איור 12:12). נחשף פיטס ששפתו מעובה וזקופה. פיטס ששפתו דומה אך חרוצה נמצא בתל יקנעם בשכבה XXIIIa מתקופת הב"ת 2ב'.
פך(?). שבר כלי סגור השייך למשפחת ה'שוקולד על לבן' נמצא על רצפה 114 (איור 13:12). העיטור מופיע על חלקו העליון ומאופיין בחיפוי עבה בגוון קרם, ממורק היטב, ועיטור פסים חום כהה 'שוקולד'. שבר זה מתאים לטווח הכרונולוגי של מרבית הממצאים מהאתר: שלהי תקופת הב"ת 2ב'–הב"מ 1.

  

שכבה I 
נחשפו שני קירות עשויים בולדרים ואבנים גדולות שכיוונם צפון–דרום. אלה שימשו כנראה טרסות או לשימוש חקלאי אחר. הקירות הוקמו על רצפת שכבה II וחתכו את מתקני שכבה III. קשה לתארך שכבה זו, למרות שהחרסים שנמצאו בטרסות מתוארכים אף הם לשלהי תקופת הב"ת 2ב' ולראשית תקופת הב"מ 1. על פני השטח נמצאו חרסים, בהם קנקנים וסירי בישול מתקופת הברזל, ללא ממצא אדריכלי. להלן תיאור הכלים משכבה זו. כן נמצאו על פני השטח (L100), בצפון-מערב שטח החפירה, כלי צור אחדים המיוחסים לתרבות ואדי רבה. מעט מתחת לפני השטח (L105) נמצא להב מתקופת הב"ת 2ב'.
קדרות. נמצאה קדרה שעליה עיטור דו-גוני שחור ואדום (איור 1:13). קדרות דומות נמצאו בשכבות XVII–XVIII בתל יקנעם, בתל עכו ברבדים המיוחסים לראשית תקופת הברזל 2 ולאורך חוף הלבנון, כמו צרפתה (Anderson 1988:661, Pl. 48). כן נמצאה קדרה (איור 2:13) שהייתה נפוצה מאוד בראשית תקופת הברזל 2א' ואופיינית לחוף הפניקי.

סירי בישול מרכיבים 90% ממכלול שכבה I. לסירי הבישול (איור 3:13–6) כמה רכסים האופייניים לראשית תקופת הברזל 2 אך הם מופיעים כבר בסוף תקופת הברזל 1, בשכבה XVII בתל יקנעם (Zarzecki-Peleg 2005: Figs. I.20, I.21).

פך (איור 7:13). נתגלה פך האופייני לתקופת הברזל 2; כלים דומים נחשפו בתל כיסן, בתל יקנעם ובתל קירי.

  

סמיכות האתר לעין שפרעם, מעיין פעיל בימינו, היא ההסבר העיקרי לשרידי יישוב שהתקיים למן תקופת הברונזה הקדומה 1, ועד ראשית תקופת הברזל 2, אם כי לא ברצף. שטח החפירה המצומצם אינו מאפשר הערכת טיב האתר בתקופת הברונזה הקדומה, שבה חלה עלייה משמעותית בכמות האתרים בצפון הארץ, כמו תל כברי שכבה 9 מצפון והאתר בקריית אתא שכבה II ממערב. ייתכן שהאתר בעין שפרעם הוא יישוב בת של קריית אתא, אם כי הוא מזרחי יותר ואפשר שהוא שייך לגל יישובים חדשים שנוסדו במזרח עמק עכו שכלל את חורבת יענין, גבעת יבור וטמרה. לאחר תקופת הב"ק 1ב' היה פער של מאות שנים, ובאתר ניכרת פעילות רק בתקופת הברונזה הביניימית, שבה נחצב קבר פיר האופייני לתקופה זו. חציבתו לא הושלמה והוא כנראה לא שימש לייעודו. במרחק 12 ק"מ צפונית-מערבית לעין שפרעם שוכן תל בירה, שבו נחשף בית קברות מתקופה זו, אך אין לקשור קבר בודד זה עם התל.
עיקר ההתיישבות בעין שפרעם הייתה בשלהי תקופת הב"ת 2 – ראשית תקופת הב"מ 1. חשיבותו הכלכלית של האתר משתקפת במתקנים שנבנו בשני זוגות, ושתכולתם העיקרית הייתה קנקנים, פיטסים וסירי בישול. דומה כי שימשו לאגירת תבואה, ואולי אף לאספקת דגן לאחד היישובים הסמוכים, תל עכו או תל כיסן. למיקום האתר בעין שפרעם, השוכן בשוליו המזרחיים של עמק עכו אך נושק לגליל התחתון, חשיבות בהבנת תפקידו הכלכלי. בשני שלבי תקופת הב"ת 2 התבססה כלכלת התלים והאתרים הגדולים בעמק עכו בעיקר על חקלאות, שבה נטלו חלק יישובי הפריפריה סביב האתרים. בעין שפרעם שימשו מיני דגן בסיס למסחר בין-אזורי ובינלאומי. בשלהי תקופת הב"ת 2ב' ננטשו ללא שכבת הרס או חורבן התלים הגדולים שהיו השלד הכלכלי של האזור ועסקו במסחר מעבר לים, כמו תל כברי. זוהי מסקנת מחקרו של ר' בארי הדן בתקופה זו בעמק עכו. בארי מציין ירידה דרמטית מ-23 אתרים בעמק עכו בתקופת הברונזה התיכונה לשישה עד שבעה אתרים בלבד, שכולם פרוזים, בראשית תקופת הברונזה המאוחרת. אלה התרכזו בשני גושי יישוב: האחד לאורך נחל הקישון והשני לאורך קו החוף הקדום (בארי 353:2008). הם כוללים את האתרים השכנים תל עכו ותל כיסון. תל כיסון הוא היחידי ששמר על מרכזיותו העירונית, גם אם במידה פחותה. המכלול הקרמי ביישובים לא השתנה מתקופת הברונזה התיכונה ולא הושפע מהשינוי שחל במערך היישובים ובגודלם; שכבות II ו-III מייצגות כנראה תמונה זו. ייתכן כי האסמים מעידים כי האתר שימש עורף חקלאי של תל עכו או תל כיסון ואולי של אתרים נוספים. דומה כי לא היה זה אתר יישוב גדול, שכן למעט רצפת החלוקים שניגשה אל הקיר בשכבה II לא נמצאו עוד ממצאים אדריכליים. התאוששות יישובית שהחלה בתקופת הב"מ 2 הייתה חלקית מאוד והשפיעה בעיקר על היישובים לאורך נחל הקישון.השבר היחיד של קערת חלב קפריסאית אינו יכול לשמש עדות להמשך או לחידוש האתר בעין שפרעם. לעומת זאת, מכלול כלי החרס משלהי תקופת הברזל 1 ומראשית תקופת הברזל 2 מעידים על חידוש התיישבות באתר, בדומה לתל עכו ולאתרים בעמק עכו ולאורך החוף הצפוני.

 

 

בארי ר' 2008. תל עכו והעיור בעמק עכו במחצית הראשונה של האלף השני לפסה"נ. עבודת דוקטור, אוניברסיטת חיפה. חיפה.
 
גצוב נ' ונגר י' 2002. קברים מתקופת הברונזה התיכונה 2 בגליל המערבי. בתוך צ' גל, עורך. ארץ צפון: קובץ מאמרים בארכיאולוגיה של הגליל. ירושלים. עמ' 1–49.
 
עולמי י' וגל צ' תשס"ד. מפת שפרעם (24) (סקר ארכיאולוגי של ישראל). ירושלים.
 
Anderson W.P. 1988. Sarepta I: The Late Bronze and Iron Age Strata of Area II, Y. Beyrouth.
 
Ben Ami D. and Livneh A. 2005. The Typological Analysis of the Pottery of the Middle Bronze and Late Bronze Ages. In A. Ben Tor, D. Ben Ami and A. Livneh. Yoqneam III: The Middle and Late Bronze Ages (Qedem Reports 7). Jerusalem. Pp. 247–350.
 
Bonfil R. 2003. Pottery Typology of the Middle Bronze Age II and the Late Bronze Age. In A. Ben Tor, R. Bonfil and S. Zuckerman. Tel Qashish: A Village in the Jezreel Valley (Qedem Reports 5). Jerusalem. Pp. 277–318
 
Getzov N. 2004. The EB IB in Light of the Abu edh-Dhahab Excavations. ‘Atiqot 48:35–50.
 
Greenhut Z. 1995. EB IV Tombs and Burials in Palestine. Tel Aviv 22:3–46.
 
Yadin E. 2009. Middle Bronze Age Pottery. In Y. Gadot and E. Yadin. Aphek-Antipatris II: The Remains on the Acropolis, The Moshe Kochavi and Pirhiya Beck Excavations. Pp. 111–181.
 
Zarzecki-Peleg A. 2005. Stratigraphy and Architecture. In A. Ben Tor, A. Zarzecki-Peleg and S. Cohen-Anidjar 2005. Yoqneam II: The Iron Age and the Persian Period (Qedem Reports 6). Jerusalem. Pp. 5–232.