אותרו ונחפרו מתקנים חקלאיים חצובים ובנויים – גתות, מתקני סחיטה, ספלולים, מדרגות עיבוד, גדרות וקירות שדה, ערמות סיקול, שומרות, בורות מים, כבשן סיד, מתחם ומבנה – המעידים על פעילות חקלאית אינטנסיבית בשתי תקופות עיקריות: שלהי התקופה ההלניסטית וראשית התקופה הרומית הקדומה (המאות הא' לפסה"נ–הא' לסה"נ), ושלהי התקופה העות'מאנית. ייתכן שלפחות מתקן אחד קדום יותר, אולם אין אפשרות לקבוע זאת בוודאות.

 
החפירות
נפתחו חמישה שטחי חפירה (AE) במקומות שבהם אותרו שרידים קדומים במהלך הסקר המקדים או לאחר הסרת הצמחייה. שטחים AC סמוכים זה לזה, בשיפולים המערביים של השלוחה היורדים לעמק התלם. שטח D נפתח כ-150 מ' במעלה השלוחה לכיוון צפון-מזרח, על שיפוליה של הכיפה הסמויה שממערב לנ"ט 377. שטח E נפתח מעברו המערבי של עמק התלם, כ-100 מ' ממערב לשטח B.
 
בשטח A (איור 2) נתגלו שלושה מתקנים חצובים בסלע, שיתוארו להלן מדרום לצפון.
מתקן 1 (איור 3) שימש ככל הנראה גת. ממשטח דריכה מעוגל (L1; קוטר 1.4 מ', עומק 0.2 מ') מובילה מערבה תעלה חצובה (L2; אורך 1.75 מ', רוחב 0.15 מ', עומק 2–3 ס"מ) אל עבר בור איסוף מעוגל (L22; קוטר 0.77 מ', עומק 0.8 מ') שנחצב בתוך בקע טבעי בסלע המבותר. בור האיסוף טויח בטיח בגוון לבן בהיר (1–6 ס"מ עובי), המורכב מסיד מעורב באבני חצץ קטנות. מאפיינים אלה דומים למתקנים מתקופת הברזל אך אין בממצא כל עדות לתאריך זה. נחשפו שרידים דלים של קיר שדה שצירו הכללי צפון–דרום (W2; אורך 1.2 מ', רוחב 0.9 מ', גובה 1.2 מ') ושהשתמר לגובה שלושה נדבכים של אבני גוויל בינוניות (0.2×0.3×0.4 מ')שהונחו ברישול. הקיר הושתת על שכבה של אדמת טרה רוסה (0.4 מ' עובי) שהצטברה בתוך בור האיגום.
מתקן 2. תעלה רדודה (L40; אורך 1.7מ', רוחב 3 ס"מ, עומק 2–3 ס"מ), שצירה דרום-מזרח–צפון-מערב, נחצבה ממערב לבור איסוף 22, במורד משטח הסלע. התעלה מוליכה אל עבר חציבה סגלגלה רדודה, המתרחבת בקצה התעלה, שממנה זרמו הנוזלים אל תוך ספלול גדול (L43; קוטר 0.42 מ', עומק 0.3 מ'), שנחצב במפלס נמוך יותר. הספלול עוצב בקפידה, ושפתו מוקפת במגרעת חצובה (0.38 מ' קוטר, 5 ס"מ עומק) שיכלה לשמש להנחת מכסה או לעיגון סורג לסחיטה.
מתקן 3 (איור 4). במרחק 1.4 מ' ממזרח למשטח דריכה 1 נחצב ספלול קוני (L3; קוטר 0.2 מ', עומק 0.12 מ' עומק). במרחק 2.6 מ' מצפון-מזרח למשטח הדריכה נחצבו ארבעה ספלולים מוארכים וצרים (L5 – מידות 0.2×0.7 מ', 1–10 ס"מ עומק; L6 – מידות 0.23×0.70 מ', 1–8 ס"מ עומק; L8, L7 – מידות 0.25×0.70 מ', 1–10 ס"מ עומק), החצובים בשורה, במרווחים של כ-0.2 מ' זה מזה. ספלול 5 נחצה לשניים, ככל הנראה בשל גלישת סלע הנארי באזור זה. האחידות במידות הספלולים ובמרווחים ביניהם מלמדת כי שימשו יחד. אף שמתקנים דומים מוכרים באזור שפלת יהודה, ובעיקר באזור רמת בית שמש, שימושם אינו ידוע. סמוך לספלול 5, בהמשך לשורת הספלולים, ישנו שקע בסלע שמתארו לא סדור (L4; מידות 0.25×0.30 מ', 0.2 מ' עומק); קשה לקבוע אם הוא טבעי או שנחצב בידי אדם, אך אפשר ששימש עם אחד המתקנים הסמוכים. מן הספלולים נמשך מערבה חריץ חצוב בסלע (L39; אורך 2.2 מ', רוחב 3 ס"מ, עומק 2–3 ס"מ), ששימש כנראה להתוויית קו המתאר למתקן שחציבתו לא יצאה אל הפועל.
 
בשטח B (איורים 5, 6) נתגלתה גת הכוללת שני משטחי דריכה (L13 ,L11), שני אגני שיקוע (L35 ,L34), בור איסוף משותף (L14) ושקע מלבני (L26) מוקף בספסל (L9), ששימש אולי לאחסון. דומה כי מערה שנחצבה מתוך בור איסוף 14 מאוחרת לשלב השימוש בגת.
במשטח דריכה 11 (2.9×3.2 מ', 0.4 מ' עומק), הדרומי משני המשטחים, הותקנה רצפה עשויה טיח קשה בגוון בהיר, שקטעים ממנה שרדו סמוך לדפנות; מפלס הרצפה משופע למערב. במרכז הפאה המזרחית של המשטח הותקנה גומחה (L33; מידות 0.6×0.8 מ', 0.3 מ' גובה) שבה הונחה אבן גוויל גדולה, מסותתת חלקית, המשלימה את הדופן המזרחית של המשטח. אפשר שהגומחה שימשה לקיבוע קורה ששימשה בתהליך של סחיטה משנית.
הנוזלים ממשטח 11 התנקזו אל עבר הפינה הצפונית-מערבית שלו, וזרמו דרך נקב מפולש צר (L32; אורך 0.2 מ', קוטר 0.1–0.2 מ') אל פינתו הדרומית-מזרחית של אגן שיקוע 34 שמתארו מלבני (0.75×1.25 מ', 0.9 מ' עומק); הנקב נפתח בגובה 0.2 מ' מתחת לשפת האגן(ר' איור 5: חתך 2–2). על שפת הדופן המערבית של האגן נחצב ספלול קוני (L38; קוטר 0.2 מ', עומק 0.12 מ'; ר' איור 5: חתך 3–3), שבו אפשר היה להציב קנקן.
אגן שיקוע 34 טויח בטיח לבן המורכב מסיד ובו שברים של אבני צור, גבישי קוורץ שבורים וגושי פחם קטנים, ששימשו חומר מלכד. בקרקעית אגן השיקוע, בפינתו הדרומית-מערבית, נחצבה גומת שיקוע (L44; קוטר 0.22 מ', עומק 0.1 מ'). ממערב לספלול זה, במפלס קרקעית האגן, נחצב נקב מפולש (L15; אורך 0.25 מ', קוטר 0.1 מ'), שנועד לניקוז התירוש אל מחוץ לאגן השיקוע, ככל הנראה אל תוך קנקן (ר' איור 5: חתכים 3–3, 4–4); מעל הנקב נחצבה מגרעת. פתח הנקב נמצא חסום באבן קטנה (8–9 ס"מ קוטר, 4 ס"מ עובי), ששימשה ככל הנראה פקק וננעצה בפתח בחוזקה. אף שהאבן אינה מעובדת מידותיה תאמו במדויק לקוטר הפתח. בקצה המזרחי של הדופן הצפונית של האגן נחצב נקב מפולש נוסף (L35; אורך 0.2 מ', קוטר 0.1–0.2 מ'; ר' איור 5: חתך 2–2), הנפתח מעט גבוה יותר, כ-0.15 מ' מתחת לשפת האגן והוליך אל עבר בור איסוף 14.
משטח דריכה 13 (2.6×3.0 מ', 0.4–0.6 מ' עומק) הופרד ממשטח 11 בדופן סלע עבה
(1 מ' עובי). בחלקו המזרחי והצפוני של המשטח השתמרה היטב רצפת טיח (L37; עובי 0.1 מ'; איור 7), הזהה
בהרכבה לזו שבאגן שיקוע 34. סמוך לקצה הצפוני של הדופן המערבית של משטח הדריכה נחצב נקב מפולש קצר (L48; אורך 0.3 מ', קוטר 0.1 מ') שדרכו זרם העסיס אל תוך אגן שיקוע (L49), שנחצב מעל הפינה הצפונית-מזרחית של בור איסוף 14, שממנו נותר רק קטע צר (0.1×0.8 מ', 0.9 מ' עומק); דומה כי מידותיו המקוריות היו כשל אגן שיקוע 34. האגן הוסר ברובו לאחר שהגת יצאה מכלל שימוש כדי להקל על פריצת פתח למערה בדופן המזרחית של בור איסוף 14 (להלן).
בור איסוף 14 (2.20×2.45 מ', 2 מ' עומק משוער, כ-12.75 מ"ק נפח משוער; איור 8) שימש במשותף את שני משטחי הדריכה. על דופנו הדרומית השתמרה שכבת טיח (2.5 ס"מ עובי) קשה במיוחד וזהה בהרכבו לטיח שנמצא במשטח דריכה 13 ובאגן שיקוע 34. בתוך הבור, שלא נחפר עד לקרקעיתו, נאספו שפות קנקנים הנפוצים באתרים ביהודה שזמנם שלהי התקופה ההלניסטית וראשית התקופה הרומית הקדומה (איור 9).
כ-0.2 מ' מתחת לשפת הדופן המזרחית נחצבה גומחה (L46; אורך 1.5 מ', עומק לפחות 1.5 מ'; ר' איור 8), הנמשכת מתחת למשטח דריכה 13; היא לא נחפרה למלוא עומקה. מתאר הגומחה מדורג ועל כן רוחבה אינו אחיד: עד לעומק 1 מ' מן התקרה רוחבה הוא 0.5 מ', ובהמשך היא מתרחבת לכדי 0.7 מ'. דופנות הגומחה טויחו בטיח זהה לזה שנמצא על הדופן הדרומית של בור איסוף 14.
לאחר שהמתקן יצא מכלל שימוש נפרץ מתוך הדופן המזרחית של בור האיסוף, כ-0.2 מ' מתחת לפתח גומחה 46, פתח שמתארו לא סדור (0.6×0.7 מ'), אשר הוליך למערה
(L47; מידות 2.5–4.0×3.0–6.0 מ', למעלה מ-1.8 מ' גובה), שמתארה כעין טרפז א-סימטרי. למערה, הנמשכת מתחת למשטחי דריכה 13 ו-11, תקרה מפולסת היטב, ועל דופנותיה ניכרים סימני חציבה אלכסוניים.
לצד הפאה המערבית של בור האיסוף נחצבו על משטח הסלע שלושה ספלולים סגלגלים רדודים (L16 – מידות 0.25×0.30 מ', 3 ס"מ עומק; L24 – מידות 0.20×0.23 מ', 2 ס"מ עומק; L25 – מידות 0.16×0.20 מ', 1–2 ס"מ עומק). ספלול נוסף (L12; מידות 0.14×0.20 מ', 0.16 מ' עומק) נחצב כ-2 מ' מדרום להם. ספלולים רבים מטיפוס זה אותרו ברחבי האתר.
מדרום למשטח דריכה 11 נחצב מתקן ששימושו אינו ברור: שקע מלבני (L26; מידות 1.40×1.75 מ', 0.3 מ' עומק) שנחצב בתוך משטח כמעט רבוע, חצוב אף הוא (L9; מידות 2.6×2.9 מ', 0.3–0.8 מ' עומק). חציבתו הותירה מעין משטחי עבודה או ספסלים בפאות המזרחית, הצפונית והמערבית (0.5–0.7 מ' רוחב). אפשר שמתקן זה שימש לאחסון התוצרת החקלאית קודם לעיבודה.
 
כ-200 מ' ממזרח לשטחים A ו-B נחשף במהלך עבודות הפיתוח פתח מלבני (0.7×0.8 מ') במשטח סלע, המוליך לחלל תת-קרקעי. התברר כי החלל טבעי. לא נחשפו בו שרידים ארכיאולוגיים.
 
בשטח C (איורים 10, 11) נחשפה גת, המורכבת ממשטח דריכה מרובע (L18; מידות 2.8×2.9 מ', 0.2–0.8 מ' עומק) המתנקז דרך נקב מפולש חצוב (L19; אורך 0.38 מ', קוטר 3–12 ס"מ), כ-0.75 מ' מהפינה הדרומית-מערבית של משטח הדריכה, אל עבר בור איסוף מלבני (L20; מידות 1.1×1.3 מ', 1.52 מ' עומק). בפינה הצפונית-מזרחית של קרקעית בור האיסוף נחצב בור שיקוע שמתארו לא אחיד (L27; מידות 0.30×0.34 מ', 0.35 מ' עומק).
 
בשטח D (איורים 12, 13) נתגלתה גת, שתוכנית משטח הדריכה שלה (L28) הותאמה למתאר הסלע ועל כן אינה סימטרית (3.4 אורך מרבי, 2 מ' רוחב במרכז, 0.2 מ' עומק). משטח הדריכה מתנקז דרך תעלה חצובה אל בור איסוף מלבני (L29; מידות 0.5×0.6 מ', 0.8 מ' עומק), הממוקם לצד חלקה המערבי של הצלע הצפונית של משטח הדריכה.
 
שטח E. בחתך בדיקה שנחפר ידנית בערימת אבנים התברר כי זוהי מפולת של אבני הקיר של מדרגת עיבוד. לא נתגלה ממצא ארכיאולוגי מתארך.
 
הסקר (ר' איור 1)
לצד החפירה נערך סקר חלקי של אזור החפירה, שבו נתגלו 15 מתקנים חקלאיים המצטרפים לאלה שנחשפו בחפירה. אלה יוצרים יחד מכלול אחד הנחלק בין שלושה מקבצים: על השיפולים המערביים של השלוחה היורדת מהכיפה הסמויה שממערב לנ"ט 377 (שטחים E ,B ,A; אתר סקר 1); בראש הכיפה הסמויה (שטחים D ,C; אתרי סקר 2–10); ועל הגבעה של נ"ט 377 (אתרי סקר 11–15). להלן תיאור אתרי הסקר:
1. גת (איור 14), שנמצאה מלאה באדמת סחף, הכוללת משטח דריכה מלבני (2.75×2.90 מ') וממערב לו בור איגום כמעט רבוע (0.95×1.00 מ'). הרכב הטיח בבור האיגום זהה לזה שנמצא במשטח דריכה 13 ובבור איסוף 14 בשטח B.
2. ספלול חצוב (0.4 מ' קוטר, 0.2 מ' עומק) על גבי משטח סלע מפולס.
3. שרידי גת חצובה בסלע, שהתבקעה מגלישת סלע הנארי באזור זה. הגת כוללת משטח דריכה מלבני ובור איגום מלבני מדרום לו. מצב השתמרותה הגרוע של הגת לא אפשר את מדידתה.
4. מבנה מלבני (2.5×4.7 מ', 2.7 מ' גובה; איורים 15, 16), הבנוי בבנייה משולבת של אבני גוויל וגזית. בפאה המערבית של המבנה נקבע פתח מלבני (0.5 מ' רוחב, 1.3 מ' גובה) הבנוי מאבני גזית שעליהן סימני סיתות אלכסוניים קצרים. בחלקו הפנימי של המבנה, במרכז ציר האורך, שרדה קשת תמיכה הבנויה מאבנים מסותתות היטב. קירות המבנה נבנו משתי שורות אבנים שבתווך הונח חומר מליטה בגוון חום בהיר. הבנייה בפינות המבנה סדורה ומוקפדת במיוחד. דומה כי מאפייני המבנה מצביעים על תאריך בתקופה העות'מאנית.
5. מתקן סחיטה קטן חצוב בסלע (איור 17), המורכב מגומחה קטנה (0.2×0.2 מ', 0.2 מ' עומק) לעיגון קורה, החצובה כ-0.3 מ' מעל לאגן מלבני (0.26×0.46 מ', 5–50 ס"מ עומק).
6. בור פעמוני חצוב בסלע. אל הבור מוביל פיר שפתחו עגול (כ-1 מ' קוטר, כ-1.5 מ' עומק). בחלק התחתון של דופנות הפיר חצובות גומחות טיפוס. הבור עצמו לא נבדק.
7. גת חצובה בסלע (איור 18), המורכבת ממשטח דריכה מלבני (0.7×1.3 מ', למעלה מ-1.2 מ' עומק) ומבור איסוף (0.7×1.3 מ', למעלה מ-1.2 מ' עומק) מטויח בטיח לבן. על שפת הדופן המזרחית של משטח הדריכה נחצבו שני שקעים שחתכם קעור (0.15 מ' רוחב, 0.1 מ' עומק) במרווח של 0.2 מ' זה מזה.
8. מתחם מלבני (8.0×12.5 מ'; איור 19), שחלקו בנוי ופינותיו הצפוניות חצובות. בפינה הצפונית-מזרחית נחצבו ארבע מדרגות. במפלס המדרגה העליונה (למעלה מ-0.8 מ' מרצפת המתחם) נחצבה פותה רבועה. ממערב וממזרח לגרם המדרגות ניתן להבחין בקטעי חציבה מפולסת בסלע. בסלע שמצפון לפינה הצפונית-מערבית נחצב מתקן סחיטה, הכולל ספלול (0.4 מ' קוטר) ואגן איסוף מלבני (0.5×0.7 מ'), שנמצא מלא באדמת סחף. לאורך חלקה הדרומי של הפאה המערבית, החצובה גם היא בסלע, שרד קיר שדה (3 מ' אורך, 0.5 מ' רוחב, 1.3 מ' גובה השתמרות), אשר שימש כנראה להגבהת הפאה. שרידי בנייה דלים אותרו גם בחלקו המזרחי של המתחם, אולם בשל הצמחייה הסבוכה אי אפשר היה לתעדם. השימוש במתחם, שככל הנראה היה חקלאי, אינו ברור.
9. גת חצובה, מלאה באדמת סחף, במשטח סלע המשתפל ממזרח למערב. משטח הדריכה (2.0×2.5 מ'), שהשתמרותו חלקית בשל התבקעות הסלע, מתנקז אל בור איסוף ממערב לו (0.8×1.6 מ').
10. שתי שומרות מעוגלות (1–3 מ' קוטר, 1.5 מ' גובה ממוצע; איור 20), שנבנו מקיר הקפי של אבני גוויל קטנות ובינוניות, הנוטה מעט פנימה ליצירת מבנה דמוי חרוט. בתוכן הונח מילוי של אדמה מקומית מעורבת באבני גוויל קטנות. מן המילוי לוקטו חרסים אחדים שאינם אינדוקטיביים. שבע שומרות נוספות – ארבע מעוגלות ושלוש רבועות – פזורות בין גדרות ומדרגות עיבוד חקלאיות סמוך לראש הגבעה.
11. בראש הגבעה אותרו שני קירות ארוכים (כ-45 מ' אורך כולל), שנבנו משורה של אבני גוויל גדולות ומסותתות חלקית. דומה כי הם שימשו לגידור מתחם מרובע, שבו אותרו בור מים (מס' 12) ואגנים חצובים; בשטח המתחם נמצאה פזורת חרסים.
12. פתח (0.5 מ' קוטר) של בור מים חצוב.
13. כבשן סיד גדול (כ-4 מ' קוטר), הרוס, שפתח ההזנה שלו פונה מערבה.
14. גת חצובה, הכוללת משטח דריכה מלבני ובור איגום ממערב לו (לא נמדדה).
15. מסדרון מדורג חצוב בסלע (1.0×3.5 מ'; איור 21), המוליך אל עבר פתח חצוב בגוש סלע בולט (לפחות 2 מ' גובה, 1.5 מ' רוחב); הפתח החצוב, המוליך אל תוך מתקן חצוב (מקווה? קבר?) נמצא מלא בסחף.
 
במהלך הסקר נלקטו מפני השטח שברי כלי חרס שזמנם שלהי התקופה ההלניסטית וראשית התקופה הרומית הקדומה (המאות הא' לפסה"נ והא' לסה"נ), ובהם סיר בישול (איור 1:22) וקנקנים (איור 2:22–7), בדומה לשברי כלי החרס שנמצאו בבור איסוף 14 בגת שבשטח B. ממצא קרמי זה, לצד תשע גתות (שרק אחת קדמה אולי לתקופה ההלניסטית), מתקני סחיטה וספלולים, מעידים על פעילות חקלאית אינטנסיבית מאוד בתקופות הלניסטית המאוחרת והרומית הקדומה, שעיקרה, ככל הנראה, ייצור יין; אפשר שהמתקנים השתייכו לחווה חקלאית שהייתה במקום. עם זאת, אין במפת הסקר הבריטי (גליון XVII) ובמפה המנדטורית (מפת שער הגיא [גליון 15-13], 1:20,000) כל אזכור של אתר ארכיאולוגי או נקודת ממצא בשטח הנבדק.
עדות לחידוש הפעילות החקלאית באזור בתקופות מאוחרות הן מדרגות העיבוד, הגדרות וקירות השדה, ערמות הסיקול, השומרות, כבשן הסיד והמבנה. ואכן, במפה המנדטורית צוין שטח סמוך כמטע זיתים. אפשר ששטחי עיבוד אלה השתייכו לאחד משני הכפרים הערביים שהתקיימו בקרבת מקום: דיר איוב, מדרום-מערב לאתר (נהרס ב-1948), ויאלו מצפון לו (נהרס ב-1967).