מערכת קבורה חצובה (1; איורים 2, 3). אל המערכת מוליכות מדרום ארבע מדרגות

(L603; רוחב 1.5 מ'). המערכת כוללת שתי חצרות (L605 ,L601), ובקרקעית של כל אחת מהן חצוב פתח של חדר קבורה תת-קרקעי שלא נחפר. פתחו של החדר התת-קרקעי בחצר הדרומית הוא פתח מלבני, והוא מכוסה בחלקו הדרומי באבן שהתגלתה באתרה (0.8×0.8 מ'), ועליה חריתה של דגם אידרה. חלקו הצפוני של הפתח נותר ללא אבני כיסוי ואפשר שהחדר נשדד בעבר. הדופן המזרחית של החצר הדרומית נפגעה כתוצאה מחציבות מאוחרות יותר ומבליית הסלע. סמוך למדרגה הנמוכה, בחצר הדרומית, התגלתה אבן רבועה מסותתת לא באתרה, ועליה חריתות של קווים תחומים במסגרת (איור 4). אפשר שהאבן שימשה כבודדה או כחלק מעיטור בחצר מערכת הקבורה. פתחו של החדר התת-קרקעי בחצר הצפונית הוא פתח רבוע (L607), התחום במסגרת מסותתת. דרך הפתח נראית אחת הדפנות של החדר, ובה חצובים שלושה כוכי קבורה קמורים ומעליהם חצוב כרכוב מעוטר בתבליט של קשתות (איור 5). אבני הסגירה של פתחי הכוכים מוטלות בחזית הכוכים. על אחת מאבני הסגירה מונחים שברי גלוסקמה מגיר; על אחד השברים הובחן עיטור של רוזטה ועל שברים אחרים הובחנו קווים מקבילים חרותים. נראה כי חדר הקבורה נשדד בעבר. אי אפשר לראות מפתח החדר את יתר דפנות הסלע שלו, אבל על סמך השוואה למערכות קבורה דומות באזור נראה כי בכל ארבע דפנות החדר היו חצובים כוכי קבורה. בכל שטח החדר פזורות עצמות. בקרקעית החצר הצפונית, סמוך לדופן הצפונית, ניכרת תחילתה של חציבה נוספת, אולי פתח לחדר קבורה תת-קרקעי נוסף ואולי חציבה אחרת שלא הושלמה. נראה כי מערכת קבורה מפוארת זו הייתה שייכת לאוכלוסייה אמידה בימי הבית השני (המאה הא' לפסה"נ עד המאה הא' לסה"נ). מערכות קבורה דומות התגלו בסביבה באזור בן שמן, במודיעין, באל-חרבה שבשטח מפעל נשר ברמלה. בשטחה של המערכת הובחנו כמה חציבות, כנראה שרידי מחצבת אבנים שפעלה במקום לאחר שהמערכת פסקה לשמש.

 
משטח חצוב ושרידי בנייה (2; איור 6). נחשף משטח סלע מלבני חצוב (L301). במשטח נחצבו שני שקעים קטנים מעוגלים, ששימשו אולי להנחת מוטות לסככה. בחלקו הדרומי של המשטח ניכרים שרידים של תשתית רצפת טיח או רצפת פסיפס שכיסתה את משטח הסלע. במרחק של כמה מטרים מדרום למשטח התגלה מקבץ של אבני פסיפס בגדלים שונים, אולי שרידי הרצפה שהייתה על המשטח. מדרום וממערב לפינה הדרומית של המשטח מתחיל משטח חצוב נוסף, ובו בור מלבני חצוב (L303), אולי בור איגום. ממערב לבור 303 נחשפו שרידי רצפת גיר כתוש, ולה תשתית של חלוקי נחל ואבני שדה קטנות
(L309). ממזרח למשטח 301 נחשף בור רבוע (L300; עומק 0.4 מ'), שנחצב במשטח סלע מוגבה שבו ניכרים חריצים שנוצרו מבלייה.
אל המשטחים החצובים נסמך מדרום-מזרח חדר, התחום בשלושה קירות (W317–W315). הקירות הושתתו על משטח ישר של סלע ואבנים גדולות וביניהן אבנים קטנות. קיר 316 השתמר לגובה שלושה נדבכים, שני הנדבכים התחתונים נבנו באבני שדה קטנות סדורות בשתי שורות ואילו הנדבך העליון נבנה באבני שדה בינוניות וביניהן אבני שדה קטנות. קיר 315 נבנה משני פנים של אבנים, בפן החיצוני אבני שדה בינוניות וגדולות ובפן הפנימי אבני שדה קטנות, והוא השתמר לגובה נדבך אחד. קיר 317 נבנה משלושה סלעים גדולים וביניהם אבני שדה במגוון גדלים. בתוך החדר נחשפה תשתית של גיר כתוש שמעורבות בו אבנים קטנות (L314; כ-6 ס"מ עובי), המושתתת הישר על הסלע וניגשת אל שלושת הקירות. בחלקו המערבי של החדר התגלה ריכוז של אפר במתאר מעוגל (L313), אולי שרידי מוקד. בחלקו הצפוני-מזרחי של החדר יש בור בן-זמננו (L312) שפגע בשרידים העתיקים.
אפשר שמשטחי הסלע והחציבות היו חלק ממתקן תעשייה, שהיה קשור בנוזלים. אפשר שבור 300 שימש לקיבוע קורה שתמכה בקירוי או במערכת קורות שהייתה קשורה למתקן. יתכן גם שהחדר והמשטחים הסמוכים לו היו חלק ממבנה למגורים או לשימוש אחר, ובחלקו הצפוני שימש הסלע כרצפה והקירות לא השתמרו.
 
חציבה מלבנית (3; איור 7). נחשפה חציבה מלבנית בכיוון מזרח–מערב, שחלקה המזרחי עמוק מחלקה המערבי. החלק המזרחי, העמוק, של החציבה מסתיים בצד מערב במתאר של חצי עיגול. משני צדי החציבה מזדקפות דפנות סלע משופעות כלפי פנים. בקרקעית החציבה העמוקה, בצד דרום-מערב, נחצב ספלול רדוד (0.2 מ' קוטר, כ-5 ס"מ עומק). לאורך דפנות הסלע הובחנו תעלות חציבה (כ-5 ס"מ רוחב). אפשר שבחציבה זו נחצבו אבנים שטוחות, אולי לסגירת הקברים שבקרבת מקום ואפשר שהחציבה היא מתקן כלשהו למיצוי נוזלים.
 
בור מים (4; איור 8). בדרומו של השטח התגלה בור מים חצוב (L100), שחלקו הפנימי ממוטט. הוא לא נחפר בשל סכנת התמוטטות. נראה שזהו בור דמוי פעמון (כ-4.5 מ' רוחב, 2.5–3.0 מ' עומק). פתח הבור מעוגל (0.7 מ' קוטר) וממנו נמשך פיר אנכי לתוך הבור (כ-1 מ' אורך). על דופן הבור, סמוך לפתח, השתמר טיח צהבהב-חום.
 
בור מים (5; איור 9). במזרחו של השטח התגלה בור מים מלבני חצוב (L200; כ-3.0×4.5 מ'). אל הבור מוליך פיר מעוגל (כ-1 מ' קוטר, 1.5 מ' עומק חפירה). חלקו העליון של הבור רחב מחלקו התחתון בשל התמוטטות הסלע. הבור לא נחפר עד קרקעיתו, אך נראה כי רובו חשוף. תחתית הבור מלאה בסחף מבחוץ. חלק גדול מדופן הבור מטויח בטיח חום-אדמדם, שחתכו אפור ומעורבים בו חסמים לבנים ואדומים; טיח זה אופייני לתקופה הביזנטית. בבור התגלו מעט חרסים למן התקופה הביזנטית(?) ועד התקופה העות'מאנית המאוחרת וכן שני פריטי מתכת, כנראה ברונזה, בני ימינו. סמוך לפתח הבור ממזרח ניכרות כמה אבני שדה המכסות תעלה צרה חצובה בסלע (L201; מידות 0.2×0.8 מ'). התעלה מוליכה בעלייה אל פתח הבור, ולכן לא נראה כי היא שימשה לניקוז מי נגר אל הבור.
 
מחצבה (6; איור 10). במרכז השטח נחשפה מחצבה במשטח סלע (L400). הובחנו סימני חציבה של שלושה גושי סלע (0.8×1.0 מ' מידות שניים מהם). אפשר שהייתה חציבה של גוש נוסף; בשל בליית הסלע זה לא ברור. על סמך המידות הדומות של הגושים נראה שהייתה זו מחצבה לאבני בנייה.
 
קיר שדה (7; איור 11). נחשף קיר (W500) שנבנה בניצב לכיוון המדרון באבני שדה בינוניות וגדולות והשתמר לגובה של נדבך אחד. מצפון לקיר ניגשת אליו שכבת חלוקי נחל (L502); שכבה זו לא ניגשת אליו מדרום. נראה שהקיר היה בנוי בשטח חקלאי ונועד לעצור אדמה ואבנים שהתדרדרו במדרון. התגלו מעט שברי כלי חרס מתקופות שונות.
 
הממצא הקרמי מעורב ומתוארך למן התקופה הרומית ועד לתקופה העות'מאנית. החרסים כוללים שפה וידית של קנקן שק מהתקופה הרומית המאוחרת (איור 12: 1, 2), קערה, קנקן שק, ובסיס אמפורה מיובאת מהתקופה הביזנטית (איור 12: 3–5), קערה מזוגגת מהתקופה העבאסית (איור 12: 6), קערה מזוגגת ושבר פך מסורק מסוף המאה הי"ג לסה"נ (איור 12: 7, 8) ופך, שבר גוף מעוטר ביד ומקטרת מסוף התקופה הממלוכית ועד התקופה העות'מאנית (איור 12: 9–11). יש חשיבות רבה לגילויים של חרסים מן התקופה הרומית, כמוהם לא התגלו בחפירה הקודמת בגבעה (עתיקות 51), והם תואמים לחשיפתה של מערכת הקבורה מתקופה זו.
באתר התגלו פריטי צור רבים, הכוללים כלים, נתזים, גרעינים, גושים ושבבים. כל הפריטים התגלו מעורבבים בחומר מאוחר. נראה כי בקרבת מקום, קרוב לוודאי בראש הגבעה, היה קיים אתר פרהיסטורי, שנסחף למטה. מבדיקת פריטי הצור עולה כי הנתזים היוו מרכיב עיקרי. כלי הצור כוללים מרצעים (איור 13: 1–3), שקערוריות (איור 13: 4), להבים משובררים (איור 13: 5) וכן להבים משוננים, מגרדים, נקרים ופסולת נקר מיקרוליתי. כמו כן התגלו גרעינים בעלי משטחי נקישה מרובים וגרעיני להבונים (איור 13: 6) להם משטח נקישה אחד או שניים. בחלק מן הפריטים הובחנו סימני שרפה. במכלול לא התגלו פריטים אינדיקטיביים מובהקים, והוא מתוארך למן התקופה הניאוליתית ועד לתקופת הברונזה התיכונה.
התגלו מעט שברי כלי זכוכית וחרוזי זכוכית, רובם בני זמננו פרט לשני שברים המתוארכים לתקופות הביזנטית והממלוכית.