נפתחו שני שטחים (איור 2) על גדות נחל רקפות: בגדה המזרחית (שטח A) נתגלתה מערה, ובגדה המערבית (שטח B) נתגלתה מחצבה.

 

שטח A – המערה
ריבוע החפירה (5.0 × 6.5 מ') נפתח ממזרח למערה. חלקו העליון של פתח המערה היה חשוף לכיוון הגדה המערבית של נחל רקפות. הפתח עגול וללא סימני עיבוד. במערה (L2; כ-3.6 מ' רוחב, 2 מ' גובה, 1.8 מ' עומק) נמצאה הצטברות של מילוי אדמה ופסולת; תקרת המערה קרסה. מחוץ למערה, סמוך לפתחה, נתגלו מדרגות בסלע: אחת בצפון ושנייה בדרום. מדרגה נוספת התגלתה בין שתי המדרגות, במקביל לפתח המערה, והיא מחברת ביניהן ויורדת ממפלס הסלע (L1) אל תוך המערה. ייתכן שמדרגות הסלע משמרות את מתאר המערה המקורי, בטרם קרס חלק מתקרתה (איור 3). בהצטברויות המילוי של המערה נתגלו שברים של כלי חרס לא אינדיקטיביים ומטבע נפוץ של אגריפס א' (41/2 לסה"נ; ר"ע 153434) המסייע לתארך את סוף השימוש במערה.
 
שטח B – המחצבה
נפתחו שלושה ריבועי חפירה סביב סימני חציבה שנראו על פני השטח, על הגדה המזרחית של נחל רקפות, כ-250 מ' מדרום-מזרח לשטח A. נחשפה מחצבה ששימשה להפקת אבני בניין (כ-0.3 × 0.7 מ' בממוצע). נתגלו תעלות ניתוק, קווי חציבה, ואבנים בתהליך חציבה (L12 ,L11). המחצבה משתרעת על כל שטח החפירה וממשיכה אל מעבר לגבולותיה (איור 4).
על גבי הסלע החצוב נמצאו סימני חריש רבים המעידים על פעילות חקלאית בת זמננו. בתוך הצטברות האדמה שכיסתה את המחצבה נמצאה שן שבורה של מחרשה מברזל.
במערב שטח החפירה נתגלה קיר הנמשך בין שתי בליטות בסלע (W13, כ-0.4 מ' גובה מרבי, 3.5 מ' אורך, 0.3 מ' רוחב; איור 5), בנוי משורה אחת של אבני שדה, והשתמר לגובה שני נדבכים. קשה לקבוע בוודאות אם זהו קיר שדה או קיר של מבנה. מעט החרסים שנמצאו באזור המחצבה מתוארכים לתקופה הביזנטית.
 
בחפירת הבדיקה הנוכחית בנחל רקפות נתגלו מערה ומחצבה. על פי מטבע של אגריפס א' שנמצא בתוך המערה נראה שהפעילות בתוכה או בסביבתה התקיימה בתקופה הרומית הקדומה, אך לא ברור מהו אופי פעילות זו. על פי הממצא הקרמי נראה שהמחצבה הייתה בשימוש בתקופה הביזנטית. שבר מחרשת הברזל וסימני החריש מעידים על פעילות חקלאית מאוחרת שהתקיימה באזור; ייתכן שהקיר בגבולה המערבי של המחצבה הוא קיר שדה.