בחודשים מאי–יוני 2015 נערכה חפירת הצלה מדרום-מזרח לתל ערן הסמוך לגבעת עדה (הרשאה מס' 7426-A; נ"צ 202860-76/712837-77; איור 1), לקראת הקמת קו הגז המזרחי. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל, נוהלה על ידי ע' מסארווה (צילום), בסיוע י' עמרני וא' בכר (מנהלה), ר' מישייב (מדידות וסרטוט), ח' בן-ארי וא' דגוט (GPS), פ' גנדלמן (כלי חרס), מ' שויסקיה (ציור כלי חרס), א' גורזלזני (הנחיה), וכן כ' סעיד ומ' חאטר.
תל ערן (כ-4 דונם) משתרע בדרום רמות מנשה ומדרונו הדרומי משתפל לנחל ברקן. נפתחו חמישה ריבועי חפירה בשוליים הדרומיים-מזרחיים של התל (איור 2), ומהם נחפרו ארבעה. התגלו שרידי מבנה וכן קיר ומתקן, המתוארכים לתקופה הביזנטית.
בסקר שנערך בתל לוקטו חרסים מתקופות אלה: הכלקוליתית, הברונזה הקדומה א', הברונזה התיכונה ב', הברונזה המאוחרת, הברזל 1–2 והביזנטית (גדות וטפר 2009: אתר 192). בחפירה שנערכה במערבו של התל בשנת 1962 נחשפו קברים מהתקופה הכלקוליתית, מבנה מתקופות הברזל 1 ו-2 ושברי כלי חרס מתקופות נוספות (גבעון תש"ל; איור 1:1). בחפירה שנערכה בתל בשנת 2002 התגלו בורות קדומים ובהם חרסים מהתקופות הברונזה הקדומה והתיכונה, שרידי בנייה ושברי כלי חרס רבים מהתקופות הניאוליתית הקרמית, הכלקוליתית והברונזה התיכונה 2 ומעט חרסים מתקופת הברזל 2 (דגן ואיזנברג 2007; איור 2:1).
בדרום שטח החפירה נחשפו שני קירות (W106 — אורך חשיפה 5 מ', רוחב 0.5 מ'; W108 — אורך חשיפה 3.4 מ', רוחב 0.5 מ'; איור 3), שהושתתו על אדמה ונבנו מאבני גיר מסותתות (0.2 × 0.5 × 0.7 מ') וביניהן אדמה ואבנים קטנות. הקירות השתמרו לגובה של נדבך אחד. קיר 108 נמשך אל מחוץ לשטח החפירה. אל שני הקירות ניגשת ממזרח רצפה (L115 ,L113), שנבנתה מאבני גיר וביניהן אדמה ואבנים קטנות. נראה שהקירות והרצפה הם חלק ממבנה שנמשך אל מחוץ לשטח החפירה. בחפירה בדרום השטח התגלו שברי קנקנים מהתקופה הביזנטית (איור 3:4–7). בצפון שטח החפירה נחשף קיר (W112; אורך חשיפה 4.4 מ', רוחב 0.5 מ'; איור 5), שהושתת על אדמה ונבנה מאבני גיר מסותתות (0.25 × 0.40 × 0.40 מ'). הקיר השתמר לגובה של נדבך אחד. צמוד לקיר ממערב נחשף מתקן (L117), שהושתת על אדמה ונבנה מאבני גיר קטנות. בחפירת הקיר והמתקן התגלו שברי קנקנים מהתקופה הביזנטית (איור 1:4, 2, 8). נראה כי השרידים שהתגלו בחפירה הם חלק משולי יישוב שהתרכז ברובו בשטח התל בתקופה הביזנטית (המאות הו'–הז' לסה"נ). הקרקעות החקלאיות הרבות המקיפות את התל שימשו בעיקר לחקלאות ונראה כי היישוב לא התפשט אליהן.
גבעון ר' תש"ל. תל ערן, חורבת אום תורוס. בתוך י' נאמן, עורך. אזור מנשה ג. מועצה אזורית מנשה. עמ' 1–5.
גדות י' וטפר י' 2009. מפת רגבים (49). (סקר ארכיאולוגי של ישראל).
דגן י' ואיזנברג ע' 2007. תל ערן. חדשות ארכיאולוגיות 119.