מתחת לריצוף הבטון בחלקה הצפוני של החצר (L8) נחשפה רחבה מרוצפת באבני בזלת (L5; איור 3), אשר הושתתה על חול ים. בחלקה המערבי של הרחבה סדורות אבני הריצוף (0.20×0.25×0.35 ס"מ) בשורות שצירן צפון–דרום, במקביל לקו החוף, ואילו בשאר הריבוע הן הונחו בציר מזרח–מערב (איור 4). במרכז הרחבה נמצא בור ובו צינור אזבסט מחורר (L10), ששימש לניקוז הרצפה; בעת הנחת הצינור פורקו אבני הריצוף הסמוכות. לאורך רוב חזיתו של הקיר הדרומי של האגף הצפוני-מזרחי של ההוסטל, אשר שופץ במחצית השנייה של המאה הכ', לא נמצאו אבני ריצוף ובאדמה החשופה ניצבו שלוש חוליות עמודים מבזלת, ששימושן אינו ברור. שלוש החוליות הוצבו בהמשך לשורה של ארבע חוליות עמוד מבזלת הצמודות לקיר, אשר הונחו על גבי אבני הריצוף הניגשות לקצהו המזרחי של הקיר (איור 5); החוליות הוצמדו זו לזו באמצעות חומר מליטה לבן. כ-4 מ' דרומה ובמקביל להן הוצבו על הריצוף ארבע חוליות עמוד נוספות, אך ללא כל חומר מליטה ביניהן (איור 6). על רצפת הרחבה נמצאו חפצים מודרניים.

 
הרחבה נתחמה ממזרח בקיר רחב ומתעקל, הבנוי אבני בזלת (W3; כ-1 מ' רוחב, 1.2 מ' גובה; איור 7). הקיר, ששרד לגובה ארבעה נדבכים מעל לרצפת הרחבה (ר' איור 6), הושתת על מסד עשוי תלכיד יצוק. אל הקיר ניגש ממזרח ריצוף הטיילת, שמפלסה נמוך מראש הקיר בכ-0.1 מ'. קיר 3 ניגש אל הנדבכים התחתונים של הקיר הדרומי באגף הצפוני-מזרחי (ר' איור 5), אשר נותרו מן הקיר המקורי שניצב במקום לפני השיפוץ. אף שיש בכך עדות לבנייתו של קיר 3 לאחר הקמת האגף הצפוני-מזרחי של ההוסטל, קשה לדעת אם הוא מייצג שלב טכני או שלב כרונולוגי נפרד. הקיר נמשך דרומה אל מחוץ לשטח החפירה, אך אפשר לעקוב אחר התוואי שלו על פי כמה קטעים המבצבצים עדיין על פני השטח: הוא מתעקל לדרום-מערב ומסתיים ככל הנראה במגדל שבפינתו הדרומית-מזרחית של ההוסטל. התוואי המתעקל של הקיר והבנייה האיתנה שלו מעידים כי הוקם על קו המים, ודומה כי זהו הקיר הרחב והמתעקל שתחם את מתחם ההוסטל ממזרח, הנראה בתצלום משנת 1924 (איור 8).
תצלום זה ותצלומים מוקדמים יותר של קו החוף של טבריה, מן המאה הי"ט ומראשית המאה הכ' לסה"נ, מאפשרים לתארך את הקמת הקיר ואת התקנת הרחבה המרוצפת, ולהתחקות אחר השינויים שחלו באזור מאז שלהי המאה הי"ט לסה"נ. בתצלום משנת 1870 (איור 9) נראה מבנה קמרונות הרוס בחלקו שניצב על קו החוף קודם להקמת קיר 3 ומבנה ההוסטל. בתצלום משנת 1910 (איור 10) נראה כי בקצה הצפוני של מבנה הקמרונות הוקם קיר החודר לים. שימושו המקורי של הקיר אינו ברור (מזח? שובר גלים?), אך על גבי קיר זה הושתת שנים אחדות לאחר מכן הקיר הצפוני של האגף הצפוני-מזרחי של ההוסטל; קצהו המזרחי עדיין מבצבץ בבסיסו של הקיר הצפוני של מבנה ההוסטל. בתצלום משנת 1924 (ר' איור 8) נראים במבט מן הים האגף הצפוני-מזרחי והמגדל הדרומי, שביניהם משתרעת גינה התחומה ממזרח בקיר 3. יש להניח לפיכך כי האגף הצפוני-מזרחי, הגינה – שלימים רוצפה כרחבה אשר נחשפה בחפירה – והמגדל הוקמו על קרקע שיובשה מן הים בין השנים 1910 ו-1924.
 
אף שממצאי החפירה מודרניים, יש בהם כדי לתרום להבנת התפתחות הבנייה לאורך קו החוף של טבריה. עד ראשית המאה הכ' שימש קו החוף של העיר העתיקה חוף דייגים. אולם בעשורים הראשונים של המאה נעשו עבודות לייבוש קטעים מרצועת החוף. נראה כי בתהליך הייבוש שימשו קירות עבים שחדרו אל תוך הים, דוגמת הקיר שעליו הושתת הקיר הצפוני של מבנה ההוסטל ואולי אף קיר 3, והשטחים שאותם תחמו יובשו, כנראה באמצעות מסד שנוצק בתוך הים. חלקו המזרחי של ההוסטל הוקם על רצועה כזו ואילו חלקו המערבי נבנה על היבשה ובתוכניתו שולב מבנה הקמרונות. לפיכך יש להסיק כי הטיילת, אשר הוקמה שנים ספורות לאחר השיטפון הגדול שפקד את העיר בשנת 1934, הושתתה אף היא על שטח שיובש מתוך הימה וכי עד להקמתה הפריד קיר 3 בין החצר לבין המים.