בחפירה נחשפו האלמנטים שזוהו בסקר הפיתוח (400 מ"ר שטח כולל; איור 2): מתקנים (L134 ,L131 ,L129 ,L128 ,L117 ,L107), שאחד מהם יש לזהות אולי כרוגם (L106); מבנים (L136 ,L133 ,L121 ,L118 ,L116 ,L105 ,L104/L103 ,L101), שלצד חלקם קירות; וקירות נוספים (W19 ,W18 ,W13). השטחים שבין שרידים אלה לא נחפרו. להלן תיאור נפרד של כל אלמנט או ריכוז אלמנטים, מצפון לדרום וממערב למזרח.

 
מתקנים 128 ו-129 סגלגלים (כ-1.0 × 1.5 מ', כ-0.6 מ' עומק; איור 3) ומרוחקים כמטר אחד זה מזה. כל מתקן בנוי משורה אחת של אבנים.
 
מתקן 107. כ-35 מ' ממזרח למתקנים 128 ו-129 נמצא מתקן סגלגל נוסף (1.2 × 1.6 מ', 0.7 מ' עומק; איור 4), הבנוי אף הוא משורה אחת של אבנים.
 
מבנה 133. כ-15 מ' מדרום-מערב למתקן 107 נחשפו שרידיו של מבנה עגול (כ-3 מ' קוטר; איור 5), שהשתמר חלקית: קיר הבנוי שורה אחת של אבנים (W24) סביב רצפת עפר מהודק בעומק 0.1–0.2 מ' מתחת לפני השטח. שני קירות ארוכים (W23 ,W8) תוחמים את המבנה ממערב וממזרח. נראה כי הם נפגשו בקצה הצפוני שלהם, כ-7 מ' מצפון למבנה, ותחמו מרחב, אולי מכלאה.
 
מבנה 118. כ-10 מ' ממזרח למבנה 133 וכ-5 מ' מדרום למתקן 107 נמצא מבנה עגול (כ-4 מ' קוטר; איורים 5, 6): קיר (W12) הבנוי משורה אחת של אבנים, שחלקן הוצבו על פאתן הצרה, המקיף רצפת עפר מהודק בעומק 0.2 מ' מתחת לפני השטח. ממבנה זה נמשך לדרום-מזרח קיר (W15; כ-7 מ' אורך), ששימושו לא הוברר.
 
מתקן 131. כ-5 מ' ממזרח למבנה 118 נמצא מתקן סגלגל (2.2 × 2.8 מ' קוטר, כ-0.4 מ' עומק; איור 5), הבנוי משתי שורות של אבנים. ייתכן שקיר 15, הנמשך כ-2.5 מ' ממערב לו, קשור אליו.
 
מתקן/רוגם 106. כ-13 מ' ממזרח למתקן 131 נמצא ריכוז אבנים סגלגל ללא סדר (1.0 × 1.5 מ'; איור 2). ייתכן שאלו שרידי רוגם שנסחף ברובו.
 
מבנים 101 ו-104/103. בחלק הדרומי-מזרחי של החפירה, כ-10 מ' מדרום למתקן 131, נחפר שטח (כ-85 מ"ר) והתגלו בו שני מבנים עגולים שסביבם מפלסי פעילות ומתקנים (איור 7). המבנה הצפוני (L101; כ-3.5 מ' קוטר) בנוי מקיר (2W) שלו שורה אחת של אבנים. צמוד לפן הדרומי-מזרחי של המבנה נמצא מתקן עגול (L113), בנוי מקיר (W9; איור 8) שלו שורת אבנים אחת. כ-3 מ' מדרום למבנה 101 נמצא מבנה נוסף (L104/L103; כ-4 מ' קוטר; איור 9), בנוי מקיר מתעגל (W3). המבנה נחצה באמצעות קיר שצירו מזרח–מערב (W4) לשני חצאים: צפוני (103L) ודרומי (104L). קירות 3 ו-4 בנויים כל אחד משורת אבנים אחת. שני בורות סגלגלים חפורים בקרקע, ובהם שכבה עבה של אפר מעורב באבנים קטנות, נמצאו מדרום-מערב למבנה (L119; כ-0.5 × 0.8 מ', 0.3 מ' עומק; איור 10) ומצפון-מזרח לו (137L; 0.5 × 0.6 מ', 0.4 מ' עומק). סמוך לכל אחד מהבורות התגלה צמד אבני שחיקה.
 
מבנה 105. כ-10 מ' ממזרח למבנה 101 נמצאו שרידי מבנה עגול (כ-3 מ' קוטר; איור 2) ולו קיר מעוגל (W5) הבנוי שורה אחת של אבנים. רוב המבנה נהרס עם סלילתה של דרך.
 
מבנים 121 ו-136, מתקן 134 וקירות 13, 18, 19. בקצה המערבי של השטח נמצא ריכוז של מתקנים ומבנים, וזוהו שתי שכבות (איור 11). בשכבה 2, התחתונה, נחשפה מרביתו של מבנה עגול (L136; כ-3 מ' קוטר; איור 12) ולו קיר (W25) שנבנה משורה אחת של אבנים. מעל מבנה 136 נחשף קיר (W13) המיוחס לשכבה 1: שורה אחת של אבנים בכיוון צפון-מזרח–דרום-מערב. אל הפן הצפוני של הקיר הוצמד ריכוז אבנים ובתוכו מתקן (L134; כ-0.8 מ' קוטר); בוניו השתמשו בשרידי קיר 25 משכבה 2 לתשתית רצפת המתקן. קצהו המערבי של קיר 13 השתלב במבנה עגול (L121; כ-3.5 מ' קוטר) הבנוי מקיר (W14) שלו שורה אחת של אבנים. ייתכן שמבנה זה שייך לשכבה 2, ואילו קיר 13 משכבה 1 חותך אותו.
כ-10 מ' ממזרח למכלול נמצאו שני בדלי קירות מאונכים זה לזה (W19 ,W18), אולי שרידיו של מבנה נוסף, אך לא נחשפו רצפות הניגשות אליהם.
 
מבנה 116 ומתקן 117. כ-40 מ' מדרום למבנה 121 נמצא מבנה עגול (L116; כ-3 מ' קוטר; איורים 2, 13), הבנוי קיר (W10), שלו שורה אחת של אבנים. הקיר הושתת על סלע האם, שאף שימש רצפה במבנה. צמוד לפן הדרומי-מזרחי של המבנה נמצא מתקן סגלגל (L117; כ-0.9 × 1.0 מ' קוטר) בנוי מקיר (W11), שאף לו שורה אחת של אבנים.
 
הממצא
במתקנים ובמבנים שנחפרו נאסף מעט ממצא קרמי. מתוך כמה עשרות שברי כלי חרס נמצא רק שבר מזהה אחד: שפה פשוטה של קערה דמוית V (איור 1:14). בממצא הקרמי זוהה גם שבר, השייך אולי לקערית כדורית עשויה ביד, או שזהו חפץ דמוי ראש אלה הפתוח משני צדיו (איור 2:14). כן נמצא מכלול עשיר של פריטי צור (אלג'ם, להלן) ושני זוגות של אבני שחיקה (לא צוירו).
 
ממצא הצור
אמיל אלג'ם
 
בחפירה נאספו 1777 פריטי צור (טבלה 1) שהתגלו בכל המבנים והמתקנים שנחפרו, ללא ריכוז מסוים או דגם פיזור מרחבי מסוים. נמצאו מעט מאוד כלים מוגמרים, ורובם הם כלי אד-הוק לא פורמליים. גרעיני הצור הרבים שנמצאו באתר מעידים על תעשייה מקומית שניצלה חומר גלם מהסביבה הקרובה. מאפייני הפסולת הנלווית מלמדים שהייתה זו תעשיית נתזים לא אינטנסיבית, שבה אחידות נמוכה בשיטות הייצור.
 
טבלה 1. חלוקת פריטי הצור על פי סוגים
סוג
N
%
גושים
231
13
נתזים
1048
59
להבים
249
14
פריטים ראשוניים
71
4
גרעינים
71
4
פסולת גרעין
18
1
כלים
89
5
סה"כ
1777
100
 
פסולת נלווית. במכלול הצור באתר גושים, נתזים, להבים, פריטים ראשוניים, גרעינים ופסולת גרעין, שהם 95% מהצור במכלול; רובם (59%) נתזים. הלהבים מועטים, וכנראה שלא נעשו במכוון, וכך גם הפריטים הראשוניים, שרובם נתזים.
63 מן הגרעינים במכלול הם גרעיני נתזים (איור 1:15, 2). מעט הצלקות של להבים נעשו על גרעיני נתזים, ועל פי מאפייניהן נראה שהותזו שלא בכוונה. משטחי הנקישה בגרעינים לא עובדו, ולהם צלקות מעטות: כ-40% מהגרעינים נושאים אחת עד שלוש צלקות; כ-50% נושאים ארבע עד שמונה צלקות; ועל היתר יש יותר משמונה צלקות. מספר הצלקות הנמוך בכל גרעין מעיד על דגם ניצול לא אינטנסיבי של הגרעינים. ליותר ממחצית מהגרעינים (57%) משטח נקישה יחיד, ולשאר שני משטחי נקישה (36%) או שלושה (8%). הגרעינים נחלקים לרב-כיוונים וחד-כיוונים בשיעורים שווים.
יוצא מן הכלל הוא גרעין להבונים מצור שקוף, שלו 14 צלקות ומשטח נקישה מעובד (איור 3:15). זהו הגרעין היחיד המשקף התמחות מקצועית. לפיכך, סביר להניח שהוא הובא לאתר ואינו חלק מתעשיית הצור המקומית שהיא אחידה ושונה מאוד ממנו.
במכלול 11 רכסי גרעין. זהו נתון מפתיע, שכן מספר גבוה של רכסי גרעין אופייני לאתרים שבהם התעשייה אחידה וניכרת התמחות מקצועית גבוהה, אך שאר מאפייני מכלול הצור מן האתר מצביעים על ההיפך מכך.
 
כלים. במכלול זוהו 89 כלים (5% ממכלול פריטי הצור), הנחלקים ל-13 טיפוסי כלים. הכלים מעידים כי התעשייה באתר אינה אחידה, ועיקרה כלים מאולתרים (כלי אד הוק; Rosen 1997). בהיבט הטיפולוגי שולטים במכלול נתזים משובררים. במכלול גם מעט להבים משובררים (איור 1:16); משוננים (איור 2:16, 3) ושקערוריות, שלהם צלקת יחידה בהיקף הכלי; מגרדים — רובם כלי אד הוק (איור 4:16, 5), אך אחד הוא שבר של מגרד מניפה (איור 6:16); מרצע (איור 7:16); מקדח (איור 8:16); ושבר פרוקסימלי של כלי דו-פני (איור 9:16). כלים אחדים נעשו על גבי פריטים ראשוניים.
 
סיכום
האתר שנחפר משתלב היטב בסדרת האתרים בני תקופת הברונזה הביניימית שנחפרו ונסקרו במזרח הנגב. אלו הם אתרי חניה, לרוב עונתיים, ששימשו אוכלוסיית נוודים, שנדדה ממקום למקום לצורך מרעה. אופי קיום כזה מסביר את דלות השרידים באתרים שנחפרו, ונראה שלרוב נשאו המבנים מבני-על מבד או מקש ולא נבנו מאבן למלוא גובהם.