שטח A

מתחם חקלאי מרובע (L100, כ-41×44 מ'; איור 2) בראש גבעה שטוחה. הקיר הצפוני-מזרחי (W151, כ-41.7 מ' אורך, 0.6 מ' רוחב) בנוי משתי שורות של אבני גוויל (0.4 מ' אורך מרבי) עד לגובה שני נדבכים (0.2 מ' גובה מרבי). הקיר הדרומי-מזרחי (W152, אורך 44.2 מ') בנוי בחלקו כמו קיר 151 ובחלקו מסומן בשורת אבנים (0.7 מ' אורך מרבי). הקיר הדרומי-מערבי (W153, אורך 40 מ') בנוי משתי שורות של אבנים קטנות בגובה נדבך אחד. צדו הצפוני-מערבי של המתחם נסמך אל מצוק טבעי (1 מ' גובה מרבי). פני השטח אופקיים ועליהם עקבות חרישה בת-זמננו.
כדי לעמוד על מהות המתחם נחפרו 11 ריבועי בדיקה לאורך קירותיו ושני ריבועים וחתך אלכסוני (L117; איור 3) במרכזו.
לאורך קיר 151 נחפרו שלושה ריבועים (L122 ,L107 ,L106; מידות 2×2 מ') ובכולם נחשפה קרקע טבעית מעורבת במעט אבנים (עד 0.4 מ' עומק) ומתחתיה סלע אם.
לאורך קיר 152 נחפרו ארבעה ריבועים (L140 ,L137 ,L136 ,L120, מידות 1×3 מ') שבהם קרקע טבעית (0.13–0.40 מ' עומק) ומתחתיה סלע אם.
בפינה הדרומית של המתחם, במפגש קירות 152 ו-153, נחפר ריבוע (L116, מידות 4×7 מ') שנחשפה בו קרקע טבעית (0.2 מ' עומק) ומתחתיה סלע אם (איור 4).
לאורך קיר 153 נחפרו שלושה חתכי בדיקה (L138 ,L105 ,L104, מידות 1×3 מ'). בכולם נחשפה קרקע טבעית (0.4 מ' עומק) ומתחתיה סלע אם (איור 5).
במרכז המתחם נחפרו שני חתכים (L121 ,L108, אורך 5 מ', רוחב 0.6 מ') בעזרת מחפרון. כמו כן נחפר חתך (L117) לכל אורך המתחם מצפון לדרום. בכל החתכים נחשפה קרקע טבעית (0.2–0.4 מ' עומק) ומתחתיה סלע אם.
על פני השטח נמצאו מעט שברי כלי חרס שחוקים שאי אפשר היה לתארכם, למעט שברי גוף אחדים של קנקנים מהתקופה הביזנטית.
במדרון מדרום-מזרח למתחם נמצאו כמה קווי קירות רדודים (ר' איור 1):
ספק דרך ספק טרסה (W154, כ-30 מ'), בנויה משורה אחת של אבנים (0.3 מ' אורך), לצדה הצפוני-מערבי צמודה מדרגה (כ-3 מ' רוחב). נחפרו שני חתכים (L125 ,L123, כל אחד 2×2 מ' כל אחד), בשניהם נחשף סלע אם.
קיר נוסף (W147) ניצב למדרון בהמשך לקיר 153, אולם אין ביניהם קשר. הקיר (כ-6 מ' אורך, כ- 0.3 מ' רוחב) בנוי משורת אבנים (0.4 מ' אורך, נדבך אחד). לצדו הצפוני נחפר ריבוע בדיקה (L141, מידות 1×1 מ', כ-8 ס"מ עומק) שמתחתיו נמצא סלע אם.
 
שטח B
כבשן סיד בצורת משפך (L101; כ-5 מ' קוטר בחלק הגבוה, 2.6 מ' קוטר בחלק הנמוך, כ-4.2 מ' עומק; איורים 6, 7) שנמצא מלא במפולת אבנים במגוון גדלים עד קרוב לשפתו.
חלקו העליון של הכבשן (W179, כ-1 מ' עומק) מדורג בקטעי קירות (1–2 מ' אורך), ככל הנראה לתמיכת הדפנות ולמניעת התמוטטותם פנימה לתוך הכבשן. בעומק של כ-1 מ' נמצא קיר עגול (W165, מידות 2.6 מ' קוטר) – דופן הכבשן בחלקו הנמוך, בנוי מאבנים (כ-0.3 מ' אורך). בעומק של כ-2 מ' מתחת לראש הקיר ולאבני המפולת נמצאה שכבת שרפה מעורבת בסיד (L113, כ-1.2 מ' עומק), ומתחתיה סלע אם.
כבשן סיד שצורתו משפך (L102, קוטר בחלק העליון 4.8 מ', קוטר בחלק התחתון 2.2 מ', עומק 3.7 מ'; איורים 8–10) שחלקו העליון נמצא מלא באבני מפולת במגוון גדלים ומוקף בסוללת עפר (W166, כ-1.5 מ' רוחב, 1.5 מ' גובה) שדופנה באבנים משני צדדיה. מתחת נמצא בור שרפה (L112, עומק 1.8 מ') מדופן באבנים (W167, עד 0.3 מ' אורך) ומלא באבנים שרופות למחצה, אפר וסיד. בחתך ברצפת הכבשן (L114, כ-15 ס"מ עומק) מתחת לשכבת השרפה נחשף סלע אם. במפולות הכבשן נמצאו חלקי בד ברזנט מתפורר וחרסים מתקופת המנדט הבריטי.
כבשן סיד בצורת משפך שדופנותיו מדורגות (L103, קוטר בחלק העליון 4.4 מ', קוטר בחלק התחתון 1.9 מ'; איורים 8, 9, 11). חלקו העליון מוקף בסוללת עפר מעורבת באבנים (W168, כ-0.3 מ' גובה). בפינוי מפולות האבנים נחשף קיר (W169, גובה 1.5 מ') – דופן לחלל השרפה של הכבשן (L115, רוחב 2.6 מ'). הקיר בנוי על גבי קיר נמוך
(W170, גובה 0.35 מ') המקטין את קוטר הכבשן ל-2 מ'. פנים הכבשן נמצא מלא באבנים שרופות, בגושי סיד ובאפר. בחתך ברצפת הכבשן (L158, כ-15 ס"מ עומק) מתחת לשכבת השרפה נחשף סלע אם.
גת חצובה בסלע שבה משטח דריכה (L146, מידות 1.9×2.4 מ', 0.1–0.4 מ' עומק; איורים 12, 13) ובור איגום (0.8×1.1 מ', 0.9 מ' עומק) שחוברו בתעלה חצובה (כ-5 ס"מ רוחב). הגת נמצאה מלאה בסחף. ממזרח לגת (L157) נמצאו סימני חציבה קדומה שהרסה את פני הסלע ואת הדופן המזרחית של הגת. סביב הגת נמצאו שברי גוף של קנקנים מהתקופה הביזנטית.
 
שטח C
שני קירות (W155 ,W129) התוחמים חלקת קרקע (L131, מידות 40×45 מ', עד 0.5 מ' גובה; איור 14) ובנויים משורה אחת עד שתיים של אבנים (עד 0.5 מ' אורך, 0.7 מ' רוחב). בחפירה בפינה המזרחית נמצא שהקירות נבנו על גבי סלע האם.
ערמת אבנים הסדורה בחצי מעגל (L126, כ-4 מ' קוטר, עד 0.4 מ' אורך, כ-0.7 מ' גובה; איורים 15, 16). בחפירת בדיקה שנערכה בצדה המערבי של הערימה נחשף סלע אם (כ-0.3 מ' מפני השטח).
קיר אבנים חצי מעגלי (W163, כ-4.5 מ' קוטר, עד 0.4 מ' אורך, כ-0.8 מ' גובה; איורים 17, 18). בצדו הדרומי של הקיר נערכה חפירת בדיקה (L128) ונמצאה קרקע טבעית (כ-0.4 מ' עומק) ומתחתיה סלע אם.
שרידי מבנה רבוע (L127; איורים 19, 20) שלו קיר דרומי-מזרחי (W160, אורך 3.8 מ'), קיר צפוני-מזרחי (W159, כ-2.5 מ' אורך) וקיר דרומי-מערבי (W161, אורך 1.1 מ'). חלקו הצפוני-מערבי סחוף. קירותיו בנויים משתי שורות של אבנים קטנות (0.6 מ' רוחב, עד כ-1 מ' גובה). על הקירות נמצאו שרידי טיח ובוץ. בתוך המבנה נחשפה רצפת טיח לבן (L127, כ-5 ס"מ עובי) ונמצאו לבנים צרופות אחדות של מפעל 'FORTH' שהיו שכיחות בתקופת המנדט הבריטי. בפינה המזרחית של המבנה (L130) נחשף סלע אם בעומק של כ-0.5 מ' מתחת לרצפה.
גת חצובה בסלע (L150; איורים 19, 21) שלה שרידי משטח דריכה (כ-2.5×2.5 מ', 0.1 מ' עומק) ובור איגום (L162, מידות 0.5×0.5 מ') שהוסב לבור מים (כ-3 מ' עומק). הגת נחפרה בעבר (חדשות ארכיאולוגיות 115: 59–60).
 
השרידים שנחפרו הם אוסף של מתקנים שחלקם מודרניים, ללא קשר ביניהם. על סמך חרסים שחוקים, כגון אלו מהתקופה הביזנטית במתחם 100 ובגת 146, סביר להניח שהם מייצגים את השוליים החקלאיים המרוחקים של חורבת רגב, כ-400 מ' במעלה המדרון ממערב לגת 146. כך גם קירות הטרסות 147 ו-154.
שלושת הכבשנים פעלו ככל הנראה בתקופת המנדט הבריטי והיו חלק ממערכת כבשנים לייצור סיד שנחשפה בחלק הנמוך של נחל ענבה, מחוץ לתחום החפירה.
מבנה 127 היה ככל הנראה מבנה מנהלי הקשור למערכת ייצור הסיד. מתקנים 126 ו-128 אינם ברורים. ייתכן שאלה ריכוזי אבנים לקראת הובלתם לשרפה לסיד.
מתחם 131 הוא בוסתן ששרדו בו עצי זית ושקד אחדים המוקף בגדר אבן ושייך כנראה לכפר הערבי הנטוש ענבה, כ-600 מ' מערבה.