בחודש אפריל 2005 נערכה חפירת בדיקה ברח' האר"י בצפת (הרשאה מס' 4441-A; נ"צ — רי"ח 2462-3/7637-8; רי"י 1962-3/2637-8), בעקבות בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חסידות ברסלב, נוהלה על ידי ח' ברבה וג' צינמון, בהשתתפות י' יעקובי (מנהלה), ו' אסמן וו' פירסקי (מדידות ושרטוט), נ' זאק (שרטוט), ל' קופרשמידט (מעבדת מתכת), כ' הרש (ציור כלי חרס) ור' קול (נומיסמטיקה).
החפירה נערכה על המדרון המערבי של גבעת צפת, בקרית ברסלב ובקצה המערבי של העיר העתיקה, כ-300 מ' מחומת המצודה. בית כנסת האר"י נמצא מדרום לשטח (איור 1).
נפתחו שני שטחים, ממזרח וממערב לשרידי קמרונות שהתגלו (איור 2).
שטח I
נחשפו שני קמרונות שונים זה מזה באופי בנייתם (איור 3). הקמרון הדרומי גבוה ב-1.5 מ' מהצפוני ובדופנו המזרחית נראה לעין קיר מטויח וצבוע כחול. מתארו של המבנה הצפוני אינו ברור בשל סחף ומילוי. נחשפו פתחיהם המערביים של הקמרונות ונחפר השטח ממערב להם (כ-25 מ"ר). בין הקמרונות נחשף קיר (W101) בנוי אבני גזית בינוניות התומך באומנה שבין הקשתות. האומנה בולטת מבסיסה ודומה לאומנות האופייניות לבנייה הממלוכית, שנתגלו במצודת צפת ובאתרים אחרים בני התקופה. למרות שטחה המצומצם של החפירה הובחנו במבנה כמה שלבי בנייה. אל קיר 101 החוצץ בין שני חללים בנויים היטב ניגש בניצב מדרום קיר (W102; איור 4) שנבנה על רצפת גיר ואדמה מהודקת ומפולסת היטב (לוקוסים 1006, 1007). על הרצפות נמצאו במעורב שברי כלים מסוג ראשיא אל-פוחאר, כלים עות'מאנים וממלוכים; ראויים לציון שברי כלים מזוגגים מסוג 'פריט'. כן נמצאו שרידי מסמרים וחלקי ברזל, עם שברי כלי זכוכית. הממצא מתחת לרצפות הוא מהתקופה העות'מאנית וכלל מקטרת גדולה עשויה חמר אדום (איור 1:5), קערה (איור 2:5) וסיר בישול (איור 3:5) שמוצאם מבתי יוצר של ראשיא אל-פוחאר. בחתך שנעשה ברצפה (לוקוס 1008) מזרחית לקיר ומערבית לקמרון, נמצא כי היא מושתתת על גבי אבני שדה וחומר מליטה. מתחת לרצפה ולתשתיתה נמצא חלל גדול ממדים בעומק 2 מ'. קיר 101 בנוי במפלס התחתון על חציבות בסלע. בחלל התחתון קירות וקמרונות נוספים התומכים ומחלקים את המבנה. החלל התת-קרקעי לא נחפר ולפיכך לא ניתן היה לתארכו ולעמוד על אופיו ותכליתו.
שטח II
בתעלות בדיקה נחשפו ראש קיר ומפולת. הקיר (W100) בנוי אבני גיר קשה מסותתות למחצה, כיוונו צפון–דרום והוא השתמר מבסיסו שעל פני הסלע לגובה חמישה נדבכים
(1.3 מ'). קצהו הדרומי לא שרד. ממערב לקיר ובמקביל לו נחשפה מפולת גדולה (לוקוס 1001; 7 מ' אורך) ונראה כי המפולת והקיר הם חלק ממבנה קדום שרק חלקו הקטן נחשף בחפירה. מהמפולת נאספו חרסים רבים המתוארכים לתקופות המודרנית, העות'מאנית והממלוכית.
בגבולה הדרומי של המפולת ובתחתיתה, נחשף בשטח חפירה מצומצם (6.25 מ"ר, לוקוס 1002) קיר שהשתמרו ממנו שני נדבכים ונלקטו לידו שברי כלי חרס רבים מהתקופה הממלוכית. במכלול זוהו כלים לא מזוגגים: קערות קטנות וגדולות (איור 6: 1, 2) וקנקנים (איור 7-3:6), קערות בזיגוג חד-גוני (איור 1:7, 2), בזיגוג מתחלף (איור 3:7) בעיטור חרוט (איור 6-4:7), ובזיגוג איטלקי (איור 7:7), סיר לילה (איור 8:7), כלי פאינס (איור 9:7) ופך (איור 10:7). עוד נמצאו כלי בישול: קערה (איור 1:8), סירי בישול עגלגלים (איור 4-2:8), סירי בישול עמוקים (איור 5:8, 6) ואף כלים מזוגגים המחקים כלים סיניים. תחת מפולת המבנה ובבסיסה נמצא ממצא רב נוסף הכולל שתי שרשרות ברונזה, חרוזים, סיכות ו-57 מטבעות.
מטבעות
ר' קול
נמצאו 57 מטבעות, רובם מברונזה ונחושת; 25 מהם זוהו. ארבעה מטבעות הם מתקופות קדומות (המאות הב' לפסה"נ – הו' לסה"נ), מרבית המטבעות (17) הם פולוס ממלוכיים, בעיקר מסוף המאה הי"ד לסה"נ. בולטת קבוצת פולוס משלטונו של הסולטן ברקוק
(1398-1382). נמצא גם חיקוי בן זמנו של 3/4 דרהם כסף של ברסיבאי (1437-1422). מטבעות כסף אלו שימשו במחזור לפרק זמן קצר יחסית (לא אחרי אמצע המאה הט"ו לסה"נ). הממצא הנומיסמטי נחתם עם ארבעה מטבעות עות'מאניים מן המאות הט"ז-הי"ז לסה"נ.
טבלה 1. מטבעות
מס' |
שליט |
תאריך |
מס' ר"ע |
1 |
חשמונאי |
37-134 לפסה"נ |
108885 |
2 |
רומי מאוחר |
המאה הד' |
108886 |
3 |
אנסטסיוס הא' |
498-491 לסה"נ |
108888 |
4 |
ביזנטי |
המאות הה'-הו' |
108900 |
5 |
אל-צלאח אסמאעיל |
1342 (743 הג') |
108889 |
6 |
אל-אשרף שעבאן ב' |
1376-1362 |
108904 |
7 |
ברקוק – תק' שלטון ראשונה |
1388-1382 (791-784 הג') |
108891 |
8-12 |
ברקוק – תק' שלטון שנייה |
1398-1389 (801-792 הג') |
108894, 108897,
108903, 108906, 108907
|
13 |
ברסיבאי |
1422 (825 הג') |
108890 |
14-16 |
ממלוכי |
המאה הי"ד |
108895, 108901, 108902 |
17-21 |
ממלוכי |
המאות הי"ד-הט"ו |
108892, 108893, 108896,
108905, 108909
|
22-25 |
עות'מאני |
המאות הט"ז-הי"ד |
108887, 108898, 108899
108908
|
מהחפירה עולה כי בשטח שבין רחוב האר"י למתחם ברסלב התקיים יישוב שראשיתו במאה הי"ד לסה"נ. עיקר כלי החרס מהמבנה מתוארכים לתקופה הממלוכית ואילו ארבעת המטבעות העות'מאניים מצביעים על המשכיות היישוב בתקופה זו שנמשכה אף במאה הכ'. בשל ממדיה המצומצמים של החפירה לא ניתן היה לעמוד על היחס שבין המבנה לבין הקמרונות ולפיכך לא ניתן היה לקבוע את מועד חורבנו.