בחודש אוגוסט 2004 נערכה חפירת הצלה במערת קבורה בבאקה אל-ע'רבייה (הרשאה מס' 4244-A; נ"צ — רי"ח 20396/70403, רי"י 15396/20403), שנפגעה קשה בהכשרת קרקע לבנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי י' שרביט, בסיוע מ' מסארווה ומ"א טאבר (מפקחים), נ' דיסטנפלד (מפקח מהיחידה למניעת שוד), ל' יחיא (GPS), ק' עמית (צילום ממצא), ר' ויניצקי (מעבדת מתכות), י' גורין-רוזן (כלי זכוכית), א' שור (רפאות זכוכית) וכ' הרש וש' בן יהודה (ציור).
מערת הקבורה חצובה במדרון הצפוני של שלוחה, הנמשכת בכיוון מזרח-מערב וצופה אל בקעה שבה עובר יובל צפוני של נחל חדרה. במערה התגלו שרידיהם של שמונה נקברים ומנחות קבורה. החפירה במערה נמשכה שש שעות בלבד ועצמות הנקברים הועברו מיד לאחר חשיפתן לנציג משרד הדתות, ולא נערכו בהן בדיקות אנתרופולוגיות. הממצא במערה מתוארך לשלהי התקופה הביזנטית וראשית התקופה האומיית. סביב המערה הובחנו גתות, בודדות ומערות קבורה נוספות. מערה דומה נחפרה בשנת 1956 בקיבוץ מענית הסמוך (מפת מענית
[54], אתר 24).
המערה נחצבה בנארי דק וקשה שמתחתיו סלע קירטון רך מתצורת סנון. מן המערה השתמר רק חלל קשות (כ-1.5×5.0 מ', כ-1.5 מ' גובה מרבי; איורים 1, 2), שהיה מלא בשפכים בני זמננו ובגושי אבן שהתמוטטו לתוכו. לאחר חפירת השפכים בני זמננו (לוקוס 100) נחשפה שכבת קרקע נקייה, בגוון שונה (לוקוס 101), ובה גושי סלע קירטון שהתמוטטו מהתקרה. בצד המזרחי של המערה נחשפו אבנים ניצבות, היוצרות מחיצות
(W2 ,W1), שחילקו את חלל המערה לשני חלקים.
בחלק המערבי של המערה (לוקוס 102), על הרצפה, נחשפו שרידיהם של שישה נקברים (H8 ,H5-1) ולצדם מנחות קבורה. נקבר 1 הונח כשראשו בצד מערב והפנים פונים לדרום, והשתמרו ממנו הגולגולת ועצמות הגפיים. לצד הנקבר התגלו טבעת ברונזה (סל 1013), חרוז זכוכית מושחל בחוט נחושת (סל 1014), צפחת זכוכית תמימה (סל 1009; איור 3) ושתי קשוות מצלתיים של אצבע מנחושת (סל 1018). מנקבר 2 השתמרו הגולגולת ועצמות הגפיים שמיקומם הופרע. לצד הנקבר התגלו זוג עגילים מנחושת (סל 1011),תליון נחושת בצורת צלב (סל 1012; איור 4), צמיד ברזל (סל 1010) וצמיד נחושת (סל 1015). מנקברים 3 ו-4 השתמרו שברי עצמות המרוכזים יחד, ללא מנחות. מנקבר 5 השתמרו שברי עצמות וחלקי גולגולת המרוכזים במערבה של המערה, בין דופן המערה למחיצת אבנים נוספת (W3). לצד הנקבר נחשפו שברים של כלי תמרוקים ומכסה עגול שבמרכזו נקב לכפית כחל, שניהם עשויים מעצם (סלים 1002, 1003; איור 5). בתחילת החפירה פונו ממקום זה שפכי אדמה ושברי סלע ועל מפלס הרצפה התגלו צנצנת זכוכית תמימה (סל 998) ושבר של כלי תמרוקים עשוי עצם ומזוגג ירוק (סל 999). מבדיקה ראשונית עולה כי כל שברי העצם שייכים לאותו כלי תמרוקים. כמו כן אפשר להניח כי כלי זה, לרבות צנצנת הזכוכית, שייכים לנקבר 5. מנקבר 8 השתמרו שברי עצמות וחלקי גולגולת. לנקבר זה יוחסו שתי קשוות מצלתיים של אצבע (סלים 1018, 1019).
בחלק המזרחי של המערה (לוקוס 103), התחום בקירות 1 ו-2, נחשפו שרידיהם של שני נקברים (H7 ,H6). נקבר 6 הונח בארטיקולציה, ראשו בצד דרום, פניו פונים למזרח והרגליים מקופלות בצד צפון. לצד הנקבר התגלו ארבע קשוות תואמות של מצלתיים לאצבע מנחושת (סלים 1008, 1022; איור 6) וצמיד נחושת (סל 1007). נקבר 7 התגלה צמוד לקיר 1, והשתמרו ממנו הגולגולת ועצמות הגפיים. לאחר פירוק קיר 1 התגלו מתחתיו צפחת זכוכית שלמה (סל 1023; איור 7), קנקנית זכוכית שלמה (סל 1024; איור 8), חלק עליון של בקבוק זכוכית בגוון כחלחל-ירקרק (סל 1025) וכן טבעת נחושת (סל 1026).
נראה כי הכניסה למערה הייתה מצפון, דרך חצר רבועה ומפולסת, ממנה ירד גרם מדרגות קצר אל חלל סגלגל (כ-6 מ' קוטר). שרידים מן החצר השתמרו בצד המזרחי של האתר. בשטח המצומצם שנחפר נחשפו שרידיהם של שמונה נקברים שהשתמרותם גרועה. בחלק המזרחי של המערה נחשפו שני נקברים בקבורה ראשונית, האחד בוגר והשני של ילד. בחלק המערבי של המערה נחשפו שישה נקברים, אולם ממצב השתמרות השלדים לא ברור אם הם נקברו בקבורה ראשונית או משנית. סמוך לארבעה מהנקברים התגלו מצלתיים של אצבע. התכשיטים שהתגלו פשוטים ומעוטרים בדגמים גיאומטריים פשוטים, חלקם יכלו לשמש גברים ונשים כאחד. על סמך הממצא החומרי נראה כי במערה נקברו גברים ונשים יחדיו. אפשר שהמערה הייתה שייכת למשפחה נוצרית שעיסוקה קשור בריקוד או במוסיקה, אולי בהקשר דתי. כלי הזכוכית שהתגלו בקבר ייחודיים לאתר, ונראה כי הם נופחו על ידי אומן שפעל בבית מלאכה מקומי. לכלים אלו אין השוואות מחומר שפורסם עד כה, אך על סמך צורתם וטיב החומר ניתן לתארכם לשלהי התקופה הביזנטית וראשית התקופה האומיית (המאות הו'-הז' לסה"נ).