בחודש אוקטובר 2007 נערך סקר פיתוח בחלק הצפוני של גבעת חמודות ובשטחים חקלאיים סמוכים (הרשאה מס' 5251-A; נ"צ — רי"ח 213480-4638/772113-4548; רי"י 163480-4638/272113-4548), לקראת הקמתה של שכונת מגורים חדשה. הסקר, מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד הבינוי והשיכון, נוהל על ידי י' לרר בסיוע א' שפירו (GPS) וא' שטרן (סוקר).
נסקרו שתי גבעות קרטון נמוכות – צפונית (נ"ג 74) ודרומית (נ"ג 79.9) – ועמק שבו אדמת סחף, המשתרע מדרום לנחל בצת וממערב לגבעות. האזור נסקר בעבר כחלק מן הסקר הארכיאולוגי של ישראל (פרנקל ר' וגצוב נ', תשנ"ז, מפת אכזיב [1] ומפת חניתה [2], עמ' 123). נתגלו 110 אתרים (איור מס' 1), רובם מתקנים חצובים; סלע הקרטון הרך נוצל למחצבות לאבני בנייה וכן לחציבתם של מגוון מתקנים חקלאיים ומאגר מים. כן נתגלו שרידים של שלושה אתרי יישוב. להלן תיאור המתקנים (טבלאות 1, 2):
טבלה 1. מתקנים בגבעת הדרומית
המתקן |
כמות |
מס' אתר (איור 1) |
גתות |
3 |
1, 5, 49 |
מחצבות אבני גזית |
37 |
2, 4, 8, 10, 11, 12, 32-14, 45-35, 45, 48 |
מדרגה חקלאית |
1 |
3 |
מערות חצובות |
6 |
6, 7, 9, 13, 33, 46 |
כבשן סיד |
1 |
34 |
גל אבנים |
1 |
47 |
ספלולים |
2 |
50 |
מתקן קשירה |
1 |
51 |
טבלה 2. מתקנים בגבעה הצפונית
המתקן |
כמות |
מס' אתר (איור 1) |
מחצבות אבני גזית
(פזורות על פני 15 דונם)
|
40 |
52, 54, 55, 57, 58, 60, 67-65, 73-70, 81-75, 86-83, 89, 98-92, 108-101 |
מערות חצובות |
6 |
53, 56, 64, 69 (ר' להלן) |
מדרגה חקלאית |
1 |
61 |
גת חצובה |
1 |
62 |
כבשן סיד |
1 |
63 |
מאגר מים |
1 |
90, 91 (ר' להלן) |
מתקן קשירה |
1 |
99 |
ברוב המערות שבהן אותרו סימני חציבה נבדק רק חלק קטן מחלל המערה, ועל כן לא ניתן היה לקבוע אם שימשו מחצבות לאבני קרטון, או חללים למגורים או לקבורה. לעומת זאת, במערה מס' 53, למרגלות המדרון המערבי של הגבעה הצפונית, ניכרו היטב סימני חציבה בקירות הפנימיים, המעידים כנראה כי שימשה בית בד תת-קרקעי. מאגר המים (מס' 90, 91; כ-100 מ"ק), שנחצב במדרון הצפוני של הגבעה, טויח כולו. המאגר כולל שני חללים (4.0 × 4.5 מ' ו-3.0 × 3.5 מ', כ-3 מ' גובה). אל החלל הצפוני מוליך גרם מדרגות חצוב, המרוצף באבני פסיפס. בין החלל הצפוני לחלל הדרומי נחצב מעבר צר, ובתקרת החלל הדרומי נחצב פיר לדליית המים.
כמו כן נמצאו שרידים של שלושה אתרי יישוב. בראש הגבעה הצפונית נראים על פני השטח קטעי קירות וגלים של אבני גזית (מס' 59, 68, 74, 82, 87, 88); שברי כלי החרס שנאספו במקום מתוארכים לתקופה הרומית. שרידי יישוב מן התקופה ההלניסטית (מס' 109), המוכרים מסקר מפת חניתה (אתר מס' 81.2), משתרעים על פני כשני דונם בעמק (באזור הנטוע כיום בבננות). האתר השלישי הוא יישוב פרהיסטורי (מס' 110), המוכר אף הוא מסקר מפת חניתה (אתר מס' 80.2). היישוב, המשתרע על פני כעשרה דונם מצפון לגבעה הצפונית ומדרום לנחל בצת, נחפר בשנת 2003 על ידי עופר מרדר (הרשאה מס' 4010-A), ותוארך לתקופות הניאוליתית הקדם-קרמית ב'–ג', הניאוליתית הקרמית והכלקוליתית הקדומה.