שטח A נפתח בבסיס המדרון. בריבוע הדרומי (3.2×4.0 מ'), נחשף סמוך לפני השטח קיר (כ-5 מ' אורך) בנוי אבני גוויל גדולות, שביניהן שלובה שורה של אבני גזית. בקרקע החרסיתית לצד הקיר נמצאו שברי כלי חרס מן התקופות ההלניסטית והרומית. ייתכן ששרידים אלה הם המשכו של השביל המרוצף שנתגלה מצפון להם (חדשות ארכיאולוגיות 120). בריבוע הצפוני (2.5×5.0 מ') נחשפה סמוך לפני השטח פינת מבנה ששרדה לגובה שני נדבכים: נדבך יסוד של אבני גוויל, המושתת על הסלע, ועליו שתי אבני גזית שנותרו מן הנדבך התחתון של הקיר ובצבצו מעל פני השטח. גם כאן נמצאו שברי כלי חרס מן התקופות ההלניסטית והרומית.

 
בשטח B, שנפתח במעלה המדרון, כ-55 מ' ממזרח לשטח A, נוקו משטחי סלע, שבהם אותרו בור מים (לא נחפר), ומדרום לו גת (איור 1). לגת משטח דריכה מלבני (2.17×2.20 מ') ובור איגום מלבני (0.65×1.04 מ', 0.27 מ' עומק), שציריהם ניצבים זה לזה. שני נקבים רחבים הוליכו את הנוזלים ממשטח הדריכה לבור האיגום. גתות דומות תוארכו בתענך ובאתרים אחרים לתקופת הברונזה התיכונה (עתיקות 195:44–207).
 
שטח C נפתח כ-50 מ' מצפון-מזרח לשטח B, בהמשך מעלה המדרון. לצד שני בורות המים ושרידי המחצבה התגלתה מערה (7×10 מ') שהותקן בה בית בד ששרד בשלמותו (איור 2); תקרת המערה נפגעה בעת עבודות פיתוח. בפתח המערה, הפונה לדרום-מזרח, הותקן גרם מדרגות חצוב שהוליך אל פתח בנוי, שבו שתי מזוזות הניצבות באתרן.
מימין לפתח, בחלקה הצפוני-מזרחי של המערה, נמצא מתקן לריסוק זיתים. דומה כי הים והממל המקוריים של מתקן הריסוק נחצבו שניהם מאבן גיר, אך לאחר שנשחקו הוצבה בתוך הים אבן ריסוק תחתונה (ממל) מבזלת; על רצפת המערה נמצא ממל עשוי גיר, ככל הנראה הממל המקורי. מול הפתח, לאורך הדופן הדרומית של המערה, הוקם מתקן מטיפוס 'מכבש מרשה'. בדופן המערבית של המערה הותקנה גומחה לעיגון קורת בית הבד. מולה נחצב בור איגום מרכזי, שסביב שפתו הותקנה מגרעת להצבת לוח כבישה שעליו נערמו העקלים (סלי רסק הזיתים). משני צדיו של הבור הוצבו שתי בתולות חלקות. בין בור האיגום לפתח המערה נחצבה שוחה מלבנית, שבה נחו ארבע משקולות בית בד.