בחודש פברואר 2006 נערך סקר ארכיאולוגי בחלקו הדרומי של קיבוץ כפר סאלד, סביב ח' עין זאע'ה (הרשאה מס' 4717-A; נ"צ — רי"ח 26130-85/78810-60; רי"י 21130-85/28810-60), לקראת הקמת מיזם תיירותי. הסקר, מטעם רשות העתיקות ובמימון החברה הכלכלית גליל עליון, נערך על ידי ה' ברון בסיוע א' שפירו (GPS).
נסקר שטח (כ-90 דונם) התחום בצפון בשטח הבנוי של הקיבוץ, במזרח בבית העלמין של הקיבוץ ובנחל שונית, בדרום בחורשה ובמערב בדרך עפר המוליכה אל בריכות דגים (איור 1).
במרכז השטח הנסקר נמצא התל של ח' עין זאע'ה (כ-90 מ' קוטר; איור 1:1), שעליו נראים שרידי יישוב מן התקופות הרומית עד העות'מאנית. נסקרו שני מבנים מלבניים שצירם הכללי מזרח–מערב והם בנויים אבני גוויל מבזלת: מס' 1 (4×5 מ'; איורים 1:2; 3) השתמר לגובה שני נדבכים; מס' 12 (5×10 מ', כ-0.5 מ' גובה השתמרות; איורים 12:2; 4). כן זוהו שרידים של שלושה קירות: קיר שהוקם בצפון התל (5 מ' אורך; איור 2:2), צירו מזרח–מערב והוא בנוי מאבני גוויל גדולות; ושני קירות בדרום התל, שצירם צפון-מערב–דרום-מזרח, האחד (כ-4.5 מ' אורך; איורים 8:2; 5) בנוי מאבני בזלת גדולות ומסותתות, אולי אבני גזית (0.9 מ' אורך), והשני (6 מ' אורך; איור 9:2) בנוי בולדרים. בדרום-מערב התל נסקרו שני בורות איגום מטויחים של גת, בחלקם חצובים ובחלקם בנויים (2.1×4.0 מ' כל אחד, 1.3 מ' עומק; איורים 6:2; 6), ומתחם סגלגל (7×12 מ'; מכלאה? איור 7:2), הבנוי מנדבך אחד של אבני שדה. בכל שטח התל נמצאו אבני בנייה מהוקצעות רבות.
מצפון לתל, על מדרון סלעי חשוף, המשתפל במתינות מערבה (ר' איור 2:1), נמצאו עדויות לפעילות חקלאית הקשורה ככל הנראה ליישוב בתל: שרידים של קירות טרסה (איור 4:2, 5, 14), שאחד מהם אותר לאורך כ-20 מ' (מס' 4; איור 7); קיר (1.5 מ' אורך; איור 3:2) בציר צפון–דרום, שממנו שרד נדבך אחד של אבני גוויל בינוניות; ושלוש ערמות סיקול (2.5–5.0 מ' קוטר; איור 15:2–17). כן נמצאה תפזורת של שברי כלי חרס המתוארכים לתקופת הב"ק 2 (כ-25 מ' קוטר; איור 13:2).
מדרום וממערב לתל משתרע שטח מישורי שסוקל ומשמש כיום למרעה (ר' איור 3:1). הממצא הארכיאולוגי שאותר בשטח זה מועט. אפשר היה להבחין בפינה של מבנה (6×8 מ'; איור 11:2), שקירותיו נבנו מאבני גוויל מגיר והשתמרו לגובה שני נדבכים (0.6 מ' גובה). לצדו נמצא גל אבנים (דולמן? 4×5 מ'; איור 10:2). בשל העצים הצומחים מתוך גל האבנים קשה היה להבחין בקווי הקירות; לא נמצאו חרסים.
בחלק המזרחי והצפוני-מזרחי של השטח הנסקר (ר' איור 4:1), התחום בכביש המקיף את הקיבוץ והנמצא בשולי השטח הבנוי, נמצא מעיין שסביבו הוקמו שבילים וגדרות; באזור זה לא נמצאו ממצאים כלשהם.