במרכז השטח הנסקר נמצא התל של ח' עין זאע'ה (כ-90 מ' קוטר; איור 1:1), שעליו נראים שרידי יישוב מן התקופות הרומית עד העות'מאנית. נסקרו שני מבנים מלבניים שצירם הכללי מזרח–מערב והם בנויים אבני גוויל מבזלת: מס' 1 (4×5 מ'; איורים 1:2; 3) השתמר לגובה שני נדבכים; מס' 12 (5×10 מ', כ-0.5 מ' גובה השתמרות; איורים 12:2; 4). כן זוהו שרידים של שלושה קירות: קיר שהוקם בצפון התל (5 מ' אורך; איור 2:2), צירו מזרח–מערב והוא בנוי מאבני גוויל גדולות; ושני קירות בדרום התל, שצירם צפון-מערב–דרום-מזרח, האחד (כ-4.5 מ' אורך; איורים 8:2; 5) בנוי מאבני בזלת גדולות ומסותתות, אולי אבני גזית (0.9 מ' אורך), והשני (6 מ' אורך; איור 9:2) בנוי בולדרים. בדרום-מערב התל נסקרו שני בורות איגום מטויחים של גת, בחלקם חצובים ובחלקם בנויים (2.1×4.0 מ' כל אחד, 1.3 מ' עומק; איורים 6:2; 6), ומתחם סגלגל (7×12 מ'; מכלאה? איור 7:2), הבנוי מנדבך אחד של אבני שדה. בכל שטח התל נמצאו אבני בנייה מהוקצעות רבות.

 
מצפון לתל, על מדרון סלעי חשוף, המשתפל במתינות מערבה (ר' איור 2:1), נמצאו עדויות לפעילות חקלאית הקשורה ככל הנראה ליישוב בתל: שרידים של קירות טרסה (איור 4:2, 5, 14), שאחד מהם אותר לאורך כ-20 מ' (מס' 4; איור 7); קיר (1.5 מ' אורך; איור 3:2) בציר צפון–דרום, שממנו שרד נדבך אחד של אבני גוויל בינוניות; ושלוש ערמות סיקול (2.5–5.0 מ' קוטר; איור 15:2–17). כן נמצאה תפזורת של שברי כלי חרס המתוארכים לתקופת הב"ק 2 (כ-25 מ' קוטר; איור 13:2).
 
מדרום וממערב לתל משתרע שטח מישורי שסוקל ומשמש כיום למרעה (ר' איור 3:1). הממצא הארכיאולוגי שאותר בשטח זה מועט. אפשר היה להבחין בפינה של מבנה (6×8 מ'; איור 11:2), שקירותיו נבנו מאבני גוויל מגיר והשתמרו לגובה שני נדבכים (0.6 מ' גובה). לצדו נמצא גל אבנים (דולמן? 4×5 מ'; איור 10:2). בשל העצים הצומחים מתוך גל האבנים קשה היה להבחין בקווי הקירות; לא נמצאו חרסים.