בחורבה (מס' 297), המשתרעת על פני כחמישה דונם בראש הגבעה, נמצאו הריסות של מבנה בן זמננו וסביבו ריכוזים של אבני גזית גדולות (0.30×0.40×1.95 מ'; 0.35×0.55×1.30 מ') וגלי סיקול (מס' 287, 453). בשטח החורבה נמצאו רעפים; מספר רב של אבני פסיפס מלבניות ורבועות במגוון גדלים (איור 2); אבני פסיפס תעשייתי נושאות שרידי טיח, עדות לשימושן במתקן שלא אותר; ריבועי חרס (2×2 ס"מ) שהוכנו מרעפים; ואבני בזלת מעובדות במגוון גדלים. נראה כי כל אלה שימשו לריצוף במבנים או במתקנים. באתר מס' 683 נספרו על פני הקרקע (כ-50 מ"ר) עשרות אבני פסיפס במגוון טיפוסים וגדלים, בעיקר כאלה שהוכנו מסלע גיר מקומי ומרעפים. ריכוז זה מעיד כי אבני הפסיפס יוצרו במקום, או שמקורן במבנה או במתקן גדול שלא נמצא. החורבה מוקפת מערות, מתקנים ובהם אגן חצוב (מס' 303) שנמצא מדרום לחורבה, וכן קבר ארגז (מס' 300), שאותר ממערב לחורבה. במדרונותיה הצפוני והמזרחי של הגבעה תועדו מחצבות רבות לאבני גזית (ר' להלן) ונמצאו חרסים מהתקופות הרומית, הביזנטית והעות'מאנית.

 
בית חווה (מס' 548; 20×30 מ') הוקם על כתף השלוחה הצפונית של הגבעה. מן המבנה שרדו קירותיו הצפוני והמזרחי, שנבנו אבני גזית גדולות. במרכז הקיר הצפוני נמצאו שרידי הפתח: אבן סף (כ-1.5 מ' אורך) ולצדה אבן משקוף ואבני גזית נוספות (איור 3). במרכז המבנה אפשר להבחין בבור מים (מס' 549), וממערב למבנה ומדרומו נמצאו ריכוזים של אבני בנייה וגלי סיקול (מס' 538, 699). בשטח המבנה נמצאו שברי כלי חרס מן התקופות הרומית המאוחרת, הביזנטית והעות'מאנית, ואבני פסיפס תעשייתי עם שרידי טיח. בקרבת המבנה נמצאה מערה גדולה שקרסה בחלקה (מס' 520) ומבנה מעוגל (מס' 605; כ-10 מ' קוטר). מדרום למבנה וממזרח לו נמצא ריכוז של מתקנים, ובהם משטח חצוב שמתארו סגלגל (מס' 584; 10×12 מ'), מערה (מס' 553), תעלה חצובה (מס' 591), בודדה (מס' 647), ספלולים (מס' 598, 610), מתקני קשירה ומחצבות לאבני גזית. מצפון למבנה נמצאה גת זעירה ולצדה מתקני קשירה וספלולים (מס' 536), משחק חצוב בסלע (מס' 532), מתקן קשירה נוסף ומחצבות אבני גזית.
 
מבנים. בחלקה הצפוני של השלוחה תועדו גל אבנים (מס' 269) שבו מספר אבני גוויל גדולות, כנראה שרידים של מבנה קדום שפורק, ומגדל שדה (מס' 270; 3.8×3.8 מ'), שפתחו בדרום. בקרבת המבנים נמצאו מחצבות ומעט חרסים מהתקופה הביזנטית.
 
מערות. תועדו 21 מערות (מס' 1, 6, 18, 56, 85, 98, 105, 179, 186, 240, 247, 275, 327, 402, 421, 422, 461, 521, 553, 565, 648), שמרביתן נמצאו מלאות עד פתחיהן. שתי מערות שימשו למגורים ולאחסון עד ימינו, ושתיים אחרות זוהו על פי תוכניתן כמערות קבורה מן התקופה הביזנטית (מס' 6, 240; איור 4).
 
גתות, מתקני מיצוי ובודדות. בשטח הגבעה אותרו 17 גתות, ובהן גת גדולה (מס' 61) עם משטח דריכה גדול (3.5×3.5 מ'), שקע חצוב למכבש ובור איגום עמוק (1.7 מ'). שאר הגתות (מס' 35, 36, 68, 110, 157, 160, 168, 177, 219, 264, 321, 333, 353, 405, 420, 554) פשוטות, עם משטח דריכה שעל פי רוב אינו רגולרי, ולצדו נמצאו לעתים ספלולים. בור האיגום קטן יחסית ונמצא בדרך כלל לצדו הרחב של המשטח (למשל, מס' 157; איור 5). גתות פשוטות עם משטח דריכה סגלגל (כ-1 מ' קוטר) ובור איגום אותרו לצד מבנים (מס' 309, 310, 536). נמצאו גם בודדות ומתקני מיצוי זעירים (מס' 536, 609), שאחד מהם נחצב במשטח הדריכה של גת 61.
 
מתקני פריכה דמויי בית בד נמצאו בחלקה המזרחי (מס' 37) ובחלקה הצפוני (מס' 101) של הגבעה, סמוך למתקנים אחרים, ובהם גתות, חציבות ומתקני קשירה.

ספלולים. תועדו 61 ספלולים מלבד אלה שנמצאו לצד גתות. רוב הספלולים חרוטיים, קוטרם לא אחיד (0.3 מ' עומק), ומקצתם סגלגלים ורדודים (למשל, מס' 406). אחד הספלולים (מס' 647; 0.26 מ' קוטר) שימש בור איגום של מתקן בודדה, ובאחר (מס' 435; 0.27 מ' קוטר) שהוצא מכלל שימוש, נחצב מתקן קשירה. בעת ניקוי ספלול מס' 393, נמצאו בו נתזי צור שלא זוהו. תועדו שבעה מקבצים הכוללים 2–5 ספלולים (26 בסך הכל), שחלקם נחצבו במערך ברור: ארבעה ספלולים (0.17 מ' קוטר ממוצע) ערוכים בריבוע (מס' 50; איור 6), וחמישה ספלולים (מס' 477; 4–9 ס"מ קוטר) ערוכים במערך קשתי לאורך מדרגת סלע. מקבץ נוסף (מס' 598) כולל ארבעה ספלולים, מהם שלושה גדולים (0.23–0.25 מ' קוטר) ואחד קטן (8 ס"מ קוטר).

 
חציבות מלבניות. אותרו חמש חציבות (מס' 136, 139, 268, 308, 374; עד 0.3 מ' אורך הצלעות, כ-0.2 מ' עומק), ששימשו אולי להצבת קורות עץ. כמו כן נמצאה קבוצה של 16 מתקנים מלבניים (מס' 337, 344, 346, 430, 440, 442, 443, 444, 541, 559, 560, 587, 588, 615, 637, 694; עד 0.6 מ' אורך הצלעות, כ-0.3 מ' עומק), שהוצע בעבר כי שימשו גומות שתילה או אגנים לאיסוף מי גשם, על סמך ריכוזים של מתקני קשירה שנמצאו לצדם (למשל, מס' 430; איור 7).
 
מתקני קשירה. אותרו כ-360 מתקני קשירה, חלקם יחידים (למשל, מס' 289), חלקם בזוגות (למשל, מס' 83; איור 8) וחלקם בריכוזים (למשל, מס' 111–122). במתקנים אלה אפשר להבחין בארבעה טיפוסים של חורים מפולשים על פי אורכם: קצרים (למשל, מס' 516; כ-0.15 מ' אורך), בינוניים (למשל, מס' 10; כ-0.25 מ' אורך), ארוכים (למשל, מס' 326; כ-0.35 מ' אורך), וארוכים מאוד (למשל, מס' 550; כ-0.45 מ' אורך); במתקני הקשירה הארוכים אפשר להבחין בשתי צורות חציבה של החורים המפולשים: מעוגלת (למשל, מס' 65) ורבועה (למשל, מס' 454). מתקני הקשירה נחצבו בגושי סלע מבודדים (למשל, מס' 552), בקרבת גתות ומתקנים (מס' 97, 98, 311), בדפנות של מחצבות (מס' 90, 98), בחלק העליון של מדרגת סלע (מס' 248, 250), לצדי שקע טבעי (למשל, מס' 122) ואף בספלול (מס' 435). מתקני הקשירה נחצבו במקבצים בני כמה עשרות חציבות, אשר רוכזו בכמה מתחמים ולצד מתקנים. פיזור זה מעיד אולי על שימושם בפעילות חקלאית, אולי לקשירה והדליה של גידולים חקלאיים דוגמת גפנים, בניגוד לסברה המקובלת, שלפיה שימשו לקשירת בעלי חיים.
 
מחצבות. נתגלו כ-330 מחצבות, בעיקר בראש השלוחה ובמדרונות הצפוני והמזרחי. ניתן היה להבחין בשלושה טיפוסי מחצבות: קווי חציבה אחדים וניסיונות חציבה שלא הושלמו; מוקדי חציבה לאבן יחידה; ומוקדי חציבה גדולים (מעל 5 מ' קוטר). מחצבות אחדות משני הטיפוסים הראשונים נמצאו גם על גב השלוחה הצפונית ועל המדרונות המערבי והדרומי. במחצבות הופקו בעיקר אבני גזית גדולות למדי (0.5×0.5×0.7 מ'). במחצבה מס' 249 אותרו אבנים בתהליכי חציבה (0.40×0.40×0.65 מ') עם תעלות ניתוק רחבות ועמוקות (כ-0.12 מ' רוחב, עד 0.6 מ' עומק).
 
צלבים.  הובחנו שמונה צלבים חקוקים בסלע (כ-0.25 מ' אורך הצלעות, כ-2 ס"מ עומק החציבה ורוחבה; איור 9). שישה צלבים תועדו במדרון המערבי ושניים – במזרחי. הצלבים נחקקו על משטחי סלע (מס' 7, 398, 509), ליד גתות (מס' 335, 368) וליד מערות (מס' 336, 403, 670). אפשר שהצלבים נועדו לסמן בעלות על חלקות חקלאיות או את גבולותיהן.
 
גדרות אבן וקירות תיחום. תועדו מאות מטרים של קירות תיחום, הבנויים אבני גוויל גדולות ובינוניות; לעתים הונחו אבני סיקול על הקירות. הקירות חוצים חלק מן המחצבות והמתקנים ויש החוסמים פתחי מערות. בתחום בית החווה (מס' 548) הוקם קיר תיחום על גבי קיר קדום, ככל הנראה מן התקופה הביזנטית. מערך נרחב של קירות תיחום נתגלה על השלוחה הצפונית: אל קיר הנמשך לאורך 600 מ' בציר צפון–דרום ניגשו קירות ממזרח וממערב, המחלקים את שטח הגבעה לחלקות גדולות. מערך נוסף של קירות נתגלה סביב המבנה המודרני הניצב בראש הגבעה. דרך החוצה את הגבעה לאורך המדרונות המזרחי והמערבי עוברת בחלקו הצפוני של המתחם; לאורך הדרך אורגנו חלקות ובהן מטעי זיתים. דומה לפיכך שמערכת קירות התיחום הוקמה במהלך המאה הכ'.
 
כבשן סיד (מס' 159) נתגלה במדרון המזרחי של הגבעה. דומה שגם אותו יש לתארך למאה הכ'.
 
הריסות ומבנים בני זמננו. תועדו כ-25 גלי אבן והריסות מבנים, שנבנו מאבן וחוזקו בבטון. בראש הגבעה הוקמו מבנים גדולים, ואחרים פזורים במדרונות הצפוני והדרומי-מזרחי. בגלי ההריסות נמצאו גם אבנים בשימוש משני, כולל פריטים ארכיטקטוניים (מס' 172, 196, 225, 286), ולפיכך אפשר שנבנו על גבי שרידים קדומים.