בחפירה (כ-100 מ"ר) נחשף משטח סלע גיר ובו שרידים של מערת קבורה חצובה ושל מחצבת אבן המשתרעת סביב המערה ובתוכה (איורים 1, 2). מן המערה, שנפגעה ברובה מפעולות החציבה, שרדו במקוטע הרצפה ושני מקמרים (איורים 3, 4): מזרחי (לוקוס 100A ;כ-2 מ' רוחב, 0.85 מ' גובה) ומערבי (לוקוס  100B; כ-0.9 מ' גובה). במחצבה אפשר להבחין במדרגות החציבה ובתשלילי האבנים בגדלים שונים שהופקו בה (עד 2.5 מ' אורך, 0.9 מ' רוחב), כמו גם בתעלות ניתוק. הממצא הקרמי מן החפירה מועט ולא אינדיקטיבי.

דומה שיש לשייך את המערה לקבוצת מערות קבורה חצובות מימי הבית השני המרוכזות סמוך למקום החפירה ועד למרחק של 140 מ' ממנה, ובהן קברי הסנהדרין ומערת האשכולות (ע' קלונר, תשס"א. סקר ירושלים: האזור הצפוני-מזרחי, אתרים מס' 142, 143, 175, 177). כמו כן, עשיר אזור זה במחצבות, שראשית החציבה בהן בימי בית שני והמשכה בתקופות מאוחרות יותר, כאשר חלק מן המחצבות פגעו במערות הקבורה (חדשות ארכיאולוגיות 119; חדשות ארכיאולוגיות 120; חדשות ארכיאולוגיות 121).