שטח A (מידות 3.5×5.0 מ'). בחלק המזרחי של השטח התגלו שרידי מחצבת אבן

(L302). במילוי האדמה במחצבה לוקטו חרסים מהתקופות הרומית הקדומה, הביזנטית והעות'מאנית. רוב החרסים בתחתית המילוי מתוארכים לתקופה הרומית הקדומה, ולכן נראה כי יש לתארך את המחצבה לתקופה זו. ממערב למחצבה, במפלס גבוה ממנה, נחשף קיר (W3301), שנבנה באבני גוויל ובאבנים מסותתות. רוב הקיר נבנה מעל פני השטח ללא יסוד, והוא השתמר לגובה שלושה נדבכים. הקיר נמשך לצפון, ונראה כי זהו קיר של מדרגת עיבוד או קיר שהפריד בין חלקות ביישוב במאות הי"ט–הכ' לסה"נ.

 
שטח B (מידות 3×14 מ'). השטח נפתח במקום שבו הובחן בעבר קיר בחתך הכביש
(W2001). בשכבת פני השטח (L201) התגלו שברי כלי חרס מהתקופות הביזנטית, הממלוכית והעות'מאנית. עם ניקוי פני השטח התגלתה רחבה מרוצפת באבני גיר שטוחות (L202; איור 2). הריצוף השתרע בין קיר 2001 בצפון לקיר אחר בדרום
(W2003). בקיר 2003 התגלה סף כניסה, שהוליך אל חדר (L204), שנמצא מדרום לשטח החפירה מתחת לכביש. חלקים מרחבת האבן 202 פורקו, ומתחת לרחבה התגלתה רצפה נוספת (L209) עשויה תשתית גיר ואבנים קטנות, מהודקת היטב. ברצפה ובתשתיתה לוקטו שברי כלי חרס מהתקופה הביזנטית (המאות הד'–הו' לסה"נ). קטע קטן מרצפה 209 פורק ומתחתיו התגלה הסלע (L203). מילוי האדמה מעל הסלע הכיל חרסים מהתקופה הרומית. רצפה 209 ניגשת אל שני קירות, האחד בצד מזרח
(W2002; איור 3) והאחר במערב (W2004). שני הקירות הושתתו הישר על הסלע ונבנו באבני גזית; הם השתמרו לגובה שניים–שלושה נדבכים. בקיר 2004 התגלה סף כניסה, המוליך אל חדר (L205). סף נוסף משולב בקיר 2002, והוא מוליך כנראה אל חדר נוסף מצפון לשטח החפירה. במבנה הובחנו שני שלבים המתוארכים לתקופה הביזנטית. השלב הקדום כולל רחבה מרכזית מרוצפת גיר מהודק היטב, התחומה מצפון, מדרום וממערב בחדרים. בשלב המאוחר הורם הסף של החדר הדרומי 204 והרחבה המרכזית רוצפה בלוחות אבן. בשלב זה בוטלו החדרים הצפוני והמערבי והרחבה המרכזית הורחבה.
 
הממצא הקרמי בחפירה מתוארך במקצתו לתקופה הרומית, ובו קערות מטיפוס כפר חנניה (איור 4: 1), וברובו לתקופה הביזנטית, ובו קערות מיובאות מפוקאה (phocaean ware; איור 4: 2–4), קערות מיובאות מקפריסין (איור 4: 5–7), קערה מיובאת מממצרים (איור 4: 8), קדרת בישול (איור 4: 9) וקנקנים חביתיים להם צוואר גבוה (איור 4: 10–12). הממצא הקרמי משכבת פני השטח מתוארך למן התקופה הממלוכית ועד לעת החדשה. כמו כן התגלו בחפירה שני מטבעות מהמאות הד'–הה' לסה"נ (מס' ר"ע 112109, 112110), שברי כלי זכוכית אחדים מהתקופה הביזנטית (המאות הה'–הז' לסה"נ) ושברים רבים של רעפי חרס.