שכבות II-I, השכונה הפאטימית והעבאסית (איור 2)

נחשף רובע מגורים, חלק מהעיר העבאסית, שהוקמה לאחר רעידת האדמה של שנת 749 לסה"נ. העיר שהייתה בתקופה זו בירת ג'ונד אל-אורדון פרחה והשתרעה על שטח נרחב, מחמי טבריה בדרום ועד לטבריה בת זמננו בצפון, הרבה מעבר לתחומי העיר הרומית-ביזנטית והאומיית שחרבה ברעש. את הרובע, שנבנה על חורבות התיאטרון, חוצים רחוב וכמה סמטאות והוא הכיל יותר מעשר יחידות מגורים נרחבות שנבנו בבניית בזלת מדורגת שהותאמה למתאר התיאטרון (איורים 4, 5) אשר כוסה בהצטברות סחף ושפך. כיוון הרחוב שרוצף בלוחות אבני בזלת מזרח–מערב (כ-20 מ' אורך חשיפה, 4 מ' רוחב), ובקצה המערבי הוא מגיע לצוק הסלע של הר ברניקי. הסמטאות צרות (1.5 מ' רוחב) ועשויות אדמה מהודקת. לבתים, המשולבים בתכנון אורבני מושכל, חצר מרכזית ולעתים אף גינה או מזרקה, המוקפות באחד או בשני אגפי מגורים (איור 6). החדרים קטנים וכמעט בכולם נמצא מתקן כלשהו. על קירות אחדים של הבתים נותרו קטעי טיח סיד לבן. רצפות החדרים היו עשויות חלקן מטיח ואחרות אדמה כבושה. מפלסי הרצפות מעידים על תיקונים שנערכו בחדרים במהלך התקופות העבאסית והפאטימית, אף שההפרדה הכרונולוגית בין התקופות קשה. בחצרות נמצאו גרמי מדרגות שהובילו לקומה שנייה ומגוון מתקנים: טבונים (איור 7), ברכות מטויחות, אבני רחיים וקערות שחיקה. בבית מס' 9, בתוך מתקן מטויח נחשף מכלול עשיר של קרמיקה ובו קערות, קנקנים, פכים שלמים ונרות, שתוארכו לתקופות העבאסית והפאטימית (איור 8).
בחצר בית מס' 1, נחשפה מזרקה שמתארה משושה, רצפתה לוחות שיש וקירותיה טויחו בטיח הידראולי. ביסוד הקירות צינור חרס (9 ס"מ קוטר) שמהלכו תואם את מתאר המזרקה ומוצאו בשישה צינורות אנכיים (4 ס"מ קוטר). צינור ניקוז שנקבע ברצפת המזרקה החזיר את המים להזנתה (איור 9).
בכל בית, מתחת למפלס רצפת החצר, נחפרו בורות ספיגה עגולים אל תוך הקרקע ודופנו באבני גוויל מבזלת, ללא טיח ורצפה. בבורות נמצאו חרסים מהתקופות העבאסית והפאטימית (איור 10). בורות דומים נמצאו בשכבות מן התקופה העבאסית במקומות אחרים בטבריה (חדשות ארכיאולוגיות 118; חדשות ארכיאולוגיות 120; חדשות ארכיאולוגיות 120) וייתכן כי גם שם שימשו בורות ספיגה. כן נחשפו שני מאגרי מים גדולים אשר נבנו אל תוך חללים ממבנה התיאטרון. מאגר נוסף ובור מים שמתארו פעמוני נחפרו אל תוך ליבת גוש המושבים התחתון.
ממצא עשיר של כלי אחסון, כלי בישול וכלי שולחן, נרות חרס, כלי זכוכית, מתכות וכלי אבן לצד מטמון של 25 מטבעות זהב, שתוארכו לתקופה העבאסית, משקף את עושרם של תושבי הרובע. מגוון פריטי ריהוט כנסייתי ואבן המעוטרת בצלב מעידים כנראה קהילה נוצרית שהתגוררה ברובע. חשיפת הרובע ותיעודו העשירו את מחקרי התקופות העבאסית והפאטימית בטבריה.
 
התיאטרון
במהלך פירוק השכבה העבאסית הלכו ונחשפו שרידיו המרשימים של התיאטרון, שהובחנו בו שלושה שלבי בנייה ברורים (ר' איור 3). הקמת התיאטרון (שכבה V) תוארכה למועד הקמתה של הפוליס טבריה ונראה כי בשלב זה היה זה תיאטרון קטן ממדים והכיל שני גושי מושבים (60 מ' קוטר, 47 מ' רוחב).
בשלב השני (שכבה IV), שתוארך על פי הממצא האדריכלי למחצית הראשונה של המאה הב' לסה"נ, הוגדל התיאטרון (78 מ' קוטר, 55 מ' רוחב), לאודיטוריום נוסף גוש מושבים שלישי ומבנה הבמה שודרג. בשלב השלישי (שכבה III), שתוארך לשלהי המאה הד' לסה"נ, בוטל ופורק גוש המושבים השלישי, הוקמה טריבונה במרכז גוש המושבים התחתון ובבמה נעשו שינויים מפליגים. התיאטרון המשיך לשמש לכינוסים עד לשלהי התקופה הביזנטית, ניטש וכוסה בשפך ולבסוף נהרס ברעידת האדמה ב-18 לינואר שנת 749 לסה"נ.
 
האודיטוריום
ממערכת המושבים נחשפו שרידי גוש המושבים התחתון (ima cavea) וקטע מהפרוזדור ההיקפי (ambulacrum), המפריד בין מערכת המושבים התחתונה לתיכונה (איור 11). עד כה נחשפו שלושה מעברים רדיאלים (vomitoria) ששימשו לכניסה אל האודיטוריום דרך הפרוזדור ההיקפי. מגוש המושבים התחתון שרדו ארבע שורות מושבים ובחזיתו נבנה פודיום (1.1 מ' גובה) משני נדבכי אבן בזלת וכרכוב אבן גיר. למושבים נדבך בזלת מעוטר בכרכוב גיר בשתי השורות התחתונות ובזלת בשלישית. גוש המושבים התחתון נחלק בשישה גרמי מדרגות רדיאליים (scalaria) לחמישה גושים דמויי יתד (cunei) ושתי טריבונות (tribunalia, לא נשתמרו) שמוקמו מעל המעברים המקומרים (aditus maximi) המפרידים בין האודיטוריום (cavea) למבנה הבמה (scaena). במרכז גוש המושבים התחתון הוקמו כנראה בתקופה הביזנטית מקומות ישיבה מיוחדים (tribunal) שאליהם הוביל גרם מדרגות מהאורכסטרה (איור 12).
 
האורכסטרה
נחשפה האורכסטרה שמתארה גדול ממחצית העיגול (כ-20 מ' קוטר), וריצוף לוחות אבן הגיר שלה השתמר בשלמותו (איור 13). היא מוקפת במעקה ששרד בקטעי יסודות, המפריד בין האורכסטרה למעבר היקפי (1 מ' רוחב), הנמצא למרגלות גוש המושבים התחתון (balteus). אל האורכסטרה הובילו שני מעברים (aditus maximi) ממזרח וממערב שרוצפו לוחות בזלת (איור 14) ובמרכז קירם הדרומי נקבע גרם מדרגות שעלה אל הפרוזדור ההיקפי (ambulacrum).
 
מבנה הבמה
נחשף מבנה הבמה (scaena) ומגדלי אגפיה (versurae), הסוגרים אותה משני קצותיה. מבנה הבמה (30×6 מ') בנוי משני קירות מקבילים. הדרומי, קיר חזית הבמה, נשתמר במלואו והוא מעוטר לסירוגין בגומחות מלבניות וחצי עגולות (איור 15). בשלוש הגומחות הרבועות שבמרכז הקיר נבנו גרמי מדרגות שעלו לבמה ובשתי הגומחות העגולות שביניהן הוצבו פסלים. שני גרמי מדרגות נוספים עלו מהמעברים הצדדיים (aditus maximi) אל הבמה. בשני אגפיה הוקמו מגדלים שהכילו חדרי מדרגות, המערבי נחשף בחלקו. בקיר האחורי של הבמה שלושה פתחים: מרכזי (valva regia) ושניים באגפים
(hospitalia). הקיר לווה בפודיום בחזיתו ובו שתי אפסידות רחבות משני צדי הפתח המרכזי. הפודיום נשא את עיטור קיר התפאורה שברקע הבמה (scaenae frons), חלקיו האדריכליים נמצאו במהלך החפירות וכללו: כותרות אומנה מהסדר הקורינתי, ומערכת קורות, הכוללת ארכיטרבים, אפריזים וכרכובים ואף ארכיטרב שעיטר אפסיס. כל אלה תוארכו על פי סגנונם למחצית השנייה של המאה הב' לסה"נ והם שייכים לשלב השני של התיאטרון.
הבמה בשלב המאוחר (שכבה III), שתוארך לשלהי המאה הד' לסה"נ, נמצאה מרוצפת באגפיה בלוחות אבן גיר ובמרכזה בקירוי לוחות עץ שנישא על גבי אומנות ושולבו בו שני אדנים גדולים. בצדה המזרחי נחשף חלק מחלל הבמה (hyposcanium). ממזרח לבמה נחשף גרם מדרגות מרשים העולה לאולם אורך שרוצף בפסיפס נושא כתובת הקדשה במרכזו (איור 16) שתוארכה לשלהי המאה הג' או ראשית הד' לסה"נ.