שטח A (איור 2) נפתח כ-450 מ' מחוף הים, בראש גבעה מתונה (35 מ' מעל פני הים), המתרוממת כ-10 מ' מעל לסביבתה. נפתחו שבעה ריבועים (כ-4×4 מ' כל אחד; כ-150 מ"ר סך הכול) לעומק של כ-0.5 מ'. נתגלו קטעים מכמה חדרים וחצרות, שקירותיהם השתמרו עד לגובה שני נדבכים (0.3–0.4 מ'). במרכז השטח נמצא בור מים (H), שאל פתחו צמוד ממערב מתקן הזנה (W113 ,W111–W109). כ-2 מ' מצפון-מזרח לבור וכ-5 מ' מדרום-מזרח לו נחשפו שרידים של שני מכלולי בנייה. מן המכלול הצפוני נחשפו שני קירות (W108 ,W107) בנויים מאבני כורכר קטנות, הסוגרים על חדר או חצר (A). מן המכלול הדרומי (איור 3) נחשפו חדר מלבני גדול (B), שני חדרים קטנים יותר (D ,C) וחצר (E). שלושה מקירות חדר B (קירות W103–W101), המשולבים זה בזה, נבנו מאבני כורכר קטנות, בדומה לקירות במכלול הצפוני. בקיר הסוגר על החדר ממערב

(W100) אפשר להבחין בשני קטעים: הקטע הצפוני נבנה מאבנים בינוניות שביניהן משולבות אבנים קטנות, ואילו הקטע הדרומי נבנה מאבנים שטוחות ומסותתות. אפשר שהקטע הדרומי הוקם עם שני קירות ממערב לו (W105 ,W104), ששיטת בנייתם דומה והם סוגרים על חדרים C ו-D. נראה כי ההבדלים בין שני חלקי קיר 100 מעידים על שני שלבי בנייה בחדר B. בחדר זה, לצד קיר 102, נמצא מטמון של שבעה מטבעות זהב, שזמנם אמצע המאה הד'–אמצע המאה הו' לסה"נ, ומטבע ברונזה שחוק (להלן). בחדר D השתמר ריצוף אבנים הניגש ממערב לקיר 100. בחצר E, המשתרעת ממערב לחדרים C ו-D, נתגלו מתקן מלבני הבנוי מאבנים מסותתות (L1032), ואבן שחיקה תחתונה. בדרום שטח החפירה נחשף קטע מקיר (W106), המעיד כנראה כי מדרום לחצר E ניצב מבנה נוסף ובו לפחות שני חדרים (G ,F). בחדר F, לצד הפן המזרחי של קיר 106, נתגלה ריכוז של קנקנים(איור 4), המרמז שהחדר שימש מחסן. ממצא כלי החרס בחדרים, בחצר ובבור המים כלל קערות (איור 1:5–4), סיר בישול (איור 5:5), קדרת בישול (איור 6:5) ומכסה (איור 7:5), וכן קנקני אגירה (איור 8:5–10) ופכים (איור 11:5, 12), שזמנם סביב סוף המאה הו' לסה"נ; טיפוסי הכלים מלמדים על השימוש הביתי-משפחתי במבנים. כמו כן, נמצאו בהם כלי זכוכית, כלי מתכת ומטבעות ברונזה מהתקופה הביזנטית (להלן).

 
שטח B ממוקם כ-200 מ' מחוף הים, במדרון המערבי של רכס הכורכר (כ-20 מ' מעל פני הים). נפתחו ארבעה ריבועים ( 4×4 מ'; כ-100 מ"ר סך הכל) לעומק של כ-0.3 מ'. נחשפו שני קברי ארגז צמודים זה לזה שצירם הכללי צפון–דרום (איור 6), הבנויים מאבנים מאורכות ומסותתות; הקבר המזרחי (0.6×2.0 מ') לא נחפר במענה לבקשתו של משרד הדתות. בקבר המערבי (1.00×1.75 מ') נמצאו מעט שברים של עצמות אדם ושברים של כלי זכוכית המתוארכים למאות הא'–הג' לסה"נ. סביב הקברים נמצאו שברי חרס כלי אחדים, ובהם קערות (איור 1:7–3), קנקן (איור 4:7) ואששית (איור 5:7), שזמנם שלהי המאה הו' והמאה הז' לסה"נ, תאריך מאוחר במעט למכלול שנתגלה בשטח A.
 
בחפירה נחשפו שרידים השייכים ליישוב ביזנטי, שאותו יש לתארך, בעיקר על פי המטבעות שנתגלו בו (להלן), למאות הו'–הז' לסה"נ. ייתכן כי במקום התקיים יישוב כבר בתקופה הרומית (המאות הא'–הג' לסה"נ), על סמך הממצא בקבר בשטח B. נראה כי בשטח A נחשף אזור מגורים, על פי הממצא הקרמי ובור המים. דומה כי מטמון המטבעות, שטווח הזמנים שלו רחב (להלן), מעיד על הון אישי של אחד מתושבי היישוב. על פי הממצא באזור מגורים זה אפשר להצביע על שני שלבי שימוש לפחות ביישוב הביזנטי, אך קשה לעמוד על אופיו ולקבוע בוודאות את שטחו. אולם, לאור הממצאים מן התקופה הביזנטית שנתגלו גם ממזרח לחפירה (ר' חדשות ארכיאולוגיות 120: איור 2), דומה כי יישוב זה השתרע על פני כ-70 דונם לכל הפחות.
 
ממצא המטבעות
גבריאלה ביכובסקי
 
בחפירה נתגלו 39 מטבעות ברונזה, מהם 25 מטבעות שלא אפשר היה לזהות. כן נתגלה בחדר B מטמון ובו שבעה מטבעות זהב ביזנטיים (איור 8) ומטבע ברונזה שחוק.
המטבעות שלא נמצאו במטמון מתוארכים למן אמצע המאה הד' עד המאה הז' לסה"נ. בין אלה יש למנות מטבע של ליאו הא' (457–474 לסה"נ) וחמישה מטבעות בעריך של חמש נומיות הנושאים את דגם הכריסטוגרמה, שארבעה מהם הם חיקויים מקומיים. המטבעות המאוחרים ביותר שנתגלו בחפירה הם מטבע בעריך של שש נומיות מימי הקיסר הרקליוס (613–618 לסה"נ) ומטבע בעריך 40 נומיות מימיו של קונסטנס הב', המתוארך סביב שנת 641 לסה"נ.
הרכב המטבעות במטמון הזהב מעניין במיוחד, שכן מיוצגות בו שתי קבוצות כרונולוגיות: הקבוצה הקדומה, מן המאה הד' לסה"נ, כוללת שלושה סולידי, אחד מימיו של קונסטנטיוס הב' (355–361 לסה"נ; איור 1:8) ושניים מימיו של ולנטיניאנוס הב' (364–367 לסה"נ; איור 2:8, 3); הקבוצה המאוחרת, מן המאה הו' לסה"נ, כוללת שני טרמיסיס, האחדמימי אנסטסיוס הא' (491–518 לסה"נ; איור 4:8) והשני מימי יוסטינוס הא' (518–527 לסה"נ; איור 5:8), ושני מטבעות של יוסטיניאנוס הא' (527–565 לסה"נ) בעריכים של סמיסיס (איור 6:8) ושל טרמיסיס (איור 7:8). כל המטבעות נטבעו בקונסטנטינופול, מלבד שני סולידי שנטבעו באנטיוכיה (מס' 1, 2). מטמוני זהב הכוללים, בדומה למטמון זה, מטבעות מפרקי זמן כה שונים נתגלו בשנים האחרונות במקומות נוספים בארץ, כמו לדוגמה בחורבת רימון ובעין גדי.