בחודש יוני 2004 נערך סקר מדרום למושב אחיהוד (הרשאה מס' 4173-A; נ"צ 2165-71/7562-70), לקראת בנייה. הסקר, מטעם רשות העתיקות ובמימון המושב, נערך על ידי ר' אבו ריא, בסיוע א' שטרן, ה' אבו עוקסה וי' לרר (סקר) וא' שפירו (GPS).
השטח הנסקר (כ-600×800 מ'; איור 1) משתרע על המדרונות משני עברי ואדי הנמשך ממזרח למערב. פני השטח טרשיים ומכוסים ברובם בחורש ובגריגה. על פני השטח ניכרות מדרגות עיבוד מודרניות רבות שנבנו מאבני שדה; רובן הופרעו, אך שלוש (מס' 19–21) השתמרו היטב. אותרו 22 מתקנים חצובים – שמונה בורות מים (מס' 2, 5–9, 11, 12), שמונה מערות (מס' 1, 14–17, 22–24), ארבע מחצבות (מס' 3, 4, 13, 18), שאחת מהן (מס' 4) פגעה בקבר ארגז קדום, וגת (מס' 10) – וכן שומרה אחת (מס' 25).
כל בורות המים, למעט מס' 11, נמצאו חסומים בסלעים עד פתחם, ועל כן אי אפשר היה לקבוע את גודלם וצורתם; לבור מס' 11 פתח צר המתרחב פנימה בצורת צוואר בקבוק. המערות נמצאו הרוסות בחלקן או חסומות בסלעים ובאדמה; מערה 22 גדולה מן האחרות (10 מ' קוטר), ובשתי מערות (מס' 23, 24) אפשר להבחין רק בפתח רבוע של פיר חצוב, אשר הוליך ככל הנראה למערכת קבורה מטיפוס שהיה שכיח בגליל המערבי בתקופה הרומית המאוחרת. מן המחצבות ניתן להבחין על פני השטח בשטחים קטנים יחסית (עד 50 מ"ר), אך קשה לקבוע את גודלן המלא. בגת 10 אפשר להבחין בחלק קטן ממשטח הדריכה חצוב בסלע. השומרה (מס' 25) עגולה וקירות הגוויל שלה השתמרו לגובה שני נדבכים; סגנון הבנייה והדמיון לקירות התמך של מדרגות העיבוד מרמזים כי זהו מבנה מודרני. על פני השטח, ובעיקר סמוך לקבר הארגז ולמחצבות 3 ו-4, נלקטו שברי כלי חרס מן התקופות הרומית והביזנטית. דומה כי יש לקשור את המתקנים עם היישוב שהתקיים למן התקופה הרומית ועד 1948 בכפר בירווי, שעליו משתרע חלקו הדרומי-מזרחי של מושב אחיהוד.