בחודש ספטמבר 2008 נערכה חפירת הצלה ברחוב נחמיה 1 ברמלה (הרשאה מס' 5526-A; נ"צ 187564-89/647829-56), לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון עו"ד עבד אבו עאמר, נוהלה על ידי ג' מרכוס, בסיועם של ש' יעקב-ג'אם (מנהלה), א' האג'יאן, ט' קורנפלד וב' אנטין (מדידות), א' דגוט (GPS), ל' יחיא (חתכי בדיקה), צ' שגיב (צילום שטח), מ' שויסקיה (ציור), פ' גנדלמן, ע' עד ול' ראוכברגר (ייעוץ קרמי) ופועלים מכפר קרע.
שטח החפירה ממוקם בשוליה הדרומיים של רמלה הקדומה, כ-0.5 ק"מ דרומית-מזרחית למסגד הלבן. סמוך למקום החפירה נחשפו בעבר שרידים של מבנים ומתקנים, השייכים ככל הנראה ליישוב מן התקופה העבאסית (חדשות ארכיאולוגיות 120; חדשות ארכיאולוגיות 120; הרשאה מס' 5453-A). נפתח ריבוע חפירה אחד ונחשפו בו שרידים המיוחסים לשכבה אחת שזמנה התקופה העבאסית, ומעליהם שרידים של מבנה בן-זמננו שהושתת על יסודותיהם של הקירות הקדומים; המבנה המודרני נהרס לקראת בנייה.
לתקופה העבאסית יוחסו מבנה, שממנו ששרדו שלושה קירות (W13 ,W11 ,W10), ושני בורות (L109 ,L108; איור 1). קירות המבנה הושתתו על פני השטח המשתפלים במתינות ממערב למזרח. קיר 11 ניגש אל קיר 10 ממזרח, וקיר 13 ניגש אל קיר 11 ממערב. הקירות, אשר השתמרו עד לגובה שלושה נדבכים, יוצרים חדר המשתרע על פני רוב חלקו הדרומי של שטח החפירה (L102; איור 2). הקירות בנויים מאבני גיר מסותתות חלקית, ללא חומר מליטה. הנדבך התחתון של קיר 10 הונח על שכבה של טיח או סיד לבן מעורב באדמה (מילוי של תעלת היסוד?); שכבה דקה של סיד לבן נמצאה משוחה גם על פני האבנים בנדבך התחתון (איור 3). בתוך המילויים שלצד הקירות (L103 ,L102) נמצאה כמות ניכרת של שברי כלי חרס מן המאות הט'–הי' לסה"נ, המורכבת בעיקר מכלי מטבח ומעידה כי המבנה שימש למגורים: קערות מזוגגות (איור 1:4–5), ובהן צלחת Buff ware (מס' 1), קדרה (איור 6:4), סירי בישול (לא אוירו), קנקנים (איור 7:4), פכי Buff ware (לא אוירו) ונר (איור 8:4). בחתך הדרומי נחשפה רצפת טיח הניגשת לנדבך העליון של קיר 10, אך דומה כי היא שייכת למבנה המודרני.
לצד החתך הצפוני של ריבוע החפירה נחשף בור 108, ששימש אולי בור מים. פתחו הרבוע (0.4×0.4 מ') – הבנוי מאבני גיר מסותתות למשעי – נמצא מכוסה בשתי אבני גיר מלבניות מסותתות (איור 5). מעל אבני הכיסוי נאספה כמות דלה של שברי כלי חרס שחוקים, המתוארכים למאות הט'–הי' לסה"נ. חלל הבור, אשר דופן אף הוא באבני גיר מהוקצעות, נחפר רק בחלקו; בחלק שנחפר לא נראו שרידי טיח על הדפנות. הבור רחב יותר מן הפתח, אך מידותיו המדויקות אינן ידועות. אל הפתח ניגשת רצפה עשויה טיח אפור עם חלקיקי פחם (L110), שהונחה על תשתית של אבנים קטנות (L111). בפינה הדרומית-מערבית של הפתח נתגלה צינור חרס ששימש ככל הנראה להזנת הבור. כחצי מטר דרומה נתגלה בור 109 (כ-1 מ' אורך חשיפה, 0.5 מ' רוחב, 0.43 מ' עומק חשיפה; איור 5), ששימש אולי בור ספיגה או לניקוז אחר של מים. הבור, פיר אלכסוני לא רגולרי שקרקעיתו משופעת, נחפר רק בחלקו. בדופנותיו אפשר היה להבחין באבני גוויל ששימשו לדיפון ובשרידים של טיח מעורבים באדמת המילוי. בחלקו הדרומי של הבור נתגלה צינור עשוי חרס אשר הוליך בשיפוע – דרך הדופן – אל תוך הבור. בתוך הבור נמצאו שברי חרס מעטים ושחוקים, המיוחסים למאות הט'–הי' לסה"נ. על אף המרחק הקטן שבין הבורות, אין הם קשורים זה לזה והיחסים הסטרטיגרפיים ביניהם ובינם לבין המבנה אינם ברורים.
על סמך הממצאים בחפירות קודמות באזור, אפשר לשייך את מבנה המגורים ואת שני הבורות ליישוב מן התקופה העבאסית המאוחרת שהשתרע בחלק זה של העיר.