ריבוע C3. נתגלו שלושה קטעי קירות שנבנו מאבנים שהוקצעו בפן החיצוני, ללא חומר מלכד (W307–W305), שאינם קשורים זה לזה. קיר 306 השתמר לגובה של נדבך אחד. הפן המזרחי מהוקצע לעומת הפן המערבי הבנוי אבני גוויל. לפיכך ייתכן שזהו יסוד של מבנה שרצפתו נתגלתה בריבוע B3. קיר 305 השתמר לגובה של שני נדבכים ולאורך מטר אחד. על אחת מאבניו שהייתה בשימוש משני התגלתה כתובת קבר מסוף המאה הי' ועליה ניתן אולי לפענח שֵם: אבו אל-ג'לאס (איור 2). מקיר 307 השתמרו רק אבנים אחדות שאולי יוצרות פינה. על פי מפלס האבנים נראה כי הוא מאוחר לקירות 305 ו-306. הממצא הקרמי כלל קערה (איור 3: 1), קנקן (איור 3: 2), פך (איור 3: 3), חותם על ידית (איור 3: 4), נרות (איור 3: 5–9) ובקבוקון זכוכית (איור 3: 10).

 
ריבוע B3. נתגלתה רצפה עשויה מאדמה כבושה מעורבת בסיד, שכיסתה את רוב שטח הריבוע. בחציו הדרומי של הריבוע נתגלה בור פעמוני עגול (2.1 מ' קוטר חיצוני, 1.6 מ' קוטר פנימי) המתרחב כלפי מטה. שפת הבור בנויה משלושה מעגלים של אבני גוויל מלוכדות בטיט אפור, המכיל כמות גדולה של אפר. תקרת הבור (0.2 מ' עובי) בנויה כקמרון שטוח. פנים הבור מטויח בטיח אפור המורכב מסיד, אפר, חסמי קוורץ וחסמים כהים, ומעליו טיח לבן (כ-1 ס"מ עובי) מהודק ומוחלק המכיל חסמים משברי כלי חרס. הבור נחפר לעומק של 1.9 מ' מבלי שרצפתו נחשפה. אל הבור הוליכו שני צינורות מים
(11 ס"מ קוטר חיצוני, 8 ס"מ קוטר פנימי; איור 4) עשויים מחרס חום-אדום. הצינורות מתחברים אל הבור בגובה כ-0.2 מ' מתקרתו. הם הונחו על גבי מצע (כ-0.25 מ' רוחב) עשוי מטיט וכוסו בשני נדבכים של אבני גוויל. המצע הצפוני הונח על גבי הרצפה והמצע הצפוני-מערבי הונח על גבי שכבת טיט (7–10 ס"מ עובי) שמתחתיה שכבת בוץ (3–4 ס"מ עובי). הרצפה המתרוממת לקיר ומתחברת לדופן הצפונית של הבור מרמזת על כך שהבור והרצפה הם בני זמן אחד, אולם סביר להניח שהבור מאוחר לרצפה מכיוון שהצינורות המוליכים אליו מפריעים לתנועה סביבו. הבור נועד לאיסוף מי גשמים מגגות הבתים הסמוכים. על כך מעידים הצינורות המובילים הישר אל הבור, ללא בור שיקוע שבדרך כלל משמש באגירת מי נגר. בתוך הבור נתגלתה ידית שעליה טביעה (איור 5: 1).
 
ריבוע B2. בחלקו הצפוני של הריבוע נתגלה קטע קטן של רצפה עשויה מאדמה כבושה מעורבת בגרגרי סיד. על הרצפה נתגלו קערית (איור 5: 2), כלי זואומורפי (איור 5: 3), שברי פך (איור 5: 4) ושברי שני קנקנים שעליהם קטעי כתובות (איור 5: 5, 6; ר' עמיתי-פרייס להלן). במרכז המחיצה הדרומית נחשף באתרו קנקן חסר צוואר ושפה (איור 5: 7) ושבר כלי מעוטר בדיקור (איור 5: 8).
 
כתובות ערביות על גבי שברי כלי חרס
ניצן עמיתי-פרייס
 
נמצאו שני שברי כלים שעליהם כתובות שנחרתו על גבי החרס כאשר היה קשה כעור.
שבר אחד (איור 5:5) כולל שלוש מילים, שתיים מהן קטועות. רק המילה האמצעית שלמה:
...ا هذه مد[........ ]
אפשרות לא סבירה לשחזור היא: [בנ]א עיר זו
ואז פירוש הכתובת בעברית יהיה: 'בנה עיר זו.......'.
 
מקים העיר רמלה שבה נמצא החרס, היה סולימאן בן עבד אלמלכ בעת היותו מושל המחוז. העיר הוקמה בין 712–715 לסה"נ.
אם הקריאה נכונה, לא ברור מה עשתה כתובת בעלת אופי כזה על גבי כלי חרס. מכל מקום, כיוון שהכתובת קטועה מאוד אין אפשרות להעלות הצעה טובה יותר. כתובת דומה נמצאה על גבי חרס באתר הארמון האומיי קצר אלח'יר אלע'רבי בסוריה (Clermont-Ganneau Ch. 1900. Recueil d'archaéologie Oreintale, III, Paris. Taf, VII.A).
הצעה נוספת לקריאת כתובת זו היא: '... א ? הד'ה מדי' שפירושו ' ..... מדי זה' muddi  פירושו מד –מידת תבואה. ייתכן שזהו חלק מכתובת הקשורה במידה קבועה של תבואה אשר נמדדה באמצעות הכלי כאשר היה שלם.
 
שבר הכלי השני (איור 6:5) כולל מילה אחת אשר ניתנת לקריאה כ: الطبولة
תעתיק : אלטבולה
פירוש המילה אינו ידוע; מן השורש אפשר לפרש תופים או תשלום מסים או תיפוף בתופים כדי להודיע שגובי המס מגיעים לצורך הגבייה לעיר/כפר/עיירה.
לא ברור מה היה אופי הכתובת ומהותה.
 
לסיכום: ככלל לא ידועות כתובות רבות על גבי כלים ומגוון הכתובות בשלב זה של המחקר דל. בממצאים כמו מטבעות, כתובות מונומנטליות ונרות מסוימים, למשל מג'רש שבירדן, יש נוסחאות ידועות וברורות, לפחות בחלקן ואילו לגבי כתובות אחרות על נרות או כתובות שהן אוסטרקונים מצב המחקר אינו כך. לפיכך לא ניתן לשחזר בבטחה כתובת חלקית שנמצאה על חלק של כלי שנעשה על ידי קדר, איש פרטי שהכתובת שחרת היא המצאה פרטית.