בחודשים מרס–אפריל 2009, נערכה חפירת הצלה ברמלה, ברחוב הרצוג פינת רחוב ביאליק (הרשאה מס' 5633-A; נ"צ 187820-90/647750-81) לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון מר ל' קקונדה, נוהלה על ידי ר' טואג בסיוע מ' קונין וב' אנטין (מדידות), א' פרץ (צילום שטח), ט' קורנפלד (שרטוט), ה' שור (מעבדת מתכת), ק' עמית (צילום ממצא), ע' שטרן (קריאת חרסים), מ' שויסקיה (ציור חרסים), י' גורין-רוזן (זכוכית) וא' ברמן (נומיסמטיקה).
את רמלה ייסד סולימן אבן עבד אל-מלכ לבית אומיה בשנת 716 לסה"נ, כדי שתהיה בירת ג'ונד פילסטין. העיר על צומת חשוב שבו נפגשת הדרך ממצרים לסוריה עם הדרך מהים לעבר הירדן, ובזכות מיקומה הפכה במהרה למרכז כלכלי חשוב בארץ ישראל. גם אחרי חילופי השושלות והמעבר לשלטון בית עבאס נמשך פיתוח העיר, ורבים מתושבי לוד עברו להתיישב בה.
מייסד העיר בנה ברמלה ארמון מפואר ומסגד גדול – המסגד הלבן. בשנת 789 לסה"נ נבנו בריכות מים תת-קרקעיות ואמה שהוליכה מים ממעיינות למרגלות תל גזר אל הבריכות (חדשות ארכיאולוגיות 76:111–77; חדשות ארכיאולוגיות 117; חדשות ארכיאולוגיות 120; הרשאות מס' 2950-A, ו-3430-A). נוסעים ועולי רגל רבים שעברו בעיר בדרכם מיפו לירושלים במאות הט' והי' לסה"נ סיפרו על בנייני העיר, על חומותיה ועל תעשיית הצבעים שלה. רמלה נפגעה קשה בכמה רעידות אדמה ובכל פעם שוקמה. בשלושה בדצמבר 1033 חרבה העיר ברעידת אדמה חזקה במיוחד שגרמה לנטישת מרבית התושבים. בשנת 1099 כבשו אותה הצלבנים, ובשנת 1187 צלאח א-דין האיובי.
בעשרים השנים האחרונות התקיימו ברמלה חפירות ארכיאולוגיות רבות, ונחשפו שרידי מבנים, בורות מים, תעלות לניקוז ולהולכת מים ומגוון מתקנים. הממצא החומרי הרב מלמד על עושרה ועל היותה עיר מסחר מרכזית. בקרבת החפירה התגלו שרידי מבנה עות'מאני (חדשות ארכיאולוגיות 122) ושרידי מבנה מן המאות הט'–הי"א לסה"נ (הרשאה מס' 5588-A).
בחתכי בדיקה שנערכו בתחום המגרש לפני תחילת החפירה נחשפו רצפת טיח, בור ספיגה וכמה פריטי שיש. נפתחו שני ריבועים (איורים 1, 2), ונחשפו שרידי מבנה מן התקופות הממלוכית והעות'מאנית (המאה הי"ד–המחצית הראשונה של המאה הכ').
בשני הריבועים התגלו שני רובדי אדמה (L001 העליון, L002 התחתון) ובהם ממצאים מן התקופות הממלוכית והעות'מאנית. תחתיהם נחפרו רק החלק הדרומי של ריבוע 1 והחלק הצפוני-מזרחי של ריבוע 2.
ריבוע 1 בדרום-מזרח החפירה. רק חלק קטן ממנו נחפר לעומק. נחשף חדר (L011) תחום בארבעה קירות: W101 בצפון-מזרח, W102 בדרום-מזרח, W103 בדרום-מערב ו-W104 בצפון-מערב (איור 3), הבנויים מאבני גוויל בינוניות. קיר 102 נחשף במלואו והשתמר לגובה שני נדבכים. יתר הקירות נחשפו חלקית והשתמרו לגובה נדבך אחד. הקירות נבנו על גבי בור אשפה (L005) שנחפר בחלקו ונראה כי הוא ממשיך מעבר לגבולות הריבוע לצפון-מערב ולדרום-מערב (ר' איור 3). מתחת לבור האשפה נחפרה אדמת חמרה קשה (L007; איור 1: חתכים 2–2, 3–3) ונמצאו בה חרסים לא שחוקים ונר תמים מן התקופה העבאסית.
ריבוע 2 בצפון-מערב החפירה. רק חלקו המזרחי נחפר לעומק. לאורך הריבוע התגלו שני נדבכי יסוד של קיר (W100; איור 4), בנויים אבני גוויל קטנות בסגנון דומה לזה של הקירות שנחשפו בריבוע 1. הנדבך התחתון רחב מעט מזה שמעליו. הקיר נחשף בחלקו ובחתך הצפוני-מערבי של הריבוע ניכר שהוא נמשך לצפון-מערב. בבדיקה שנערכה עם תום החפירה באמצעות מחפרון, נמצא שהוא נמשך גם לדרום-מזרח, אל שטח ריבוע 1 ואף מעבר לו. בחלק משטח הריבוע התגלה קטע קטן מרצפת אבן (008L), מתחת לרובד האדמה התחתון (L002). יש לציין כי בעת חפירת הרובד כולו, התגלו אבנים רבות שככל הנראה נעקרו מן הרצפה, ולפיכך נראה שהיא השתרעה על פני שטח שני הריבועים, אם כי מתארה המדויק אינו ידוע. הרצפה עשויה אבני גוויל קטנות והיא לא נחפרה, למעט קטע קטן ממנה בחתך שנעשה בפינה הדרומית-מזרחית של הריבוע (איור 1: חתך 1–1). ככל הנראה ניגשה הרצפה לקיר 100. מתחת לרצפה 008 התגלה רובד אדמה ומתחתיו רצפת אבן נוספת (L010) הניגשת אל קיר 100 (ר' איור 1: חתך 1–1). גם רצפה זו לא נחפרה למעט חלק קטן מאוד שנחשף בחתך. בקטע הרצפה שנחשף נמצאה כורית ברזל ששולבה במכוון בין אבני הרצפה. מתחת רצפה 010 נחפרה הצטברות (L004) ובה חרסים מן התקופה הממלוכית.
ברובד האדמה העליון (L001) שנחפר בכל שטח החפירה, התגלו חרסים מזוגגים ולא מזוגגים. בכלים הלא מזוגגים קדרה עשויה ביד מחופה אדום וממורקת מבפנים מן המאות הט"ו–הי"ז לסה"נ (איור 1:5), פך תמים מן המאות הט"ו–הי"ז לסה"נ (איור 6:5), ושבר קנקן עם עיטור דקור (איור 9:5). בכלים המזוגגים קערה מעוטרת בחריטה, מיובאת מאיטליה, מן מאות הי"ד–הט"ו לסה"נ (איור 8:6), שבר בסיס ושפה של קערה מעוטרת בחריטה ובצביעה, כנראה מאיטליה, מן המאות הי"ד–הט"ו לסה"נ (איור 6: 10A ,10B), בסיס קערה מעוטרת בחריטה, כנראה מאיטליה (איור 11:6) וקערות מעוטרות בחריטה מן המאות הט"ו–הט"ז לסה"נ (איור 12:6, 13). כמו כן התגלו ולא צוירו שברים של כלי עזה עות'מאניים. בממצא הנומיסמטי שני מטבעות, אחד הוטבע בחלב בימי הסולטן הממלוכי פרג' (1399–1412 לסה"נ; ר"ע 106511), והשני ככל הנראה הוטבע באלכסנדריה בימי הסולטן העות'מאני אחמד הא' (1603–1617 לסה"נ; ר"ע 106512).
ברובד האדמה התחתון (L002) נמצאו כלים לא מזוגגים, בהם ידית קנקן גדול העשוי ביד מן המאות הט"ו–הי"ז לסה"נ (איור 2:5), וקנקן עם עיטור דקור (איור 8:5), וכן כלים מזוגגים, בהם קערה מעוטרת בחריטה המיובאת מאיטליה מן מאות הי"ד–הט"ו לסה"נ (איור 7:6). כמו כן נמצאו שלושה מטבעות מן התקופה הממלוכית, אחד הוטבע בקהיר בימי הסולטן אל-נאצר חסן (1354–1361 לסה"נ; ר"ע 106508), ושניים מימי הסולטן ברקוק (1390–1399 לסה"נ; ר"ע 106509, 106510) הוטבעו בחמה ובאלכסנדריה.
בבור האשפה (L005) נמצאו חרסים רבים מן התקופות הממלוכית והעות'מאנית, ועל סמך הממצא יש לתארך את השימוש בו למאות הי"ד–הט"ז לסה"נ. בחרסים המזוגגים קערה מטיפוס Soft Paste Ware מסוריה (איור 2:6), בסיס קערה מטיפוס Soft Paste Ware מן המאות הי"ג–הט"ו לסה"נ (איור 4:6), בסיס קערה מזווה מיובאת מאיטליה המאות הי"ג–הט"ו לסה"נ (איור 5:6), קערה מזווה מאיטליה (איור 6:6), נר שמן תמים מן התקופה הממלוכית (איור 7) ופיית נר מזוגג, ככל הנראה של נר בצורת קערה צבוטה (איור 15:6). בחרסים שאינם מזוגגים פך העשוי ביד ומעוטר בצביעה באדום מן התקופה הממלוכית (איור 3:5), וכן קערות רבות, פשוטות ומזוות, שכמותן נמצאו לרוב ברמלה(איור 4:5). כמו כן נמצאו בבור עגיל ברונזה עם שיבוץ אבן, שברי זכוכית, עצמות בעלי חיים וכן שלושה מטבעות, שניים מן המאה הי"ד לסה"נ (ר"ע 106513, 106514) ואחד משלהי המאה הי"ד לסה"נ (ר"ע 106515).
בשכבת החמרה (L007) שמתחת לבור אשפה 005 נמצאו קערות (איור 1:8, 2), פך (איור 3:8), פכיות (איור 4:8, 5), ידית קנקן מעוטרת (איור 6:8), קנקן אופייני לרמלה (איור 7:8) ושבר נר ונר תמים (איור 9), כולם אופייניים לתקופה העבאסית.
בכל הלוקוסים בריבוע 1, למעט בשכבת החמרה, נמצאו שברי קערות מזוגגות בירוק מייצור מקומי המתוארכות לתקופה הממלוכית.
בין הרצפות 008 ו-010 נחפרה הצטברות ונמצאו בה מכסה לקנקן (איור 5:5), קנקן מן המאות הי"ג–הט"ו לסה"נ (איור 7:5) ובסיס קערה מעוטרת בתרנגול, ייתכן מספרד, מן המאות הט"ו–הי"ז לסה"נ (איור 14:6). כמו כן התגלה בה מטבע מימי הסולטן ביברס
(1260–1277 לסה"נ; ר"ע 106507) שהוטבע בדמשק.
במילוי שמתחת לרצפה 010 (L004; ר' איור 1: חתך 1–1) נמצא שבר קערה מטיפוס Soft Paste Ware מסוריה מן המאות הי"ג–הט"ו לסה"נ (איור 3:6).
במילוי שתחת מפלס רצפה 008 באזור שבו הרצפה לא השתמרה (L006) התגלו קערה מעוטרת בעיטור דג בחריטה מטיפוס Yellow and Green Gouged Ware מייצור מקומי במאות הי"ג–הט"ו לסה"נ (איור 1:6), וקערה מזוגגת מאיטליה מעוטרת בחריטה מן המאות הי"ד–הט"ו לסה"נ (איור 9:6).
המבנה שהתגלה נחשף בחלקו בלבד. על פי הממצא הוא נבנה לכל המוקדם בראשית המאה הי"ד כי נמצאו בבור האשפה מטבעות מן המאה הי"ד לסה"נ, והבור קודם לבניית המבנה והמשיך לשמש בתקופה העות'מאנית.בחפירה נמצאו מטבע וקרמיקה מן המאה הי"ז לסה"נ וחרסים מראשית המאה הי"ט לסה"נ. במהלך התקופה העות'מאנית, הוחלפה רצפת האבן הקדומה 010 ברצפת אבן חדשה (L008). המגוון הקרמי הגדול מן התקופה הממלוכית, ובמיוחד הכמות הרבה של כלי היבוא מאיטליה ואולי אף מספרד, מספרם הרב של הכלים המזוגגים והלא מזוגגים מייצור מקומי, חלקם חיקוי של כלים מיובאים, וכן מגוון המטבעות והמִטבעות שהם נטבעו בהן, מעידים על עושרם של בעלי הבית ועל יחסי מסחר מסועפים שהיו להם. כלים אלו נאספו בחתכי בדיקה קטנים, ומרמזים על העושר בממצא החומרי שנותר בחלקי הריבועים שלא נחפרו. נוסף על כך, חרסים ונר שמן תמים מן התקופה העבאסית מרמזים על קיומו של מבנה מן התקופה שלא נחשף וייתכן ששרידיו נמצאים בחלקי הריבועים שלא נחפרו עד תום או סמוך להם.