שטח A

גת. בחלק המערבי של מדרגת סלע נארי קשה נחשפה גת חצובה ובה משטח דריכה גדול ומטויח הנוטה דרומה לבור שיקוע ולבור איגום, וכן משטח לסחיטה באמצעות מכבש קורה וחבל ובור איגום לתפוקת הסחיטה (איורים 3, 4).

לגת משטח דריכה כמעט רבוע (L116; מידות 3.8x4.5 מ', כ-17.7 מ"ר) שדופנותיו חצובות (0.1–1.6 מ' גובה). צמוד למשטח הדריכה מצפון התגלה משטח מטויח (L133) להנחת סלים עם גפת. המשטח מוקף בדפנות חצובות מצפון, ממערב וממזרח (עד 1.6 מ' גובה) ונוטה דרומה אל בור איסוף קטן ומטויח (L105) שנועד לאסוף את התירוש שהופק מהגפת בכבישה (0.58 x0.60מ', 0.7 מ' עומק, 224 ליטר). בדופן הצפונית של משטח הסחיטה חצובה גומחת קיבוע טרפזית לקורה אופקית שלחצה על הסלים (איורים 3: חתך 1–1, 5). במרכז משטח הדריכה חצובה פותה מלבנית (L112; ר' איור 3: חתך 1–1) שבה הותקן כפיס עץ לעיגון חבל שנקשר לקצה החופשי של הקורה ונמתח כדי ללחוץ על הסלים. גת עם מכבש סחיטה דומה נמצאה בארבל ומתוארכת לתקופות הרומית והביזנטית (איילון א' 1988. מתקני חקלאות ומלאכה בארבל הקדומה. בתוך אילן צ' ואיזדרכת א', עורכים. ארבל יישוב יהודי קדום במזרח הגליל. עמ' 172–177; פרנקל ר' ואיילון א' 1988. גפן גתות ויין בעת העתיקה. תל אביב. עמ' 45). מעל בור איסוף 105 התגלתה אבן גדולה שנועדה אולי לסחיטה נוספת.

בחלקו הדרומי של משטח הדריכה חצובה תעלה, שהוליכה לבור שיקוע (L109; מידות 0.75 x0.85מ', כ-0.9 מ' עומק, כ-333 ליטר). ברצפת בור השיקוע חצובה גומה עגולה שנועדה לשיקוע הגפת וכן לצבירת שאריות התירוש כדי להקל את שאיבתן. מרזב צר חצוב בקיר הסלע המפריד בין בור השיקוע ובור האיגום ודרכו זרם התירוש לבור האיגום (איור 3: חתך 3–3).

בור האיגום (L110; מידות 0.95x1.37 מ', 1.45 מ' עומק, כ-1887 ליטר) חצוב בסלע הנארי וקירותיו מצופים בשכבת טיח דקה. בתחתית הבור נתגלו שתי רצפות טיח אפור (העליונה – L119, התחתונה – L131) המעידות על שני שלבי שימוש לפחות. רצפה 131 הונחה ישירות על הסלע. מעליה הונחה אדמה אפורה קשה שהיא התשתית של רצפה 119, ונמצאו בה חרסים מן התקופה הרומית.

מעל  לשפתו של בור האיגום כמה גומות חצובות שנועדו כנראה להתקנת מחסה, וגומה אחת המתאימה להצבת קנקן. מעל לפינתו הדרומית-מערבית של הבור חצוב מתקן

(L111) המורכב ממשטח (0.2 מ' קוטר, 0.23 מ' עומק), בור איסוף קטן (0.3 מ' קוטר) ותעלה צרה המקשרת ביניהם. המתקן נועד כנראה למיצוי נוזל (תבלין או שמן) שהוכנס לתירוש כדי להוסיף טעם. מתקן דומה (L128) חצוב במשטח הסלע שמדרום לבור.

ממערב לגת חצובים שקעים נוספים, כנראה לאגירת חוואר או גיר כתוש שפוזרו על אשכולות הענבים, כדי לספוח את הלכלוך שבתירוש, לנטרל את חמיצותו ולסייע בהצללתו.

הקיר המזרחי של משטח הדריכה נשבר במכוון כדי להגדיל את אגן הניקוז סביב בור האיגום, ששימש כנראה לאגירת מי גשמים לאחר יציאת הגת מכלל שימוש.

 

שחזור השימוש בגת. בשלב ראשון נדרכו הענבים במשטח הדריכה והתירוש זרם דרך התעלה החצובה אל בור השיקוע המלבני. בבור השיקוע הופרדה הגפת – זגי הענבים וחרצניהם, מהתירוש בהשקעה ובציפה. התירוש נאסף בבור האיגום לתסיסה ראשונית. הגפת הועברה לסלים שהונחו על משטח הכבישה הגבוה ונסחטו שם בלחץ מכבש הקורה והחבל. לחיצת הקורה נעשתה בסיבוב מקל שהחבל היה מלופף עליו צמוד לקורה. התירוש מן הסחיטה המשנית נאסף בבור הכבישה הריבועי (L105) ועודפיו התנקזו לבור השיקוע (L109). אפשר לשער שהאבן הגדולה שנמצאה מעל הבור הריבועי הונחה על שאריות הזגים לסחיטה שלישית. ייתכן שאחרי התסיסה הראשונית בבור האיגום הועבר התירוש בקנקנים למערה 2 (להלן), להמשך ההתססה.

 

מערה 2. מערה טבעית גדולה שהורחבה בחציבה נחשפה במדרגת הסלע, כ-8 מ' ממערב לגת. חלקה העליון חצוב בנארי וחלקה התחתון בקִרטון. ברצפת המערה התגלה בור חצוב. המערה והבור לא נחפרו בשלמותם בשל מחלת קדחת המערות שפגעה בחופרים במהלך החפירה.

בחתך עמוק הניצב לפתח המערה נחשפו ארבע רצפות סיד ועפר כבוש זו מעל זו

(L123–L120; איורים 6: חתך 1–1, 7). על הרצפות נמצאו רבדים אופקיים של אפר שחור, שברי תנורי חרס, עצמות צאן, ומעט חרסים. הרצפות נמצאו מעל מפולת גדולה שנוצרה עקב התפוררות תקרת המערה. נראה שהמפלסים האלה שימשו רועים וחקלאים שעיבדו את אדמתם בגיא שמדרום לאתר.

ארבעה מטרים מתחת לתקרה נחשף בור סגלגל (2.6 מ' קוטר; איור 8) חצוב בקרטון. הבור נסתם במכוון במילויי עפר (L130 ,L129 ,L124), באבני שדה גדולות, ובאבנים מסותתות גדולות שהושלכו לתוכו. המילוי נחפר לעומק 1.5 מ' וחפירתו לא הושלמה. בין אבני המפולת נמצאו חרסים ספורים מסוף המאה הא' וראשית המאה הב' לסה"נ, הדומים לאלה שנמצאו ברצפת בור האיגום ומעידים על זמן הפסקת השימוש בבור. ייתכן שהבור החצוב במערה שימש יקב לגת הסמוכה. ליד גתות רבות נמצאו בורות או מערות, ששימשו לאחסון קנקני תירוש להמשך התססתם. המערות והבורות מצויים סמוך לגתות מכיוון שטלטול התירוש לפני הפיכתו ליין פוגע באיכותו.

 

שטח B

מערה 3 היא מערה טבעית קטנה שנחשפה במדרגת הסלע ממזרח למערה 2 (איור 9). המערה נחפרה בשלמותה. על רצפת הסלע שלה נחשף רובד עפר כבוש (L202) ומעליו שרידי אפר ומעט חרסים (L203). נראה שהמערה שימשה לחניית רועים וחקלאים, שמצאו בה מחסה למן התקופה הרומית ועד ימינו.

 

הממצא הקרמי התגלה בעיקר בשטח A ובו קערות מורטריה (איור 1:10, 2), סירי בישול (איור 3:10, 4) ופכית אונגנטריום (איור 5:10).

המורטריה היא קערה רדודה עבת דופן להכנת מזון ולהגשתו. שברי מורטריות נמצאו בתשתית בור האיגום (L119) ובמילוי הבור החצוב במערה 2 (L129), לכולן דופן מעוגלת ושפת מדף רחבה המחורצת בחלקה העליון, מעל החריץ רכס מחודד המזדקר כלפי מעלה. על פי מקבילות אפשר לשחזר להן בסיס שטוח וזרבובית רחבה המשתפלת מהשפה. הטין חום עשיר בחסמים של קוורץ ובזלת, ופני השטח של החרסים ירקרקים ובהירים. המורטריות שהתגלו בח' צביחה הן מטיפוס 'Early Roman Mortarium Type B' על פי הטיפולוגיה של ריילי (Riley J. A. 1979. Coarse Pottery. In J. A. Lloyd [ed.], Excavations at Sidi Khrebish, Benghazi [Berenice], Vol. II, Tripoli, Figs. 112:669-671; 113: 678-683) קערות מורטריה דומות נמצאו במתחם מלון קראון פלאזה בירושלים, בשכבה V המיוחסת לסוף המאה הא' עד ראשית המאה הב' לסה"נ, ובשכבה IV המקבילה לכבשני הלגיון העשירי בבנייני האומה (הקרמיקה של החפירה במלון קראון פלאזה טרם פורסמה. על שכבות V ו-IV בחפירות של מלון קראון פלאזה ראה: לוי ובארי 2010. חפירה במלון קראון פלאזה [בנייני האומה]. חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבתה, כרך ד', ירושלים, עמ' 72–74; Magness, J. 2005. The Roman Legionary Pottery. In: B. Arubas and H. Goldfus [eds.], Excavations on the Site of the Jerusalem International Convention Center [Binyanei Ha‘uma]. A Settlement of the Late First to Second Temple Period, the Tenth Legion's Kilnworks, and a Byzantine Monastic Complex. The Pottery and other Small Finds [Journal of Roman Archaeology 60]. Portsmouth. P. 96, Fig. 30). מגנס מזהה טיפוס זה עם אתרים רומיים באיטליה ובמערב אירופה מהמאות הא' והב' לסה"נ, ומביאה הקבלות מאתרים בארץ ישראל, למשל תל דור, קיסריה, וירושלים (Magness 2005, P. 97). לדעתה יש לתארך את המורטריום של בנייני האומה למן המחצית השנייה של המאה הב' עד למחצית הראשונה של המאה הג' לסה"נ.

שתי השפות סירי הבישול (איור 3:10, 4) נמצאו במילוי הבור החצוב של מערה 2. לשתיהן שפה משולשת המקופלת כלפי חוץ, צוואר קעור וזוג ידיות סרט המשוכות מהשפה לכתף. לסירים מטיפוס זה יש גוף עגול ובסיס רחב ועגול. הטין אדמדם וצרוף היטב. סירי בישול כאלה היו נפוצים באזור ירושלים בסוף המאה הא' לפסה"נ ובמאה הא' לסה"נ, ונמצאו גם בשכבות VI ו-VII בחפירת מתחם מלון קראון פלאזה, וברבדים מבנייני האומה המתוארכים למן סוף המאה הא' לפסה"נ ועד לשנת 70 לסה"נ (Berlin, A. 2005. "Pottery and Pottery Production in the Second Temple Period". In: B. Arubas and H. Goldfus [eds.]. Excavations on the Site of the Jerusalem International Convention Center [Binyanei Ha‘uma]. A Settlement of the Late First to Second Temple Period, the Tenth Legion's Kilnworks, and a Byzantine Monastic Complex. The Pottery and Other Small Finds [Journal of Roman Archaeology 60]. Portsmouth. Pp. 36–38. Fig. 4).

בסיס פכית האונגונטריום (איור 5:10) במילוי הבור במערה 2 שטוח ודופנו דקה ועדינה. הטין בהיר, מפולם וצרוף היטב. על פי מקבילות יש לשחזר גוף דמוי בולבוס. סטוינוויץ הגדירה טיפוס זה 'Shape 2' אצל  ונפוץ בעיקר במכלולי קבורה הלניסטיים ורומיים קדומים מהמאות הב' והא' לפסה"נ (Anderson-Stojanović V., 1987, The Chronology and Function of Ceramic Unguentaria, AJA, 91: 105–122, Figs. 1: f; 7: 2. )

 

הופעת מורטריה, המזוהה עם פעילות הלגיון העשירי בירושלים, בתשתית רצפת השלב השני בגת מעידה כי שלב השימוש המאוחר בגת היה אחרי שנת 70 לסה"נ. גם החרסים שהתגלו במילוי הבור שבמערה 2 מיוחסים לסוף המאה הא'–ראשית המאה הב' לסה"נ ומעידים כי הפסקת השימוש בבור הייתה בתקופה זו. אחרי שהגת יצאה מכלל שימוש נשבר במכוון הקיר המזרחי שלה ומשטח הדריכה נוצל ככל הנראה לאגירת מי גשמים בבור האיגום. בור האיגום הפסיק לשמש לאגירת מים בעקבות רעידת אדמה שסדקה את משטח הדריכה של הגת והרימה את מחציתו הדרומית-מזרחית מעל לזו הצפונית-מערבית.