שטח A

נחפרו שני ריבועים (A2 ,A1; ר' איור 3). בריבוע A2 נחשפו קטעים משלושה קירות

(W111 ,W108 ,W101; איורים 4, 5) של מבנה קטן (L104) המתוארך לתקופה הביזנטית (המאות הה'–הז' לסה"נ) . קיר 111 ניגש לקיר 108 במזרח ויוצר אתו פינה. חלקו המערבי לא שרד אך סביר להניח שהוא יצר פינה עם קיר 101. הקירות מושתתים על הסלע, בנויים מאבני כורכר גדולות מסותתות והשתמרו עד גובה שני נדבכים. ממערב לקיר 101 נחשף קטע ריצוף מאבני כורכר בינוניות (L105). בעומק 2 מ' מתחת לפני השטח נחשפה אדמת חמרה סטרילית ללא ממצא ארכיאולוגי.

בתוך המבנה הקטן התגלו בעיקר קנקנים, בהם קנקני שק (איור 1:6–4) וקנקן עזה (איור 5:6) שזמנם המאות הה'–הז' לסה"נ. כמו כן התגלה מכסה של סיר בישול המתוארך לתקופה הביזנטית (איור 6:6).

 

שטח B

נחפרו חמישה ריבועים (B8–B6 ,B4 ,B1; ר' איור 3). בריבוע B1 נחשפו יסודות קירות

(W207 ,W203; איורים 7, 8). קיר 207 ניגש לקיר 203 ויוצר פינות של שני חדרים

(L219 ,L205). הקירות בנויים אבני כורכר מסותתות בינוניות ופן אחד שלהם מאבני כורכר קטנות. שניהם מושתתים על גבי מילוי אדמת חמרה. כלי החרס המעטים שהתגלו בחדרים מתוארכים לתקופה העות'מאנית, בהם קדרת בישול (איור 1:9), קנקן (איור 5:9) ופקק של קנקן עם סימני ניתוק חבל (איור 8:9). סמוך לקצה המזרחי של קיר 203 נעשה חתך בדיקה, ובמילוי אדמת חמרה מתחת קיר 203 נחשפו מעט מאוד חרסים המתוארכים לתקופות הרומית והביזנטית, בהם קדרת בישול (איור 2:9) וקנקני שק (איור 3:9, 4). על סמך ממצא כלי החרס אפשר לתארך את החדרים לתקופה העות'מאנית. החרסים הקדומים הגיעו ככל הנראה בסחף.

בריבועים B4 ו-B8 נחשפו תשעה קברים (L217–L209; איורים 10, 11), בנויים משורות של שלוש עד ארבע אבני כורכר גדולות ובינוניות ולחלקם צורה מלבנית. כיוון הקברים מזרח–מערב בקירוב, ולכן סביר שאלה קברי מוסלמים. הקברים לא נחפרו.

 

בריבועים B7 ,B6 לא התגלו שרידי בנייה, וסלע הכורכר נחשף בתחתיתם (עד 2 מ' מתחת לפני השטח). בריבוע 6B התגלה פך (איור 6:9) המתוארך לתקופה העות'מאנית. 

 

שטח C

נחפר ריבוע אחד (איורים 12, 13) ובצדו המערבי נחשף קטע של ריצוף אבן (L303) בנוי אבני כורכר ואבני גוויל בינוניות. הריצוף ממשיך ככל הנראה מערבה מעבר לגבולות הריבוע. בצד המזרחי של הריבוע נחשף ריצוף אחר, בנוי מאבני כורכר בינוניות וקטנות המלוכדות בטיט לבן (L301). ריצוף 301 לא שטוח כמו ריצוף 303 ויש להניח שהוא היה תשתית לקמרון שלא שרד. התשתית נבנתה על מילוי אדמת חמרה, ולצדה התגלה פך (איור 7:9) המתוארך לתקופה העות'מאנית.