מבנה (שטח A)

בתחתית המדרון נפתחו ארבעה ריבועי בדיקה (DA; איורים 2, 3). נחשף בהם חלקו הצפוני של מבנה, ככל הנראה בית חווה, המתוארך לתקופה הממלוכית (המאות הי"ג–הי"ד לסה"נ). מן המבנה נחשפו קטעים משני אגפים, השונים זה מזה באיכות בנייתם: הבנייה באגף הדרומי (ריבועים C ,B), אשר שימש כנראה למגורים או לאחסון, איכותית והקירות בו דו-פניים; הקירות באגף הצפוני (ריבועים D ,A) נבנו ברישול משורה אחת של אבנים וניצלו סלע בולט. האגף הדרומי נתחם בצפונו בקיר רחב (W4; רוחב 0.9 מ'), הבנוי משתי שורות של אבנים בינוניות שהפן החיצון שלהן הוחלק, עם אבנים קטנות בתווך. חלקו המערבי של הקיר לא השתמר היטב ומפולות סימנו את מיקומו. מקיר 4 נמשכים דרומה שלושה קירות (W8 ,W7 ,W3). אבניהם של קירות 3 ו-7 משולבות עם אבני קיר 4. קיר 8 ניגש אל קיר 4, ועל כן מאוחר לו, לפחות מבחינה טכנית. שלושה קירות אלה תוחמים שני חדרים צרים מאוד (L118 ,L113), ואפשר שקיר 7 תחם ממזרח חדר נוסף (L117), אשר לא השתמר היטב. בחדרים 113 ו-118 הונח ריצוף של אבנים שטוחות המשולבות בשכבה עבה של טיח אפרפר.
 
האגף הצפוני כולל שני קירות (W6 ,W5) הניגשים מצפון לקיר 4. הקירות בנויים משורה אחת של אבני גוויל מוחלקות מעט, והם נשתמרו לגובה נדבך אחד. דומה כי קירות אלה, הנמשכים כנראה אל מעבר לשטח החפירה, תחמו מסדרון מוארך או שני חדרים שביניהם היה מעבר (L112 ,L111). משני עברי המסדרון/החדרים היו ארבעה חדרים (L103 ,L102/L110 ,L101 ,L100). כל הרצפות באגף הצפוני עשויות עפר מהודק; בחדר 100 ניגשת רצפת העפר לסלע גבוה.
 
רוב הממצא על רצפות המבנה ומתחתן מיוחס לתקופה הממלוכית. על הרצפה בחדר 113 שבאגף הדרומי נתגלו שברים של קערה מזוגגת בצבע ירוק-זית (איור 1:4) ושל פך הנושא עיטור הנדסי בצבע שחור על אדום (איור 8:4). באגף הצפוני נתגלה ממצא רב יותר. על רצפה 103 נתגלו קערה מזוגגת צהוב על גבי חום (איור 2:4), קערה מזוגגת ירוק (איור 3:4), שבר קערת פְריט (איור 4:4), סיר בישול עשוי ביד עם ידיות הנושאות חריצה (איור 5:4), סיר בישול עשוי ביד עם סימני מרוק בצבע חום (איור 6:4) וקנקן שצווארו גבוה (איור 7:4). בבדיקה שנערכה מתחת לרצפה 103 (L115) נתגלו קערה מזוגגת חום על כתום (איור 1:5), קערה מזוגגת צהוב על חום (איור 2:5), קערה מזוגגת ירוק בהיר על חום (איור 3:5), שבר מקערת פְריט (איור 4:5), סיר בישול עשוי ביד וממורק (איור 5:5), וכן פך עשוי ביד עם עיטור הנדסי שחור על אדום (איור 6:5). בבדיקה לעומק שנערכה עד לסלע (L116) נתגלו קערה מזוגגת צהוב על חום (איור 4:6), בסיס של קערת פְריט (איור 5:6), שבר פך בעיטור הנדסי שחור על לבן (איור 6:6), פכית תמימה (איור 7:6) ונר שמן (איור 8:6). כל הכלים מתוארכים למן המחצית השנייה של המאה הי"ג–סוף המאה הי"ד לסה"נ. מטבע מן התקופה הממלוכית (1388–1399 לסה"נ; ר"ע 138970) נתגלה על הרצפה בחדר 102.
 
כ-1.5 מ' מתחת לרצפה 103 (L116), נתגלו שברים של שלושה קנקנים (איור 1:6–3) מן תקופות הרומית הקדומה והתיכונה. מקורם ככל הנראה באתר שהתקיים בתקופות אלו מדרום למבנה זה. דומה כי זהו גם מקורו של מטבע מן התקופה הרומית המאוחרת (367–375 לסה"נ; ר"ע 138971) שנתגלה על הרצפה בחדר 102.
 
מתחם (שטח V)
על פני השטח הובחנו שלושה קירות (W52–W50), הניגשים אל מחסה סלע גבוה ויוצרים עמו מתחם מלבני שצירו צפון–דרום (מכלאה? 4×11 מ'; איורים 7, 8). הקירות בנויים משורה אחת של אבני גוויל בינוניות, לא מהוקצעות, המונחות זו לצד זו ללא חומר מליטה, אשר השתמרו לגובה 0.3 מ'. בחפירה בתוך המתחם (L214) לא נמצאו שברי כלי חרס.
 
מחצבות
על פני השטח הובחנו מחצבות רבות במגוון גדלים הנחלקות לשני טיפוסים עיקריים: (1) מחצבות 'סגורות' – שטחי חציבה מרובעים ששוליהם מוגבהים מכל עבריהם; (2) מחצבות 'פתוחות' – שטחי חציבה שבהם נוצלה מדרגת סלע במדרון. נוקו ותועדו שמונה מחצבות וחציבה אחת.
 
מחצבה E (מידות 8.5×15.0 מ'; איורים 9, 10) היא מחצבה מטיפוס פתוח, שצירה מזרח–מערב. חלקה המערבי (L104) הוחלק ועל כן לא נותרו בו סימני הניתוק של האבנים. סביב חלקה המזרחי (L104a) נחצב מעין מדף שטוח, שרוחבו בין כ-0.5 מ' בצפון ובדרום לכ-1 מ' במזרח. את המחצבה חוצה למלוא רוחבה קיר (W1; אורך 3.2 מ', רוחב מרבי 0.8 מ', גובה 0.4 מ') שהוקם על קרקעיתה. הובחנו בו שני שלבי בנייה: בשלב ראשון הונחה שורה של אבנים מהוקצעות חלקית ללא חומר מליטה; בשלב שני עובה חלקו הדרומי-מערבי של הקיר בשורה של אבנים מסותתות. בחלקו הצפוני ניכר כי נחצב שקע ששימש כנראה פותה לציר דלת. ממערב למחצבה, מחוץ לשטח החפירה, אפשר היה להבחין בארבע אבנים מהוקצעות (W2). שברי כלי החרס הספורים שנתגלו לצד קיר 1 תוארכו למאות הי"ג והי"ד לסה"נ (לא צוירו). נראה כי שרידי הקירות במחצבה וכן החלקת קרקעיתה, מעידים כי בתקופה הממלוכית הוקם בה מבנה.
 
מחצבה I (מידות 14×18 מ', 1.0–1.5 מ' עומק; איורים 11, 12) היא מחצבה מטיפוס סגור, שצירה צפון-מערב–דרום-מזרח. אפשר להבחין בה בסימני ניתוק של אבנים רבות, ועל קרקעיתה, בצדה המזרחי, אפשר להבחין באבנים אחדות אשר לא נותקו ממקומן. על משטח הסלע ממזרח למחצבה נחצבו שלוש גתות (להלן).
 
מחצבה J (מידות 8.5×18.0 מ', 0.88 מ' עומק; איורים 13, 14) היא מחצבה מטיפוס פתוח, שצירה מזרח–מערב. אפשר להבחין בה בסימני ניתוק של 17 אבנים (1×1×2 מ' בממוצע) ובשלוש אבנים שניתוקן לא הושלם. על מילוי אדמה (L107; עובי 0.5 מ') שהצטבר על קרקעית המחצבה נחשפו שרידים של טבון וסביבו שברי כלי חרס המתוארכים לתקופה הביזנטית (לא צוירו). ממצא זה מלמד כי זמנה של המחצבה קדום לתקופה הביזנטית, ויש לתארכה כנראה לתקופה הרומית, זמנן של מערות הקבורה החצובות על מצוק הרכס.
 
מחצבה U (מידות 5–10×14 מ', כ-1.3 מ' עומק; איור 15) היא מחצבה מטיפוס פתוח, שצירה צפון–דרום. ניכרים בה סימני ניתוק של כ-12 אבנים (0.3×0.4×0.6 מ' בממוצע).
 
מחצבה W (כ-7×15 מ', כ-1.5 מ' עומק; איור 16) היא מחצבה מטיפוס פתוח, שצירה צפון–דרום. על דופן המחצבה ניכרים סימני ניתוק של כ-17 אבנים (0.3×0.4×0.6 מ' בממוצע).
 
מחצבה X (מידות 7×16 מ', כ-1.5 מ' עומק; איורים 17, 18), הצמודה למחצבה U מצפון, היא מחצבה מטיפוס פתוח, שצירה מזרח–מערב. על דופנה המזרחית ניכרים סימני ניתוק של כ-24 אבנים
(0.3×0.4×0.6 מ' בממוצע).
 
מחצבה Y (מידות 4×24 מ', כ-2.5 מ' עומק; איורים 19, 20), הצמודה ממערב לצלע ההר, היא מחצבה מטיפוס פתוח וצירה מזרח–מערב. רוב החציבה מעל לפני השטח יוצרת מעין מצוק מאונך. על דופנה המזרחית ניכרים סימני ניתוק של כ-26 אבנים (0.2×0.3×0.4 מ' בממוצע).
 
מחצבה Z (מידות 8×9 מ', כ-1.5 מ' עומק מרבי; איורים 21, 22) היא מחצבה מטיפוס סגור, שצירה צפון–דרום. הובחנו בה סימני ניתוק של כ-22 אבנים (0.3×0.3×0.6 מ' בממוצע).
 
בחציבה K (איורים 23, 24) נחצבה בחלקה אבן בית בד (2.2 מ' קוטר, 0.22 מ' עובי), אשר לא נותקה ממקומה. במרכזה נחצב שקע רבוע (0.8×0.8×0.8 מ').
 
גתות (שטח I)
על משטח הסלע ממזרח למחצבה I נחצבו שלוש גתות קטנות (איורים 11, 25). הגת הצפונית (I1), הגדולה, כוללת משטח דריכה (כ-3×3 מ') ובור איגום (0.5×1.2 מ', 0.2 עומק) עם בור שיקוע קטן שהותקן לצד חלקה הצפוני של הדופן המערבית. אל תוך משטח הדריכה של גת זו נחצבה בשלב מאוחר גת נוספת (I2), הכוללת משטח דריכה (0.5×1.6 מ') ובור איגום (0.3×0.3 מ'). הגת הדרומית (I3) כוללת משטח דריכה (2.0×2.2 מ') ובור איגום מלבני ורדוד (1×2 מ', 0.4 מ' עומק), שבפינתו הדרומית-מערבית נחצבה גומת שיקוע קטנה.
 
מספרן הגדול של המחצבות הפזורות על פני האתר וגודלן מעידים על הכמות הרבה של אבן הגיר שנחצבה בהן. ייתכן כי שימשה בבניית האתרים הגדולים הסמוכים לאתר, כמו תל דור והבונים. קשה לקבוע את זמנן של המחצבות, אך תיארוכה של מחצבה J קודם לתקופה הביזנטית מלמדת כי לפחות חלק מן המחצבות שימשו בתקופה הרומית. דומה כי יש לקושרן לשרידי בנייה ובורות מים חצובים (לא נחפרו) הפזורים על פני שני דונם ממערב לאזור החפירה, שם נלקטו על פני השטח שברי כלי חרס מן המאות הב'–הד' לסה"נ. שברי כלי חרס מן התקופה הביזנטית ושרידי הטבון שנמצאו במחצבה J מעידים על פעילות גם בתקופה זו, ואפשר שאז נעשה שימוש במחצבות נוספות. מכלול הבנייה אשר נחשף בחלקו בשטח A ושרידי הבנייה במחצבה E, מעידים על פעילות נרחבת במקום גם במאות הי"ג–הי"ד לסה"נ. הרכס שעליו שוכן המכלול גובל מדרום-מזרח באזור החקלאי הפורה של נחל חגית, וממערב ומדרום-מערב – באדמות הפוריות בשולי ביצת כברה ונראה על כן כי יש לקשור את ההתיישבות במקום עם שטחי חקלאות אלה.