בחודש אוגוסט 2004 נערכה חפירת הצלה בעקבות בנייה בחצר בית משפחת קרעין בעיר דוד (הרשאה מס' 4224-A*; נ"צ — רי"ח 22239/63103; רי"י 17239/13103). החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון א' קרעין, נוהלה על ידי צ' גרינהוט, בסיועם של ו' אסמן וו' פירסקי (מדידות) וצ' שגיב (צילום).
שטח החפירה נמצא בראש שלוחת עיר דוד, כ-30 מ' מצפון לשטח V שחפרה קניון, כ-40 מ' מצפון-מערב לחלק הצפוני של חפירות וייל (1914-1913) וכ-35 מ' ממערב לשטח D2 של חפירות שילה (איור1). נחפר שטח של 30 מ"ר, אשר חולק לשלושה ריבועי חפירה בגדלים שונים (לוקוסים A-C; איור 2). צורתם, גודלם ומיקומם של הריבועים הותוו ברצועות בטון של בנייה. בעומק של כ-3 מ' מתחת לפני השטח נתגלה הסלע הטבעי ועליו סימני חציבה. עקב הסיכון הבטיחותי הכרוך בחפירה בעומק כזה צומצם מאוד שטח החפירה, אך התמונה המתקבלת משלושת ריבועי החפירה היא אחידה.
בריבוע A נחשפו כ-4 מ"ר מן הסלע הטבעי. הסלע נטוי בתלילות לכיוון דרום וניכרים בו סימני חציבה (איור 3). בריבוע B נחשפו כ-3 מ"ר מן הסלע הטבעי ונתגלתה תעלת חציבה וניתוק
(0.15 מ' רוחב) המקיפה גוש אבן מוגבה שחציבתו וניתוקו לא הושלמו (איור 4). בחלקו הצפוני של ריבוע C נחשפה מדרגת סלע בשטח של כ-4 מ"ר (איור 5) הצונחת בתלילות לכיוון דרום אל מדרגת סלע צרה (0.2 מ' רוחב). מדרום למדרגה זו נמצאת מדרגה נוספת שלא נחפרה. המדרגות הן תוצאה של חציבות בשטח.
על פי תוצאות החפירות של וייל וקניון שנתגלו בהן בעיקר מחצבות מן התקופות הרומית המאוחרת או הביזנטית, דומה שיש לייחס גם את המחצבה הזו לתקופות אלה.
בשלושת ריבועי החפירה נתגלה מילוי שכיסה את המחצבה. חלקו התחתון והעיקרי של המילוי (כ-2 מ' עומק) כלל אבני שדה קטנות ובינוניות מאבן גיר רכה (סלע מלכה) שהן אולי פסולת של מחצבה. מעל מילוי האבנים נתגלה מילוי אדמה (1 מ' עומק ממוצע) שבתוכו הובחנה, בכמה מקומות, שכבה דקה, אחידה לבנה (איור 2, חתכים). מילוי זה נחתך על ידי הבורות שנכרו לצורך הנחת העמודים וקירות הבלוקים של תוספת הבנייה המודרנית.
הממצא הקרמי שנתגלה במילויים שכיסו את המחצבה שייך בעיקר לשלהי תקופת הברזל (המאות הח'–הו' לפסה"נ) אך כלל גם שברי כלי חרס מן התקופות הרומית הקדומה והביזנטית. הממצא המאוחר ביותר בתוך מילוי האבנים הוא מקטרת מן התקופה העות'מאנית (המאה הי"ח לסה"נ). לפיכך נראה שהמחצבה היתה גלויה עד למאה הי"ח ורק אז או מאוחר יותר כוסתה. אפשר שהמילוי נועד להכשרת המקום לפעילות חקלאית, או שנוצר בעקבות פינוי שפכי עפר מחפירותיו של ה' גותה או חפירות ארכיאולוגיות אחרות שנערכו בסביבה.