נפתחו שני ריבועים שנחפרו לעומק של 2 מ' מפני השטח, החלק העליון הוסר במחפרון. החפירה לא הגיעה עד לסלע הטבעי. האדמה שנחפרה הייתה אדמת סחף, כנראה מגאות מי המעיין. נחשפה רצועה של אבנים קטנות מהודקות בעומק של כ-1.5 מ' מפני השטח

(11 מ' אורך, 1.1 מ' רוחב; איורים 1, 2). משטח האבנים נמשך צפונה, דרומה ומערבה מעבר לגבולות החפירה, ואילו צדו המזרחי שמופיע בחפירה הוא קו ישר למדי שגובל באדמת הסחף. במשטח האבנים המהודק נמצאו חרסים זעירים רבים שתוארכו לתקופות הרומית והביזנטית. מפלס המשטח זהה לזה של הדרך שנחשפה בחפירה הסמוכה ואפשר שהוא מייצג מפלס חיים שהיה קשור לדרך.

שורה צרה של אבנים בגודל בינוני שאינה מתקשרת לרצפה או למפלס חיים נמצאה כ-0.3 מ' מעל למשטח האבנים הרומי–ביזנטי (איור 3). בין האבנים נמצאו שבר של קערה מזוגגת ושבר של פך צבוע ביד מהתקופה הממלוכית, המעידים אולי על תאריך שורת האבנים. אפשר ששורת האבנים שימשה לתיחום חלקת שדה.
 
הממצא המועט מעיד על פעילות בשטח בתקופות הרומית–ביזנטית והממלוכית.