הסקר (איור 1)

פירוט האתרים שתועדו מופיע בטבלה שלהלן:
מס' אתר (איור 1)
תיאור הממצא
1
קיר גבול של חלקות חקלאיות, מצפון לו קיר דומה.
2
סימן גבול חורבת חדד, על סמך פיזור חרסים בשטח. נמצאו מזוזות, משקולת בית בד (מס' 3), אבני בנייה וחרסים מהתקופות הביזנטית והעות'מאנית.
3
משקולת בית בד עשויה מאבן בזלת.
4–13
קיר גבול של חלקות חקלאיות.
14
קיר (איור 1: J) שהשתמר לגובה שלושה נדבכים, שריד למבנה קדום. ליד הקיר נמצאה בעבודות פיקוח מחתה עשויה ברונזה.
15
קיר (יותר מ-1 מ' רוחב), שריד למבנה קדום. סמוך לקיר אבן גזית גדולה שחתכה משולש, כנראה ממבנה המצודה הצלבנית. בסביבת המבנה נמצאו חרסים מהתקופה הצלבנית.
16
מטבע מהתקופה הרומית.
17
שרידי מבנה קדום, מלבני (כ-8×10 מ'), מדרום למעיין.
18
מבנה המעיין (כ-4×5 מ'), קירותיו בנויים גזית, מאבני בזלת מסותתות היטב. בקירות נראים היטב תיקונים מודרניים ותקרתו עשויה מבטון. בקרבתו נמצאו שלוש חוליות עמוד מאבן גיר (0.5 מ' קוטר).
19
שרידי מבנה קדום, מלבני (כ-8.0×10.5 מ'), מצפון למעיין. קירותיו בנויים מאבני גוויל גדולות, חלקן מסותתות סיתות גס.
20
ספלול חצוב בסלע בזלת, חרוטי (0.1 מ' עומק, 0.15 מ' קוטר).
21
רצפת פסיפס תעשייתי, עשויה מקוביות אבן גיר (נתגלתה בפיקוח, ר' להלן פיקוחים, C), חרסים המתוארכים לתקופות הרומית, הצלבנית–הממלוכית והעות'מאנית. בקרבת מקום נמצא שבר כותרת יונית ופריטים אדריכליים נוספים מבזלת.
22
קבר מלבני בנוי בבית קברות קדום, על אבן בנדבך התחתון חקוק צלב.
23
קבר מלבני בנוי בבית קברות קדום, בנדבך העליון משולב פריט ארכיטקטוני.
24
שישה קברים בנויים בבית קברות קדום, ערוכים זה לצד זה בציר צפון–דרום. חלקם העליון מעוצב כקמרון, ובחלקם התחתון בנוי יסוד המשמש בסיס רחב.
25
סימון גבולות ח' א-טייבה לפי ממצאי הסקר.
26
קיר בנוי אבנים גדולות (עד 2 מ' רוחב).
27
קיר גבול לחלקות חקלאיות.
28
קירות גבול לחלקות חקלאיות.
ממצא חרסים מהתקופות הרומית והביזנטית.
29
30
31
לוחות אבני בזלת, ככל הנראה שימשו לכיסוי קברים. ממצא חרסים מהתקופות הרומית, הביזנטית ומעט מתקופת הברונזה הקדומה.
32
קיר גבול לחלקות חקלאיות.
33
קירות, ר' מס' 28–30.
34
שבר ארון קבורה עשוי אבן גיר. בקרבת מקום שבר משקולת של בית בד.
35
קמרון חביתי של מבנה קדום במרתף בית מודרני.

 
שרידי הבנייה המסורתית והמצודה הצלבנית במרכז הכפר עדיין מרשימים ובולטים לעין. בסקר נמצאו עדויות ארכיאולוגיות לפעילות אנושית באתר למן התקופה הרומית ועד לתקופה העות'מאנית. בשטח החקלאי מדרום-מזרח לכפר נמצאו מעט חרסים קדומים, ייתכן מתקופת הברונזה הקדומה. פריטים ארכיטקטוניים ואבני גזית רבות מעידים על אופי המבנים שהיו באתר.
 
בסקר תועדו שטחי חקלאות מסורתית בסביבת הכפר ונמצאו עדויות למתקנים חקלאיים (משקולת בית בד, איור 2). ריכוזי חרסים, אבני בנייה ופריטים ארכיטקטוניים במדרונות הצפוני והמזרחי של ח' א-טייבה ובסביבת חורבת חדד, מצביעים על עוצמת היישוב.
 
שרידי צלבים על אבני גזית מעידים על אוכלוסייה נוצרית, ייתכן מהתקופה הביזנטית וסביר יותר מהתקופה הצלבנית. בצפון הכפר נמצא בית קברות קדום, ייתכן שראשיתו כבר בתקופה העות'מאנית. במדרון מדרום-מזרח לא-טייבה נמצאו ארונות קבורה מאבן (איור 3) המתוארכים לתקופות הרומית והביזנטית.
 
ממצא מפיקוחים
במהלך השנים האחרונות נערכו כעשרים חתכי בדיקה בשטחים המוכרזים שבכפר; תרומתם רבה להכרת הכפר ותחומי העתיקות שבו. להלן עיקרי הממצא (איור 1):
A – עתיקות בעשרה מוקדים, מספר רב של קירות ורצפות עם ממצא קרמי בעיקר מסוף התקופה הביזנטית ומהתקופה האסלאמית הקדומה.
B – מספר קירות וחרסים מהתקופות הביזנטית, האסלאמית הקדומה והממלוכית.
C – רצפות, קירות, שכבות אפר ורצפות פסיפס תעשייתי (איור 21:1).
D – קירות ורצפות המתוארכים לתקופה הביזנטית.
E – במדרון הצפוני-מערבי, קיר וחרסים מהתקופות הרומית והביזנטית.
F – בגדה המזרחית של נחל יששכר, קירות, טרסות וחרסים למן התקופה הביזנטית ועד לתקופה הממלוכית.
G – מדרום-מערב למצודה הצלבנית, קירות מהתקופות הביזנטית והצלבנית.
H – קירות מהתקופות הביזנטית והצלבנית.
I – ממערב למצודה, קירות בנויים אבני בזלת וחרסים למן התקופה הממלוכית ועד לתקופה העות'מאנית.
J – לאורך הערוץ למרגלות האתר, קירות וחרסים למן התקופה הרומית עד לתקופה העות'מאנית. ממצא ייחודי של מחתה עשויה ברונזה.
 
מן הפיקוחים והבדיקות ניכרת עוצמת השרידים, בעיקר במדרון הצפוני, אך גם באזורים אחרים: בקרבת המצודה, לאורך נחל יששכר וגם סמוך לחורבת חדד. נראה כי ראשית היישוב בתקופה הרומית והוא נמשך במרוצת התקופות הביזנטית, האסלאמית הקדומה, הצלבנית והממלוכית.
 
חפירות ארכיאולוגיות
בכפר א-טייבה ובקרבת חורבת חדד נערכו שלוש חפירות ארכיאולוגיות בעקבות פעולות הפיקוח שתוארו לעיל (איור 1: הרשאות מס' A-5179 ,A-4622 ,A-3546):
בחפירה במדרון הצפוני של הכפר (חדשות ארכיאולוגיות 120), נחשפו שרידי בנייה רבים מן התקופות הביזנטית (המאות הד'–הו' לסה"נ), האסלאמית הקדומה (המאות הז'–הט' לסה"נ), הצלבנית (המאות הי"א–הי"ב לסה"נ) והממלוכית (המאות הי"ג–הי"ד לסה"נ). כמו כן נמצאו שברי כלי חרס, זכוכית, מתכות ומטבעות אחדים המתוארכים לתקופות הרומית המאוחרת והממלוכית. לאורך נחל יששכר נחפר מתקן תעשייתי עגול ובו ממצא המתוארך לתקופה.
בחפירה לאורך נחל יששכר למרגלות ח' א-טייבה (הרשאה מס' 4622-A) נתגלו שתי בריכות מים (4.8×5.2 מ', 1.2–1.5 מ' עומק) או מאגרים הניזונים מאמת מים בנויה שנחשפה בחלקה, המגיעה אל הבריכות מכיוון המעיין. הבריכות המטויחות בטיח הידראולי תוארכו לתקופה הביזנטית.
 
בחפירה סמוך למצודה הצלבנית (חדשות ארכיאולוגיות 123) נחשפו שלוש שכבות מהתקופות הצלבנית, הממלוכית והעות'מאנית; לא נמצאו שרידים קדומים לתקופה הצלבנית.
 
בחפירות נחשפו שרידי מבנים ומתקנים למן התקופה הרומית ועד לתקופה העות'מאנית. בקרבת המצודה לא נמצאו שרידים קדומים לתקופה הצלבנית ואילו במדרון הצפוני ולאורך נחל יששכר נמצאו שרידים ארכיטקטוניים של יישוב שראשיתו כבר בתקופה הביזנטית והוא נמשך ברצף עד ימינו.
 
בכפר א-טייבה מוכרות שתי חורבות. על פי ממצא הסקר נראה כי במהלך התקופה הביזנטית התרחב היישוב ממזרח לנחל יששכר אל שטח חורבת חדד. בתקופות אחרות שתועדו, בעיקר הצלבנית והממלוכית היה מרכז היישוב ממערב לנחל. במגבלות הסקר של הכפר המודרני לא ניתן היה לתעד כראוי את מרכז הכפר המודרני. עם זאת ריכוז הנתונים מהסקר, מהפיקוחים ומהחפירות מאפשר את סימון ריכוזי העתיקות בגבולות הכפר המודרני (איור 4).
I – אזור המצודה הצלבנית ושרידיו הנראים לעין.
II – אזור חורבת חדד.
III – בית הקברות הקדום בצפון.
IV – המדרון הצפוני והמזרחי שבגדת נחל יששכר, שטחים פתוחים שטרם כוסו בבנייה מודרנית.
V – מחוץ לשטח הבנוי של הכפר, במדרון הדרומי-מזרחי, בשטחי חקלאות מדורגים, כנראה קברים.
VI – סביב המצודה שטח ובו מבנים עתיקים המתוארכים לתקופות הצלבנית והממלוכית.
 
בסקרים תועדו ממצאים ארכיאולוגיים מהתקופות הברונזה(?), ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, האסלאמית הקדומה, הצלבנית, הממלוכית והעות'מאנית. סביר כי המחתה העשויה ברונזה שנמצאה בפיקוח מעידה על אוכלוסייה יהודית באתר. בסקר תועדו גם צלבים וכן פריטים ארכיטקטוניים ממבני ציבור. שרידים אלו מעידים על היישוב באתר ועל חשיבותו, ותורמים להבנת תולדות התיישבות האדם ברמת יששכר.