שטח A (נ"צ 19881/62364; איור 2). נפתחו שני ריבועי חפירה מחוץ לפתחה של מערה גדולה חצובה; חלקה הפנימי לא נחפר בשל התערבות 'אתרא קדישא'. ריבוע אחד נפתח צמוד לפתח המערה והריבוע השני נפתח מצפון לו (L3). בריבוע הצמוד לפתח המערה פונו תחילה אבני מפולת בגדלים שונים ומילויים של עפר כהה ואבנים. נראה שמקורן של האבנים שפונו בתקרה ובדופנות המערה שהתמוטטו, בקירות שפורקו בחזית המערה ובסיקול אבנים מן השטח שמחוץ למערה. לאחר הפינוי התבהרה תוכנית המבוא של המערה. המבוא כולל מעבר מדורג, שהיה כנראה מרוצף באבנים שלא השתמרו, שירד לדרום אל חצר קטנה (איורים 3, 4). החצר (1.64 × 2.05 מ') נתחמה ממזרח וממערב בקירות (W52 ,W51), שנבנו באבני גזית מנארי. חצר המערה נחצבה בסלע קירטון רך, ועל כן היא דופנה ורוצפה בלוחות אבן נארי. בצד הדרומי של החצר, צמוד לפתח המערה, נבנה קיר נוסף (W53), ובו פתח (0.92 מ' רוחב) שלו שתי מזוזות גזית גדולות שהשתמרו באתרן (המזוזה המערבית — 0.65 × 0.80 × 1.55 מ'; המזוזה המזרחית — 0.60 × 0.75 מ', חלקה העליון שבור). מאחורי הפתח התגלה מוטל נטוי באלכסון משקוף גזית מרשים (0.45 × 0.84 × 1.63 מ'). ממזרח לפתח התגלה שבר של אבן גולל עגולה גדולה בתוך מסילתה (1.57 מ' קוטר לפחות, 0.31 מ' עובי; איור 5). תקרת המערה עשויה ברובה מסלע נארי קשה ואילו חלל המערה נחצב בסלע קירטון רך. בחלקה המערבי של התקרה הובחן מחוץ פיר כניסה מלבני חצוב (0.75 × 1.15 מ').
בשכבת העפר התחתונה שכיסתה את החצר (L4) התגלו שברי גוף אחדים של קנקנים מן התקופות הרומית המאוחרת–הביזנטית. בשכבת העפר השחרחר העליונה שהורבדה על שרידי הקירות בחצר ובין אבני המפולת שלהם התגלו חרסים מהתקופות הממלוכית העות'מאנית וכן כמות רבה של עצמות בעלי חיים. מתחת לגוש סלע ענק שהתנתק מתקרת המערה סמוך לפתחה התגלה נר חרס תמים עשוי ביד, המתוארך כנראה לתקופה הממלוכית או לתקופה העות'מאנית (איור 6); לא נמצאו לו מקבילות.
בריבוע הצפוני נחשפו על פני השטח כמה אבני גזית גדולות ומוארכות (2.1 מ' אורך מרבי), המשולבות ברובן בקיר שדה (W50) שנבנה בכיוון צפון-מזרח–דרום-מערב. אפשר שאבנים אלה נשדדו מחלקם העליון של הקירות הסמוכים לפתח המערה.
בחפירה התגלו שני מטבעות. האחד התגלה על פני השטח בפתח המערה, והוא מטבע של הסולטן האיובי אל-קמיל שנטבע בדמשק בשנים 1218–1237 לסה"נ (ר"ע 138054). המטבע השני התגלה על פני השטח במחיצה שבין שני ריבועי החפירה, והוא מטבע מן המאה הי"ט לסה"נ.
הממצא הקרמי שהתגלה בחצר המערה מלמד על שני שלבי שימוש. השלב הקדום מתוארך לתקופות הרומית המאוחרת–הביזנטית. על סמך אבן הגולל שהתגלתה באתרה בפתח המערה אפשר לשער כי המערה שימשה בשלב הקדום לקבורה, כנראה של משפחה אמידה. השלב המאוחר מתוארך לתקופות הממלוכית והעות'מנית, ובו נעשה כנראה שימוש חוזר במערה ובחצר.

 

שטח B (נ"צ 198825/623610). נבדק חלל בסלע לרגלי מדרגת סלע. מעל החלל נבנה קיר שדה. בחפירה התגלו אך שני שברי גוף של קנקנים. נראה שזהו חלל טבעי.

 

שטח C (נ"צ 198840/623575; איורים 7, 8). נחשפה גת פשוטה חצובה במחשוף סלע, שמרכיביה הם משטח דריכה רבוע (2.05 × 2.05 מ') ובור איגום רבוע (1.05 × 1.10 מ', 0.88 מ' עומק). במרכז משטח הדריכה נחצבה מגרעת רבועה קטנה (0.14 × 0.14 מ', 5 ס"מ עומק), ששימשה אולי לקיבוע מתקן סחיטה. מעט מדרום לגת הובחן חלל בסלע, כנראה טבעי (0.85 × 1.75 מ', 1.6 מ' עומק). במרחק של 2.5 מ' ממערב לגת הובחן ספלול חצוב בסלע (0.48 מ' קוטר, 0.22 מ' עומק). בחפירה התגלו חרסים אחדים, רובם מן התקופות הרומית המאוחרת–הביזנטית, אך אין בהם כדי לסייע בתיארוך הגת.