נפתחו שלושה שטחים (E ,H ,A) בשני מגרשים (2001, 2002; איור 2). במגרש 2002 נפתח ריבוע אחד בחלק הדרומי-מזרחי של שטח A ונחשף כבשן יוצרים של כלי חרס המתוארך למאה הה' לסה"נ. במגרש 2001, ממערב למגרש 2002, נפתחו שני שטחים: בשטח H נפתחו ארבעה ריבועים (C3C1 ,B1) בעקבות שרידים שזוהו בחתך ושלושה חצאי ריבועים (D3D1) מדרום לחתך, כמטר אחד נמוך יותר. בחלק הצפוני-מערבי של שטח E נחפר חצי ריבוע ונחשפו בו שרידי מבנה המתוארך למאות הו'–הז' לסה"נ, שני בורות מאוחרים מהתקופה העות'מאנית ושרידי תעלת ניקוז.

שטח A. נחשף כבשן עגול (L102, קוטר 3.2 מ', עד שני נדבכים גובה; איורים 3, 4) בנוי אבני גזית ואבני גוויל בינוניות; בפן הפנימי שלו נראה חיפוי לבני בוץ (W101). במרכזו נחשפו חמש אומנות עשויות מלוחות לבנים צרופות (L104) שתמכו ככל הנראה קשתות שעליהן הונחה רצפת הכלים. הקשתות נתמכו בעמוד מרכזי עגול (L105, כ-0.5 מ' קוטר), בנוי מאבני גוויל קטנות, שנחשף במרכז תא הבערה. בצדו הצפוני של הכבשן נחשף פתח הסקה (L103) שדרכו הוזן חומר הבערה (איור 5). הממצא הקרמי מתוך הכבשן כלל קנקנים (איור 1:6–4) המתוארכים למאה הה' לסה"נ.                                                                                                             
שטח H (איור 7). בחלק הצפוני של השטח, בריבועים C3–C1, נחשפו שרידים של מבנה בנוי מקיר מסיבי (W306, עד שלושה נדבכים גובה) מאבני גזית ואבני גוויל, כיוונו מזרח–מערב (איור 8). אל הקיר ניגש קיר פנימי (W317, עד שלושה נדבכים גובה) בנוי אבני גזית ואבני גוויל שכיוונו צפון–דרום והוא חצץ בין שני חדרים (L321 ,L320). קיר נוסף
(W314) שכיוונו צפון–דרום נחשף מצפון לקיר 306, בנוי אבני גזית בינוניות ואבני גוויל קטנות. בקצה הדרומי של הקיר נחשפה מזוזה ששימשה כנראה בפתח כניסה מחצר המבנה (L313) במזרח אל חדר נוסף (L322). בחצר המבנה ובחדר הנוסף השתמרו קטעים של רצפות אבן עשויות אבני גוויל בינוניות וקטנות. בתוך המבנה נחשפה תעלת ניקוז (L308) בנויה מאבני גוויל קטנות עם חומר מליטה אפור, מקורה בלוחות של אבני גוויל בינוניות, שמעליהם בקטעים מסוימים נחשפה שכבת טיח אפור (איור 9). התעלה פונה דרומה בחלק הדרומי-מערבי של המבנה בריבוע C2 וממשיכה מתחת לקיר 306 לכיוון דרום-מערב. קטע ממנה נחשף בפינה הדרומית-מזרחית של ריבוע C1. התעלה וקירות המבנה נחשפו בחתך בדרום (איור 10). זהו אם כן, מבנה גדול ורחב, אבל בגלל ההרס מעבודות העפר טרם החפירה לא התאפשרה חשיפתו המלאה. שרידי המבנה מתוארכים למאות הו'–הז' לסה"נ.
בריבוע B1 לא נחשפו שרידים קדומים. הממצא הקרמי מן המבנה כלל קערה (איור 1:11), קדרת בישול (איור 2:11), סיר בישול (איור 3:11), קנקן שק (איור 4:11), קנקן עזה (איור 5:11) ופיטס (איור 6:11) המתוארכים למאות הו'–הז' לסה"נ. כלים נוספים היו צפחת (איור 7:11), קנקן (איור 8:11) ונר (איור 9:11) המתוארכים לסוף התקופה הביזנטית–תחילת התקופה האומיית.
מדרום למבנה נחשפו שני בורות מאוחרים מהתקופה העות'מאנית (L403 ,L400) חפורים בתוך אדמת חמרה. עוד נחשפו יסודות של תעלת ניקוז הקשורה כנראה לתעלה שנתגלתה בצד הצפוני של המבנה. הבורות והתעלה נחתכו בעבודות עפר טרם החפירה. הממצא הקרמי מתוך הבורות המאוחרים כלל פך (איור 10:11) ומקטרת (איור 11:11) המתוארכים לתקופה העות'מאנית.
שטח E. נחשף בור מאוחר חפור בתוך אדמת חמרה (2.1 מ' קוטר). הממצא הקרמי מתוכו היה דל ושחוק, וסביר להניח שגם הוא מתוארך לתקופה העות'מאנית (L505; איור 12).
 
כבשן היוצרים שנחשף בשטח A נוסף לכבשן שנחשף ב-2010 (חדשות ארכיאולוגיות 123), כ-60 מ' מצפון-מזרח לשטח החפירה. גילויו של בית היוצר חשוב במיוחד בשל מיקומו, לא רחוק מגת ציבורית גדולה. סביר להניח שהגת צרכה כמות גדולה מאוד של כלי חרס לאחסון התוצרת ולהובלתה. בית היוצר אם כן תואם את הממצאים של חפירות קודמות ומאשש את זיהוי האתר כאזור תעשייה קדום שהתמקד בייצור יין.
המבנה המסיבי הבודד בשטח H, באזור של תעשיית יין, יכול להיות בית חווה.