שטח A. נחשפו שרידים של שלושה קירות, היוצרים ח (W31–W29; איורים 2, 3). הם נבנו הישר על חול דיונה מאבני שדה בגדלים שונים, שלוכדו בטיט הכולל גריסי צדפים וחומר אורגני. על הקירות יש אפר, המלמד אולי שהם היו חלק ממתקן תעשייתי שהיה קשור בשרפה. הממצא הקרמי שהתגלה בין הקירות וסמוך להם כולל שברי קנקני שק המתוארכים למאות הא'–הב' לסה"נ (איור 4: 11, 12) ושבר בסיס של פך המתוארך למאה הא' לסה"נ (איור 4: 16).

 
שטח B. נחשפה מחצבת כורכר עתיקה לאבני בנייה (5.5×9.0 מ', 2.2 מ' עומק; איורים 5, 6). בצדדים הצפוני והמזרחי של המחצבה נחשפו מדרגות חציבה; בצד צפון רוחב המדרגות משתנה והן מתונות, ואילו בצד מזרח המדרגות צרות ותלולות (0.16–0.20 מ' רוחב). במחצבה ניכרים סימני חציבה של אבנים (0.22×0.51×0.78 מ', 0.30×0.42×0.75 מ'). בחפירה במחצבה התגלו מעט חרסים שחוקים לא אינדקטיבים.
 
שטח C. נחשפו שתי מחצבות צמודות זו לזו בראש גבעת כורכר (איור 7). המחצבה האחת, בצד המזרחי, קטנה (L23 ,L19 ,L15 ,L14; מידות 6.5×10.0 מ', 1.3 מ' עומק), ובחפירתה התגלו אדמה שחורה, אבנים מוטלות ושברי פריטים אדריכליים משיש. נראה שפריטי השיש הובאו למקום מקיסריה לשמש כחומר גלם בהפקת סיד (איור 8). בקרקעית המחצבה, מתחת למפולת אבנים (L15), התגלה בור עגול חצוב (L18; קוטר 0.4 מ', עומק 0.4 מ'). אפשר שזהו חלק מכבשן, שטרם נחשף בשלמותו, שפעל במקום לאחר שהמחצבה יצאה מכלל שימוש. בחפירת המחצבה התגלו שמונה מטבעות ברונזה (ר"ע 137093–137100), ובהם מטבע נבטי (70–106 לסה"נ), שני מטבעות מהמחצית השנייה של המאה ג' לסה"נ (253–296 לסה"נ), ארבעה מטבעות מראשית המאה הד' לסה"נ (308–324 לסה"נ) ומטבע מהמאות הד'–הה' לסה"נ (324–497 לסה"נ) וכן שברי כלי חרס מהתקופה הרומית (המאות הב'–הד' לסה"נ), ובהם קדרת בישול (איור 4: 4), סיר בישול (איור 4: 6), קנקני שק (איור 4: 13–15) ושתי אמפורות, מצפון אפריקה ומקפרסין (איור 4: 9, 10). הפריטים האדריכליים משיש שהתגלו במחצבה כוללים שברי סורגים מהתקופה הביזנטית (איור 9: 1–3), שבר של כרכוב, כנראה מהתקופה הרומית (איור 9: 4), שבר של כתובת מהתקופה הביזנטית, ששימשה בשימוש משני ברצפה (איור 9: 5), שברי שולחנות מהתקופה הביזנטית (איור 9: 6, 7), מכתש מהתקופה הביזנטית (איור 9: 8) ושבר של כתובת בלטינית, כנראה מהתקופה הרומית (איור 9: 9).
המחצבה השנייה, בצד המערבי, נרחבת (L24 ,L20; מידות 10×16 מ', 2.24 מ' עומק מרבי; איור 10), והיא כוללת מדרגות חציבה רבות המשתפלות לדרום. סימני הסיתות הישרים שהתגלו בסלע מלמדים שמלאכת החציבה נעשתה באמצעות אזמל. בשטח המחצבה ניכרות אבנים, שחציבתן לא הסתיימה והן נותרו במקום לרבות תעלת ניתוק חצובה מסביבן. במחצבה ניכרים סימני חציבה של אבנים (0.3×0.5×0.9 מ'). צמוד לדופן המערבית של המחצבה נחצבו שמונה מדרגות (0.5–0.9 מ' רוחב), המוליכות לקרקעית המחצבה. בצד הצפוני של המחצבה התגלה חלק מחלל חצוב (L25; מידות 0.7×2.0 מ', 0.86 מ' גובה; איור 11), כנראה כוך קבורה הקדום למחצבה. בחפירה התגלתה רק מעט פסולת סיתות, ועל כן אפשר להניח שהעיבוד הסופי של מרבית האבנים נעשה במקום אחר. במילוי בתוך המחצבה התגלו שברי כלי חרס מהתקופה הרומית, ובהם קערה שלה דופן דקה מהמאה הא' לסה"נ (איור 4: 1), קדרות בישול מהמאות הא'–הב' לסה"נ (איור 4: 3, 5), סיר בישול מהמאות הב'–הג' לסה"נ (איור 4: 8) ושבר של מחבת מיובאת מאטליה המתוארכת למאה הא' לסה"נ (איור 4: 2).
נראה שהמחצבות שימשו לחציבת אבנים לבניית הדרך הרומית שעברה סמוך או לבנייה בקיסריה הסמוכה, כנראה בתקופה הרומית.
 
שטח D. התגלה קבר רבוע (3.5×3.5 מ'; איורים 12, 13), הכולל שלושה משכבי קבורה מלבניים חצובים סביב חצר רבועה. במשכב המערבי (L36; מידות 0.59×1.95 מ', 0.66 מ' עומק) התגלו שני שלבי קבורה, ובהם תשעה נקברים, חלקם בארטיקולציה אנטומית (להלן) וכן מעט שברי כלי חרס וכלי זכוכית פזורים. במשכב הדרומי (L39; מידות 0.72×2.10 מ', 0.66 מ' עומק) התגלו עצמות אדם אחדות וכן שברי גוף מצולעים של קנקנים וצמיד זכוכית תמים המתוארך למאות הג'–הד' לסה"נ. במשכב המזרחי (L38; מידות 0.74×2.07 מ', 0.66 מ' עומק) התגלו עצמות אדם אחדות וכן שברי כלי חרס וכלי זכוכית פזורים. נראה שמשכבים 38 ו-39 נשדדו בעבר. אל החצר המרכזית (L37; מידות 1.65×1.90 מ', 0.7 מ' עומק) הוליכו שתי מדרגות חצובות. בתחתית החצר התגלו שני בורות קטנים. בחצר התגלו סיר בישול קטן המתוארך למאות הב'–הג' לסה"נ (איור 4: 7) ושברי כלי זכוכית המתוארכים למאה הא' ולמאות הג'–הד' לסה"נ (להלן).
                                                                                                                                                                    
ממצא העצמות
ורד אשד
 
בקבר שנחשף בשטח D התגלו עצמות בכל אחד משלושת משכבי קבורה
(L39 ,L38 ,L36); העצמות שייכות ל-13 נקברים בסך הכל (טבלה 1). משכב 36 התגלה חתום ואילו משכבים 38 ו-39 נשדדו כנראה בעבר.
 
משכב 36 לא הופרע, אך נראה שהוא נפתח כמה פעמים לצורך קבורה, שכן התגלו בו שני שלבי קבורה זה מעל זה. במשכב זה התגלו עצמות השייכות לתשעה פרטים, מהם שישה בוגרים, ארבעה גברים ושתי נשים, ושלושה ילדים.
בשלב הקבורה העליון התגלו שלושה פרטים, מהם שניים נקברו בארטיקולציה אנטומית במרכז הקבר (פרטים 1, 2). פרטים אלה נקברו בכיוון צפון–דרום, הראש בצד דרום והפנים פונות למערב (איור 14). פרט 1 הוא בוגר ממין נקבה, שנקבר פרקדן על גבו, ידיו לצדי הגוף; גובה הפרט כ-150 ס"מ על פי אורך העצמות הארוכות. על השיניים של פרט זה התגלתה רמת אבנית גבוהה (איור 15). פרט 2 הוא ילד שהונח צמוד לפרט הבוגר, ראשו בגובה אזור האגן של הבוגר. הפרט השלישי הוא בוגר (3); עצמותיו התגלו פזורות סמוך לשני הפרטים האחרים וגולגלתו התגלתה בפינה הצפונית-מערבית של הקבר. נראה כי פרט 3 נקבר לפני פרטים 1 ו-2, והוא הוזז בעת קבורתם.
בשלב הקבורה התחתון התגלו ארבעה פרטים, מהם שני בוגרים (4, 5), ילד (6) ותינוק
(7). שני הבוגרים הם זכרים, האחד (פרט 4) מבוגר והשני צעיר. הם נקברו בארטיקולציה, שוכבים פרקדן על הגב בכיוון צפון–דרום, הראש בצד בדרום. שני הפרטים הבוגרים נקברו זה לצד זה, האחד (פרט 4) צמוד לדופן המערבית של המשכב ופניו פונות קדימה לצפון והאחר צמוד אליו ממזרח. הילד הונח על פרט 4, המבוגר, הראש באזור בית החזה של הבוגר. העצמות הארוכות של הילד התגלו מרוכזות, חלקן בארטיקולציה, סמוך לגולגלתו. עצמות התינוק התגלו במכלול העצמות בשלב קבורה זה.
עוד התגלו במשכב 36 עצמות השייכות לשני פרטים בוגרים נוספים (8, 9).
 
במשכב 38 התגלו מעט עצמות, ובהן שברי עצמות פוסטקרניאליות, רובן של כף רגל ויד, וכן שברי עצמות גולגולת, המייצגות לפחות פרט אחד בוגר.
 
במשכב 39 התגלו מעט עצמות, ובהן שברי עצמות פוסטקרניאליות ושברי עצמות גולגולת, המייצגות שני פרטים לפחות, שניהם בוגרים, זכר (1) ונקבה (2). בשיניים של פרט 1 התגלתה פתולוגיה המלמדת שהפרט עבר תקופת דחק (stress) במהלך הילדות, כנראה בשל מצב סוציואקונומי ירוד.
 
טבלה 1. התפלגות גיל ומין הפרטים במשכבי הקבורה.
הלוקוס
מין הפרט
הערכת הגיל
 
זכר
נקבה
ילד
בוגר
הערכת גיל
L36, פרט 1
 
+
 
+
30
L36, פרט 2
 
 
+
 
5–6
L36, פרט 3
+
 
 
+
30
L36, פרט 4
+
 
 
+
50<
L36, פרט 5
+
 
 
+
15
L36, פרט 6
 
 
+
 
3
L36, פרט 7
 
 
+
 
0–1
L36, פרט 8
 
+
 
+
?
L36, פרט 9
+
 
 
+
?
L38
 
 
 
+
15<
L39, פרט 1
+
 
 
+
40–50
L39, פרט 2
 
+
 
+
15<
 
ממצא הזכוכית
יעל גורין-רוזן
 
התגלו שברים משבעה כלי זכוכית שונים בחצר המרכזית של הקבר שנחשף בשטח D (ב-L37). שברי הכלים מכוסים בבלייה גם בחתכים, ולכן נראה כי הקבר נשדד בעת העתיקה. כלי הזכוכית מוכרים ממכלולי קבורה אחרים. כן התגלה צמיד זכוכית תמים במשכב 39 שבקבר זה. על סמך תיארוך הכלים אפשר להציע שתי תקופות שימוש בקבר. התקופה הקדומה במאה הא' לסה"נ, והיא מיוצגת בשני בסיסי כלים (איור 16: 1, 2). שני בסיסים אלה עשויים זכוכית עבה במיוחד. גוון הזכוכית וטיב החומר אופייניים לשלהי התקופה ההלניסטית ולתקופה הרומית הקדומה. בסיס 1 עשוי מזכוכית חסרת צבע, ולה תת-גוון צהבהב-ירקרק, והוא מכוסה בלייה זהובה וכסופה, מאוד מאכלת. הבסיס מעוגל ומעובה ובקצהו סימן ששייך אולי למוט הזגג או לכלי עבודה אחר. בסיס 2 עשוי מזכוכית בגוון כחלחל-ירקרק, ובה עורקים ירוקים, והוא מכוסה בלייה כסופה-חומה מאכלת. זהו בסיס שטוח, מעובה, ועליו צלקת גסה של מוט הזגג (8 מ"מ קוטר). תקופת השימוש המאוחרת בקבר בשלהי התקופה הרומית, והיא מיוצגת בשלושה שברי כלים (איור 16: 3–5) ובצמיד תמים (איור 16: 6). כלי 3 הוא בקבוק, ממנו השתמרו שברי שפה, צוואר ושברי גוף, והוא עשוי מזכוכית בגוון כחלחל-ירקרק ומכוסה בלייה שחורה-כסופה. לבקבוק שפת משפך רחבה מעוטרת בחוט, הכרוך אופקית מתחת לשפה. צוואר הבקבוק מתרחב כלפי מטה והדופן עבה במיוחד. בקבוק זה מתוארך לתקופה הרומית המאוחרת (המאה הד' לסה"נ) על סמך הקבלות לבקבוקים דומים שהתגלו בקברים. בקבוק דומה מאוד התגלה בקבר בשומרון ותוארך למחצית השנייה של המאה הג' ולמחצית הראשונה של המאה הד' לסה"נ (ד' בר"ג. תש"ל. כלי הזכוכית בארץ-ישראל בתקופה הרומית והביזנטית. חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, האוניברסיטה העברית. ירושלים. עמ' 192–193, טיפוס 17-1, לוח 42: 1–7, ושם הפניות נוספות). כלי 4 הוא בסיס קעור ונמוך; על סמך החומר והצורה אפשר שהוא שייך לבקבוק 3. עוד התגלו בסיס קעור ומעובה של בקבוק נוסף ושבר צוואר של בקבוק אחר שעוטר בחוט (הם לא צוירו). כלי 5 הוא צנצנת, ממנה השתמרו שברי שפה, כתף ובסיס. היא עשויה מזכוכית בגוון ירקרק-צהבהב ומעוטרת בחוטים באותו גוון. השפה נוטה מעט החוצה ובחלקה התחתון יש כפל סגור. הצוואר קצר מאוד ורחב, הגוף כדורי או חביתי והבסיס קעור ומעובה, ובו צלקת גסה של מוט הזגג.הכלי עוטר בחוטים דקים אופקיים, המשוכים כנראה על כל הגוף. בנוסף הכלי עוטר בזיגזג בחוט באותו גוון, מהכתף אל קצה השפה. צנצנות כאלה אופייניות גם הן לתקופה הרומית המאוחרת. צנצנת דומה מאוד התגלתה בקבר 19 במגידו, ותוארכה למאה הד' לסה"נ (בר"ג תש"ל. עמ' 152, טיפוס 9-1, לוח 34: 1–9, ושם הפניות נוספות). צמיד 6 עשוי מזכוכית בגוון כהה והוא מכוסה בשכבת בלייה שחורה קשה, שאינה מאפשרת זיהוי של גוון הצמיד. הצמיד עוטר בצלעות רחבות וחתכו חצי עגול. טיפוס זה מתוארך למאות הג'–הד' לסה"נ (Spaer M. 1988. The Pre-Islamic Glass Bracelets of Palestine. Journal of Glass Studies 30:55–56, Type B3:a, Fig. 5).