בחודש דצמבר 2011 נערכה חפירת הצלה בשוליים הצפוניים של חורבת בצעה (הרשאה מס' 6334-A; נ"צ 202016-108/705457-87), לאחר שנפגעו שרידים עתיקים בעבודות להרחבת כביש 581 וצומת כלניות. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת 'שיכון ובינוי – סולל בונה תשתיות בע"מ', נוהלה על ידי ע' מסארווה (צילום), בסיוע ל' פרי גל (ניהול שטח), י' עמרני (מנהלה), מ' קאהן (מדידות ושרטוט), א' גורזלזני (הנחיה), פ' גנדלמן ור' טואג (ממצא כלי חרס), מ' שויסקיה (ציור כלי חרס) וכן ד' קירזניר וכ' סעיד.
חורבת בצעה משתרעת על תל קטן מדרום-מערב לקיבוץ מענית (איור 1), והיא חלק משורת אתרים קטנים הממוקמים לאורך קו החיבור בין הרי השומרון לשרון, שיושבו בתקופות הרומית, הביזנטית, האסלאמית הקדומה, הצלבנית והעותומאנית, ובהם חורבת בורין (צפון), מצר, תל נרבתה וח' נצור. חורבת בצעה צוינה במפת הסקר הבריטי (Kh. Kefr Basa). בסקר מפת מענית תועדו באתר שרידי בנייה וגתות ולוקטו שברי כלי חרס למן התקופה הכלקוליתית ועד לתקופה העות'מאנית וגבישי זכוכית (סקר מפת מענית [54], אתר 33). בחפירה שנערכה באתר בשנת 2000 נחשפו שרידי אזור תעשייה מהתקופות הרומית והביזנטית ואולי אף מתחילת התקופה האסלאמית הקדומה (חדשות ארכיאולוגיות 118).
נחפרו תשעה ריבועים (D10 ,D8–D1; איור 2) בציר דרום-מזרח–צפון-מערב, והתגלו שרידי רצפות ותעלת מים מהתקופה הביזנטית וכן שרידי בנייה השייכים לשתי שכבות יישוב (I ,II) מהתקופה האסלאמית הקדומה. שטח החפירה נפגע קשות כתוצאה מהעבודות להרחבת הכביש.
התקופה הביזנטית (המאה הו' לסה"נ)
בריבועים D1 ו-D2 נחשפו שרידים של שתי רצפות (L413 ,L412), שנבנו מגיר מהודק ואבנים קטנות (0.1 מ' עובי); הן נמשכות אל מחוץ לתחום החפירה. שתי הרצפות הונחו על תשתית מהודקת של טיט אפור שמעורבים בו צדפים (0.4 מ' עובי). מתחת לרצפות התגלו שברי גוף של כלי חרס מהתקופה הביזנטית. התשתיות של הרצפות נבנו על דופנותיה של תעלת מים (L415; אורך חשיפה 8.1 מ', רוחב 0.35 מ', עומק 0.1 מ'; איור 3), שנחצבה בסלע בשיפוע קל לדרום-מזרח; היא נמשכת אל מחוץ לשטח החפירה. בתוך התעלה התגלה מילוי אדמה ומעט שברי גוף של כלי חרס מהתקופה הביזנטית ושברי צינורות חרס. סביר להניח שתעלה זו הוליכה מים ממקור קרוב לשטח החפירה אל מאגר מים הקרוב גם הוא לשטח. בקרבת שטח החפירה הובחן בור מים. נראה שהמכלול מהתקופה הביזנטית היה חלק מאזור התעשייה של חורבת בצעה, ששרידים ממנו התגלו בחפירה שנערכה באתר בעבר.
התקופה האסלאמית הקדומה (המאות הז'–הי' לסה"נ)
שכבה II (התקופה האומיית; המאות הז'–הח' לסה"נ). בריבוע D7 נחשפו שרידי רצפה, שנבנתה מאבני גיר מסותתות למחצה וביניהן מילוי של אבנים קטנות (L433; איור 4). בריבוע D8 נחשפו שרידי רצפה, שנבנתה מאבני גיר קטנות (L436; איור 5). שתי הרצפות הושתתו על סלע אם שפולס. מתחת לשתי הרצפות התגלה ממצא כלי חרס מהתקופה האומיית, ובו סירי בישול (איור 6: 1, 2) וקנקני שק (איור 6: 3–5).
שכבה I (התקופה העבאסית; המאות הט'–הי' לסה"נ). בריבוע D10 נחשפו שרידי קיר
(W10; אורך חשיפה 3.5 מ', 0.7 מ' רוחב; איור 7), שנבנה מפן חיצוני של אבנים גדולות מסותתות למחצה וביניהן מילוי של אדמה ואבנים קטנות, ומפן פנימי של אבנים קטנות וביניהן מילוי אדמה; הקיר השתמר לגובה נדבך אחד. הקיר נמשך אל מחוץ לשטח החפירה. בין אבני הקיר התגלו שברי כלי חרס מהתקופה העבאסית, ובהם קערות (איור 6: 6, 7), מהן קערה 7 מזוגגת מפנים בזיגוג ירוק, וקנקני שק (איור 6: 8, 9).