בחודש נובמבר 2011 נערכה חפירת הצלה בשוליים המערביים של גרעין הכפר כאבול, כ-100 מ' ממערב למסגד אבו בקר אל-צדיק (הרשאה מס' 6339-A; נ"צ 220128-58/752460-90), לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי ר' אבו ריא, בסיוע י' לבן (מנהלה), א' שפירו (מדידות ו-GPS), י' ביבס (צילום) וח' טחן (ציור חרסים) ובליווי א' שטרן וו' אטרש.
המקום מזוהה ככבולון, שלפי יוסף בן מתתיהו מסמן את הגבול המערבי של הגליל התחתון (מלחמות היהודים ג, 35–40; ר' גם מלחמות היהודים ב, 499–506). בעבר התגלו במקום חמש מערות קבורה המתוארכות למאות הא'–הד' לסה"נ (חדשות ארכיאולוגיות מ: 3; מח–מט: 33; קד: 122–123; קח: 175; ארץ צפון 2002: 141–145), ונערכו חפירות אחדות ביישוב העתיק (איור 1), שבהן התגלו מתקן (חדשות ארכיאולוגיות 119; איור 1: 3938-A) ומחילות מסתור (ע' זידאן מידע בעל פה, חדשות ארכיאולוגיות 124; איור 1: 5956-A) מהתקופה הרומית הקדומה, בית מרחץ (חדשות ארכיאולוגיות 125; איור 1: 5758-A) מהתקופה הביזנטית ושרידי מבנה מהתקופה הממלוכית (חדשות ארכיאולוגיות 114: 135; איור 1: 3101-A).
נפתח ריבוע (7×7 מ') ונחשפו שני קטעי קירות מקבילים (W2 ,W1; איורים 2, 3) שכיוונם צפון–דרום. מקיר 1 שרד נדבך אחד מאבני גיר מהוקצעות עם הצטברויות אדמה (L102), המושתתות על הצטברויות אדמה בגוון אחר (L103). קיר 2 בנוי מאבני גוויל ומאבנים מהוקצעות ומושתת על סלע האם (איור 4). אל קיר 2 ניגש ממערב קטע קטן מקיר נוסף (W3), הרוס ברובו מחפירת בור מודרני (L100). ממצא החרסים מיסודות קיר 1, מ-L102, מההצטברויות שמתחתיו (L103) ומההצטברויות שמתחת לקיר 2 (L104) כללו שברי כלים, בעיקר של סירי בישול (איור 1:5, 2) וקנקנים (איור 3:5–11), האופייניים לתקופה ההלניסטית (המאות הג'–ב' לפסה"נ), שכמותם נתגלו בשכבה 10 בחורבת עוצה (IAA Reports 41:142–148).
בין שני הקירות, מעל לסלע, נחשף חלק ממתקן מלבני חצוב בסלע (L111; מידות 0.8 × 1.0 מ' החלק ששרד, כ-0.2 מ'עומק מרבי). במתקן ומעליו נחפרו הצטברויות של אדמה אפורה (L105 ,L102), ובהן שברי כלי חרס האופייניים לתקופות הפרסית, ההלניסטית, הרומית הקדומה (המאה הא' לסה"נ), הביזנטית, האומיית והממלוכית.
בתוך סלע האם, מתחת למפלס קיר 2, נחשפו שני חללים קטנים, מטויחים בטיח הידראולי אטום בגוון אפרפר (L110 ,L109) מעל שכבת טיח סיד מדופנת בשברי קנקנים מצולעים מהתקופה הרומית (איור 6), שהיו מלאים באדמה ובפסולת מודרנית. החלל הצפוני (L109) נחפר חלקית (כ-2 מ' קוטר, כ-1.2 מ' עומק חפירה) ולו פתח מלבני קשוּת במערב (1.5×0.9 מ'; ר' איור 3, הפינה השמאלית התחתונה). החלל הדרומי לא נחפר ותועד חלקית בלבד.
בחפירה התגלו לראשונה בכאבול חרסים מהתקופה הפרסית ושרידים וממצאים מהתקופה ההלניסטית, עדות לראשית היישוב ששיאו בתקופה הרומית הקדומה.