שטח A. בחלקו המזרחי של השטח נחשפו שרידים של מבנה מגורים (איור 2), ובו הובחנו שלושה שלבים. לשלב הקדום (3) יוחס חלק של מבנה רבוע (4 × 4 מ'), המתוארך לתקופה העבאסית. קירות המבנה (כ-0.5 מ' רוחב) השתמרו ברובם לגובה נדבכי היסוד. בשלב האמצעי (2) נערכו במבנה שינויים פנימיים. נבנו שני קירות פנימיים, הנפגשים בפינה בזווית קהה. בפינת המבנה נחשף משטח (0.5 × 2.5 מ'), שנבנה מלבני חומר צרופות. על משטח הלבנים נתגלו שרידי קדרת בישול, המתוארכת למאות הי'–י"א לסה"נ. לשלב המאוחר (1) יוחסו בעיקר תיקונים שנערכו במבנה. על חלק משרידי שכבות 3 ו-2 הונחה רצפת גיר עבה. חלק מן הקירות תוקנו ונבנו מחדש, ושתי אומנות גדולות הוקמו בצפון ובמערב. ייתכן כי בעבר הייתה אומנה נוספת בדרום. ממצא כלי החרס משלב זה מתוארך למאה הי"א לסה"נ.

מדרום למבנה נחשף צינור, שנבנה מחוליות חרס וכוסה בתלכיד של טיט ואבנים קטנות; כיוון הזרימה שלו ממערב למזרח. צמוד לצינור ממערב נתגלו שרידי קיר בציר מזרח–מערב, התוחם מדרום סמטה (כ-2 מ' רוחב), העשויה מעפר דרוך.
ממערב למבנה נתגלו מעט שרידים אדריכליים והרבה חלקי צינורות חרס. ייתכן כי היה זה שטח חקלאי, אולי בוסתן. כן נתגלתה באזור זה תעלת ניקוז בנויה גדולה בכיוון מזרח–מערב, שכוסתה באבני כיסוי. בחלק המערבי ביותר של השטח נתגלתה מפולת אבנים, שמקורן כנראה במבנה מגורים נוסף שנמצא צמוד לשטח החפירה מחוץ. בפינוי חלק מאבני המפולת נתגלו שברי כלי חרס מהתקופה הפאטימית.
 
שטח B. מרבית הריבועים הופרעו בימינו מעבודות של כלים מכניים. רק בשני ריבועים התגלו קירות, תעלת מים ורצפות גיר, ועל חלקן נתגלו שברי כלי חרס באתרם (איור 3). בשרידים הובחנו שני שלבי בנייה, הקדום מהתקופה העבאסית והמאוחר מהתקופה הפאטימית. מתחת לרצפות התגלה חול, ובו פסולת תעשיית מתכת.
 
שטח C. נחשפו שרידי מבנה מגורים, ובו הובחנו שלושה שלבים. לשלב הקדום (3) יוחסו רק יסודות של שני קטעי קירות, שנבנו לתוך החול. בשלב זה לא נתגלו שברי כלי חרס אינדיקטיביים. לשלב האמצעי (2) יוחסו שרידי תעלות שוד של קירות התוחמים חדר רבוע ותעלת מים מקורה (איור 4); שלב זה מתוארך לתקופה העבאסית (המאות הט'–הי' לסה"נ). לשלב המאוחר (1) יוחסה תעלה מקורה וכן תשתית אבנים קטנות של רצפה, שהונחה על השרידים משלב 2. עוד בשלב המאוחר בוטלה תעלת המים משלב 2 ומעליה נבנה קיר. שלב זה מתוארך לתקופה הפאטימית.
 
שטח CD. נחשפו מתקנים ומבנה מגורים (איור 5), ובהם הובחנו שלושה שלבי בנייה. לשלב הקדום (3) יוחסו קיר שנבנה בכיוון צפון-מערב–דרום-מזרח וחלק ממערכת מים. מערכת המים כוללת צינור עשוי מחוליות חרס, שנחשף במקביל לקיר ממערב; הוא הוביל אל קנקן זיר ששימש לסינון. מן הקנקן יוצא צינור בזווית של כ-100 מעלות לכיוון מערב אל בור מים עגול; הצינור כוסה בחומר מליטה אפור. הקנקן מתוארך לראשית המאה הט' לסה"נ והוא מתארך את זמן הקמת המערכת.
לשלב האמצעי (2) יוחסה מערכת מים חדשה, הכוללת בור מים צר ועמוק, שמחלקו העליון יוצא צינור מכוסה בחומר מליטה, שהעביר את עודפי המים אל תעלה מקורה. בשני הקצוות של התעלה נבנו אגנים מטויחים. האגנים שבקצה המערבי נתגלו מוטים באלכסון ושבורים, אולי כתוצאה מרעידת אדמה. מן האגן שבקצה המזרחי הובילה תעלה פתוחה את המים לכיוון דרום-מערב, בחזרה אל בור המים. תעלה זו מבטלת את השימוש בצינור החרס משכבה 3; כניסתו המקורית של צינור זה לבור המים העגול נסתמה וטויחה. האגן המזרחי נבנה לתוך יסודות הקיר משכבה 3 וביטל אותו בקצהו הדרומי. ייתכן כי בשלב זה הוקם סמוך לבור המים העמוק מתקן תעשייתי, הכולל שני אגנים שטוחים ושני אגנים עמוקים; אפשר שהיה לו המשך מחוץ לשטח החפירה.
לשלב המאוחר (1) יוחס מבנה מגורים, שנבנה באבני גזית; נחשף רק אחד מחדריו. צמוד למבנה מדרום-מזרח נבנה אגן רבוע עשוי מטיט ואבנים קטנות, שבמרכזו הותקן צינור לניקוז מרזב. החדר והאגן מבטלים את התעלה הפתוחה משלב 2.
שלבים 2 ו-1 מתוארכים לתקופה הפאטימית, ונראה כי רעידת אדמה שהייתה בשנת 1033 לסה"נ מפרידה ביניהם.
בחלק הדרומי-מערבי של השטח נחשף כבשן להפקת מתכת, שנבנה מלבני חומר (איור 6). הכבשן כולל תא בערה רבוע (2.1 × 2.6 מ'), שרצפתו נבנתה מלוחות אבן, ומסדרון הזנה בכיוון צפון-מזרח–דרום-מערב. הממצא בכבשן כולל משקע של כוריות שהכיל שרידי ברזל. לא ברור לאיזה שלב יש לייחס את הכבשן מפני שהוא מנותק מיתר השרידים ולא היה בקרבתו ממצא קרמי.
 
שטח D1. נחפרה רצועה ארוכה וצרה של 16 ריבועים (3 מ' רוחבם), בציר צפון-מערב–דרום-מזרח. בקצה הדרומי-מזרחי של החפירה נחשפה מזרקת מים רבועה (איור 7), שנבנתה מצרורות של אבנים קטנות שלוכדו בטיח (דבש). ברצפת המזרקה הובחנו שני שלבים: בשלב הקדום היא נבנתה מאבני פסיפס לבנות ואילו בשלב המאוחר — מלוחות שיש ואבן. ממרכז רצפת המזרקה יוצא צינור ברונזה עטוף בעופרת. בפינה הדרומית-מערבית של דופן המזרקה הותקן צינור ניקוז. צינור חרס הוביל את המים ממערב אל תוך המזרקה; הוא הורכב מכמה קטעים בכיוונים שונים, ובפינות שבין קטע לקטע נתגלו קנקני זיר, שקישרו בין קטעי הצינור (ר' איור 7). קנקני זיר אלה זהים לקנקנים שנחשפו בפסולת התעשייה בשטח 2D (להלן) ומתוארכים למאות הי'–הי"א לסה"נ. בריבוע מצפון-מערב למזרקה נחשפו בור מים, תעלת ניקוז עשויה מצינורות חרס וקטע של קיר שהשתמרו ממנו רק שלוש אבנים (איור 8). צינור החרס של המזרקה קטע את הקיר ואת תעלת הניקוז שמצפון למזרקה וביטל אותם, ועל כן נראה כי הקיר, תעלת הניקוז ובור המים שייכים לשלב קדום (2) ואילו המזרקה שייכת לשלב מאוחר (1). עוד נחשפו בשטח שרידי קירות, שחצו את ריבועי החפירה מצפון לדרום, וייתכן שהם חלק ממבנה מגורים ששכן במקום. בקצה הצפוני-מערבי של השטח נחשפה פינת קירות ולצדם רצפת טיח. על רצפת הטיח התגלו שברי כלי חרס רבים, המתוארכים לתקופה הפאטימית (המאה הי"א לסה"נ).
 
שטח D2. נחפרו 20 ריבועים ברצועה צרה וארוכה. בחלק הצפוני של השטח נחשפו שרידי מבנה מגורים ולצדו תעלת מים ומתקנים רבים הקשורים לחצר, ובהם טבונים ואגני מים. כן התגלו בשטח שני בורות אשפה. הבור האחד הכיל ממצא רב של עצמות גדולות של בעלי חיים (איור 9). הבור השני גדול והוא הכיל פסולת של תעשיית קנקני זיר מהמאות הי'–הי"א לסה"נ.
 
שטח E. מתחת לשרידי מבני מגורים בני ימינו נחשפו שרידים של שני מבני מגורים, ובהם זוהו שלב קדום מן התקופה העבאסית ושלב מאוחר מן התקופה הפאטימית. החלק הצפוני של השטח נפגע בעת הקמת המבנים בימינו. השרידים של שני מבני המגורים בחלקים המרכזי והדרומי של השטח כוללים שרידי קירות, תעלות שוד, בור מים, רצפות טיח עשויות היטב וכן מתקנים הקשורים בדרך כלל לחצרות של מבני מגורים, ובהם אגני מים, צינורות, תעלות ניקוז וטבונים.
 
בחפירה נחשפו שרידי יישוב, הכוללים מבני מגורים, מתקנים ביתיים ותעשייתיים ומערכות מים וכן ממצאים המלמדים כי במקום שכן יישוב אמיד. השרידים מתוארכים למן התקופה העבאסית (תחילת המאה הט' לסה"נ) ועד לתקופה הפאטימית (המאה הי"א לסה"נ); נראה כי היישוב חרב ברעידת אדמה בשנת 1068 לסה"נ. אפשר שהיישוב נפגע תחילה ברעידת אדמה בשנת 1033 לסה"נ ולאחריה הוא הוקם מחדש עד שנהרס שוב ברעידת האדמה של שנת 1068 לסה"נ ולאחריה היישוב נהרס וניטש. זמן הקמת המבנים אינו מוקדם לתחילת המאה הט' לסה"נ, והוא מלמד שהעיר רמלה התפשטה מן הגרעין שנמצא סביב המסגד הלבן אל השוליים הצפוניים לכיוון העיר לוד. בתקופה זו בנה הארון א-רשיד החליף העבאסי את בריכת הקשתות, ונראה כי המבנים שנחשפו בחפירה הוקמו סביב תאריך הקמת בריכת הקשתות, ששרתה אולי את התושבים שחיו בסביבתה.