המבנה (איורים 2, 3) הוקם על משטח סלע שהוקף ברובו במדרגות חקלאיות; בצפון-מערב המתחם תועדה מדרגה חקלאית – טרסה (W1000) מאבני לקט במגוון גדלים, ב'בנייה יבשה'. זהו פרט ארכיטקטוני נפוץ וחשוב בנוף ההררי-כפרי שנועד לעצור את סחף האדמה המקיף את המתחם (קרוינקר 1991: 39). סמוך לפינה הדרומית-מזרחית של הטרסה נחשף בור עגול (L25) שהיה מלא באבנים קטנות, אפר וסיד; ייתכן ששימש תנור ביתי להכנת סיד לתחזוקה שוטפת של המבנה.

 
המבנה, שנחפר רק בחלקו, השתמר רע מאוד עקב הרס רב לאחר קום המדינה. קירותיו נבנו מאבנים מסותתות וטויחו, רצפתו רצפת 'מדה' – אדמה כבושה, תערובת של עפר וטיט (קרוינקר 1991: 408). למבנה שלושה חדרים זהים בגודלם (5 × 5 מ'). קירותיו החיצונים, מלבד קיר W1002, ניזוקו מאוד וזוהו במפולת, ועם זאת אפשרו קביעה של מידות מדויקות ושל אופן הבנייה. קיר 1002 שולב במצוק הסלע ונבנה כיחידה ארכיטקטונית אחת שחולקה לשלושה חלקים זהים ליצירת יחידות מגורים. לכל אורך הקיר, בכל אחד משלושת החדרים, נבנו גומחות מרובעות, שתיים מהן השתמרו (L22 ,L16; איור 4) בחדר הצפוני-מערבי של המבנה (חדר I). לא נמצא בהן ממצא כלשהו ועם זאת גודלן ומיקומן מעיד כי שימשו כנראה לאחסון חפצים או כלי בית (קרוינקר 1991: 406).
חדר I שנהרס כמעט ברובו לא נחפר עד תומו והכיל אבני מפולת רבות שמקורן כנראה בקירות המבנה. הקיר הצפוני-מערבי (W1001) שימש דופן חיצונית של המבנה וחיבר בין קיר W1002הצפוני-מזרחי לשרידי קיר W1005 הדרומי-מערבי שפינתו נהרסה לחלוטין. קיר W1007 הדרומי-מזרחי משמש מחיצה בין חדרים I ו-II ונבנה מאבנים מסותתות במגוון גדלים (0.25 × 0.30 מ', 0.08 × 0.11 מ'), בחלקן חשופות ובחלקן טויחו ונצבעו ירוק.
 
חדר II האמצעי השתמר טוב יחסית לשאר חדרי המבנה וחפירתו הושלמה (איור 5). ממדיו זהים לשאר החדרים והכניסה אליו הייתה מדרום-מערב, על מדרגת סף (W1010). צמוד לסף ובמקביל לו נחשפה בריכה מרובעת (L26) ובה שרידי תעלת ניקוז (0.03 מ' קוטר). רצפת הבריכה, כמו רצפת החדר (L20), עשויה משכבת 'מדה' האטומה למים.
מדרום-מזרח לבריכה זוהו שרידי קיר (W1004) שנבנה מאבנים במגוון גדלים. בקצה הצפוני-מערבי משתלב הקיר בבריכה ובמדרגת הסף, עדות לבנייה מתוכננת של פתח למבנה. בקצה הדרומי-מזרחי הוא משתלב עם קיר רוחב נוסף (W1003) המשמש מחיצה לחדר III ונבנה כמו שאר הקירות מאבנים במגוון גדלים, שטויחו בשלב מאוחר. הקיר השתמר טוב יותר באזור המפגש עם קיר 1002, עד שישה נדבכים ובחלקו התחתון עדויות לשכבת טיח.
 
חדר III ניזוק מאוד וקירותיו זוהו חלקית בלבד. הכניסה אליו כמו בחדר II הייתה מדרום-מערב וזוהתה בין קירות W1006 ו-W1009. רצפתו (L24) דומה לזו שבחדר IIוהונחה הישר על סלע האם (L27).
 
הממצאים מהמבנה הם כלי בית, כלי עבודה וחלקי מכונות ממונעות, כלי זכוכית, תכשיטים ופריטים אחרים. בכלי הבית כלי אוכל וכלים להכנתו: קערת אלומיניום עמוקה וקערת אמייל שטוחה (איור 6) שנמצאו בחדר I (ב-L13), מזלג וכף שלהם ידיות מעץ וקומקומים, אחד מאמייל ואחד מסגסוגת של ברזל וברונזה (איור 7). עוד נמצאה כף ברזל גדולה (איור 8) שלה ידית שחתכה רבוע ולאורכה שלושה 'מפרקים' מעובים; בקצה קערה שטוחה; הכף שימשה כנראה לקליית קפה.
לכלי העבודה שייכים חלקי מתכת של גרזן וטוריה. בכלי הזכוכית בקבוקים במגוון גדלים וטיפוסים (איורים 1:9–3; 10). בתכשיטים צמיד מפליז (איור 4:9) שהתאים לפרק כף יד דק וחרוז מפלסטיק (איור 5:9). עוד נמצאו בחפירה ידית עץ שצורתה אגסית ששימשה עיטור לרגל מיטה (איור 6:9), פומית לסיגריה, חנית ממתכת (איור 11) שנמצאה על רצפת חדר II (ב-L20) וכפתורים של בגד. כלל הממצאים בחפירה והמאפיינים הארכיטקטוניים אפשרו לתארך את פעילות המבנה לתקופה העות'מאנית–מנדטורית.
 
תועד מבנה בן שלושה חדרים זהים שהשתמרותו גרועה. קירות המבנה נבנו כיחידה אחת מאבנים מסותתות במגוון גדלים. בשני חדרים (II ו-III) נמצאו פתחי כניסה בדרום. נראה כי לחדר הנותר הייתה גישה נפרדת כיוון שאין עדויות לפתחים או מעברים בין היחידות בתוך המבנה.