נחשפו שני אזורי חציבה עיקריים: צפוני (A) ודרומי (B) שביניהם נותרו פני הסלע הטבעי. שטח A (כ-50 מ"ר; איור 3) סמוך לראש המדרון, ונחצבו בו עד חמש מדרגות (כ-2 מ' עומק; איור 1: חתך 1–1). בשטח B (כ-550 מ"ר; איור 4) נחצבו עד שלוש מדרגות (כ-1.5 מ' עומק; איור 1: חתך 3–3). בשני השטחים השתמרו סימנים של ניתוק אבנים ותעלות חציבה (כ-0.2 מ' רוחב ועומק). בהצטברות של עפר ואבנים שכיסתה את המחצבות נמצאו חרסים מהתקופה האסלאמית הקדומה. בפסולת החציבה לא נתגלה ממצא. סמוך לפינה הצפונית-מערבית של מחצבה A נחשף פתח (L108; כ-0.5 × 0.5 מ') של מערה קרסטית שמתארה דמוי פעמון (L109; כ-2 × 3 מ', כ-1.5 מ' עומק). במערה לא זוהו סימני חציבה ולא נתגלה ממצא. בתחתית מצוק סלע טבעי, בדרום-מערב מחצבה B, נחשף פתח צר (L117; כ-0.8 מ' רוחב, 1.2 מ' עומק) של מערה קרסטית נוספת (L118; כ-1.2–1.5 × 4.5 מ', 1.0–1.4 מ' עומק; איור 1: חתך 2–2). בדופנות המערה נחשפו שקעים קרסטיים. כ-15 מ' צפונה-מערבה נחשפה עוד מערה קרסטית (L100; כ-2.0 × 3.5 מ'; כ-1.5 מ' גובה; איור 1: חתך 4–4). המחצבה מצטרפת למחצבות רבות מצפון לירושלים הקדומה, ששימשו להפקת אבני בנייה ליישובים הסמוכים.