בחודש נובמבר 2014 נערכה חפירה בצומת אורה שבדרום-מערב ירושלים, הצופה אל עמק לבן (הרשאה מס' 7248-A; נ"צ 215296-409/629292-348; איור 1), לקראת סלילת כביש. החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי ב' סטורצ'ן (צילום), בסיוע נ' נחמה (מנהלה), ד' תנעמי (פיקוח), מ' קונין ומ' קאהן (מדידות וסרטוט), א' פרץ (צילום) ונ' זאק (תכניות).
החפירה (שטח G; איור 2) נערכה מצפון-מזרח לעמק לבן, שבו עובר יובל של נחל רפאים. התגלו קבר פיר, כנראה מתקופת הברונזה התיכונה 2 (שטח 100-G), מחצבות אבן רבות (שטחים 100-G-109 ,G-105 ,G–103 ,G), שני קירות תמך של מדרגות עיבוד (שטחים G-102 ,G-101) ומתקן חצוב (שטח 102-G); אי אפשר לתארך את השרידים הקדומים.
בעמק לבן נערכו בעבר שתי חפירות (שטחים F–A; סטורצ'ן 2015; איורים 1: A-6708 ,A-5915 ו-2), ונחשפו בהן מגדלי שמירה, מתקנים חצובים ומחצבות אבן רבות. בעקבות בנייה שנעשתה בשלבים לאחר חפירות אלה נחשפו שרידים עתיקים שלא היו מוכרים קודם לכן. החפירה הנוכחית נערכה בשרידים אלה.
קבר פיר. בשטח 100-G נחשפו שרידי קבר פיר חצוב (איורים 3, 4). הקבר כולל פיר עגול חצוב (L112; קוטר 1 מ', עומק 1 מ') המוליך אל תא קבורה סגלגל (L111; מידות 1.0 × 1.5 מ'; איור 5). תקרת הסלע של תא הקבורה לא השתמרה; אפשר שהיא נפגעה במהלך חציבה מאוחרת יותר במקום (ר' להלן) או בעבודות בנייה בימינו. לא התגלו עצמות או ממצאים אחרים בתא הקבורה, אך בתוך פיר 112 התגלה שבר יחיד של שפת קנקן מתקופת הברונזה התיכונה 2, ואפשר שהוא מתארך את הקבר לתקופה זו. סמוך לפיר מצפון נחשף ספלול עגול ורדוד (0.6 מ' קוטר, 0.3 מ' עומק) חצוב בסלע; נראה כי הוא לא קשור לקבר.
מחצבות אבן. שרידי מחצבות אבן משתרעים בכל רחבי שטח החפירה. בשטח 100-G, צמוד לקבר הפיר ממזרח ומדרום, התגלו סימני חציבת אבנים בסלע האם, רובם רדודים, ותעלות ניתוק של אבנים (0.2–0.3 מ' עומק; איורים 3, 6). במחצבות לא התגלו ממצאים ועל כן אי אפשר לתארכן, אך נראה כי הן מאוחרות לזמן השימוש בקבר הפיר.
בשטח 103-G התגלו שרידי מחצבה, ובהם שני אזורי פעילות נפרדים (איור 7): במערב אזור חציבה מוארך ובו סימני חציבה שהותירו שקע בסלע (0.5 מ' עומק) ובמזרח רצועת חציבה מלבנית באזור של סלע מפולס (איור 8). לא התגלה ממצא מתארך.
בשטח 104-G (איור 9) התגלו שרידי מחצבה נרחבת, כנראה המשכה של המחצבה משטח 103-G.
בשטחים 102-G ו-110-G התגלו שרידי מחצבה (איור 10), ובה סימני חציבת אבנים במדף סלע טבעי.
בשטחים 105-G–109-G התגלו שרידים של כמה מחצבות פזורות בשטח. במחצבה בשטח 105-G התגלו תעלות ניתוק רדודות וספלולים עגולים ורדודים (איור 11). המחצבה בשטח 106-G כוללת בור רבוע חצוב בסלע (0.7 מ' עומק; איורים 12, 13). המחצבה בשטח 107-G כוללת ארבע מדרגות חציבה עמוקות (איור 14). גם בשטחים 108-G ו-109-G התגלו שרידי מחצבות (איורים 15, 16); המחצבה בשטח 109-G נמשכת לדרום אל מחוץ לשטח החפירה.
קירות תמך של מדרגות עיבוד (W102, W101; שטחים 101-G-110 ,G; איורים 9, 10, 17, 18). שני הקירות, המרוחקים 20 מ' זה מזה, נבנו הישר על סלע האם משתי שורות של אבני שדה בינוניות וביניהן מילוי של אבנים קטנות יותר. בכל אחד מהקירות נחפר קטע קצר כדי לבדוק את בנייתם. בין אבני הקירות לא התגלו ממצאים מתארכים. קיר 102 נבנה מעל המחצבות בשטחים 102-G ו-110-G, ועל כן נראה כי הוא מאוחר להן.
מתקן חצוב. מתחת לקיר 102, שפורק כולו בחפירה, התגלה מתקן חצוב, הכולל שני בורות סגלגלים זה לצד זה, האחד גדול ועמוק והאחר קטן ורדוד (איור 19). הבור הגדול מטויח. שימושו של המתקן אינו ברור.
בחפירה סמוך לעמק לבן נחשפו מחצבות אבן מנותקות זו מזו, שני קירות תמך של מדרגות עיבוד, מתקן חצוב וקבר פיר. המחצבות קשורות כנראה למחצבות שהתגלו בחפירות הקודמות בקרבת מקום (סטורצ'ן 2015). חציבה להפקת אבני בנייה נפוצה באתר, ובדרך כלל היא רדודה. אפשר לחלק את רוב המחצבות לשני טיפוסים: (א) מחצבות שבהן נעשה ניצול של חריצים בסלע האם (ב) ומחצבות שבהן החציבה נערכה ישירות בסלע האם, ובהן נוצרו בורות כמו זה שבשטח 106-G. קירות המדרגה מאוחרים למחצבות, אך אי אפשר לתארכם. בניית מדרגות עיבוד בשטחים החקלאיים של עמק לבן נועדה ליצור במדרונות שטחים נוחים לעיבוד חקלאי (סטורצ'ן 2015).
קבר הפיר שנחשף בחפירה מתוארך כנראה לתקופת הברונזה התיכונה 2. קברי פיר מוכרים היטב מתקופה זו והם מאפיין של מנהגי הקבורה בתקופה. קברים מטיפוס זה התגלו באתרים רבים בדרום הלבנט, ובדרך כלל הם מופיעים במקבצים של קברים רבים. אתרי קבורה ובהם קברים מטיפוס זה מוכרים בדרום ירושלים, רבים מהם בסביבה הקרובה לנחל רפאים: גבעת משואה, מלחה ומתחם הולילנד (גרינהוט, מילבסקי ואגא תשס"ט). בהקשר זה הקבר שהתגלה בחפירה, היחיד מטיפוס זה שהתגלה בעמק לבן, יוצא דופן. אין רמזים לקברים נוספים בסביבתו ואפשר שקברים כאלה, אם היו, כוסו או נהרסו בבנייה בימינו או אף הוסרו בחציבה.
גרינהוט צ', מילבסקי י' ואגא נ' תשס"ט. חפירות במתחם הולילנד – שדה קבורה מתקופת הברונזה באגן נחל רפאים, מערב ירושלים. בתוך ד' עמית וג"ד שטיבל, עורכים. חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה ב. ירושלים. עמ' 73–87.
סטורצ'ן ב' 2015. ירושלים, עמק לבן. חדשות ארכיאולוגיות 127.