בחודש ינואר 2016 נערכה חפירת הצלה במתחם ישיבת התפוצות שבהר ציון בירושלים (הרשאה מס' 7600-A; נ"צ 221910-24/631007-14), לקראת בניית מגרש ספורט. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון ישיבת התפוצות, נוהלה על ידי א' ויגמן (צילום שטח), בסיוע נ' נחמה (מנהלה), מ' קאהן (מדידות וסרטוט), א' דלרזון (תכנית ומפת איתור), ב' דולינקה (כלי חרס), א' לידסקי-רזניקוב (ציור כלי חרס), ו' נוסיקובסקי (מעבדת מתכות), ד"צ אריאל (נומיסמטיקה) וק' עמית (צילום ממצאים). נ' ספיר ומ' שור ערכו במקום פיקוח טרם החפירה.
נפתח ריבוע חפירה יחיד במעלה המדרון המערבי של הר ציון (איור 1), ונחשף קיר שזמנו שלהי התקופה העות'מאנית לכל המוקדם. שטח החפירה נכלל בתחום ביצורי העיר בימי החשמונאים והורדוס ובתקופה הביזנטית על סמך שרידי הביצורים מתקופות אלו שנחשפו במרחק של כ-200 מ' מדרום לשטח החפירה (Bliss and Dickie 1898:1–47). בימי סלאח א-דין הוקף הר ציון בביצורים חדשים, שקטע מהם נחשף במרחק כ-180 מ' ממערב לשטח החפירה (Bliss and Dickie 1898:68–75; Wightman 1993:141–149, 274–275). בתקופות הצלבנית, הממלוכית והעות'מאנית נבנו בהר ציון מבנים גם מחוץ לחומת העיר, כך למשל במתחם קבר דוד (ראם 2012; ראם תשע"ד) ובאתר כנסיית התרדמה, שבו התגלתה כנסייה ביזנטית (הגיה סיוֹן — ציון הקדושה) שעל חורבותיה נבנתה כנסייה בתקופה הצלבנית (Renard 1900). שרידי יישוב מהתקופות הרומית המאוחרת, הביזנטית והאומיית התגלו לאחרונה במרחק כ-75 מ' מדרום-מערב לשטח החפירה (ספיר 2015). במרחק כ-150 מ' מדרום-מערב לשטח החפירה התגלו שרידים אדריכליים מהתקופה הרומית המאוחרת ומילויים מהתקופה העות'מאנית (זלינגר 2011). על דעת רוב החוקרים גם בתקופת הברזל 2ב' (המאות הח'–הז' לפסה"נ) תחמו ביצורי העיר את המדרונות העליונים של הר ציון, אך טרם נמצאו לכך עדויות מובהקות (Wightman 1993:52). בשנים האחרונות נערכו חפירות לאורך הביצורים שתועדו על ידי בליס ודיקי במדרון הדרומי של הר ציון (זלינגר תשס"ח; ארבל 2009; זלינגר 2010). על דעת זלינגר (2010) אפשר שהביצורים מימי החשמונאים הושתתו על ביצורים מתקופת הברזל 2.
נחשף קיר (W103; כ-6 מ' אורך חשיפה; איורים 2, 3), שנבנה בציר צפון–דרום משתי שורות של אבנים מסותתות גס (0.10–0.15 × 0.20–0.35 × 0.30–0.40 מ' מידות האבנים), וביניהן מילוי של אבנים קטנות ועפר. על ראש הקיר ובחיבורים שבין חלק מהאבנים התגלה חומר מליטה צהבהב שנמרח בגסות. הקיר השתמר לגובה של נדבך אחד לכל אורכו. מתחת לקיר ומשני צדיו התגלתה הצטברות אדמה בצבע חום-כהה (L99). בהצטברות אדמה זו התגלו חרסים משלהי התקופה העות'מאנית, מטבע ברונזה מימי הקיסר תיאודוסיוס א' המתוארך לשנת 383 לסה"נ (ר"ע 154646), מכסה נר דמוי פעמון עשוי מעופרת המתוארך לתקופה העות'מאנית (איור 4) ופסולת בת זמננו. מכסה העופרת מעוטר בחלקו התחתון בתבליט של דגם משולשים קעורים שבראשם בליטות עגולות קטנות. בראש המכסה יש זיז מעוטר בתבליט של קווים רדיאליים, ומשני צדדי המכסה יש זיזים לתלייה על חוט.
לאחר חשיפת קיר 103 נחפר חלקו הצפוני-מערבי של הריבוע לעומק של 2 מ'. בעומק של כ-0.7 מ' מתחת לפני השטח, מתחת להצטברות אדמה 99, התגלה מילוי אדמה בצבע חום בהיר, נקי כמעט לחלוטין מאבני שדה (L100; איור 5). בתוך מילוי אדמה זה התגלו מעט עצמות בעלי חיים וחרסים מהתקופה העות'מאנית, ובהם בין היתר שפת קנקן מהמאות הי"ז–הי"ח לסה"נ (איור 1:6) ומקטרת עשויה מחומר אפור בהיר מהמאה הי"ז לסה"נ (איור 2:6). בעומק של כ-1.8 מ' מתחת לפני השטח התגלה מילוי אדמה חום (L102), שמעורבות בו מעט אבני שדה קטנות (איור 5). בתוך מילוי אדמה זה התגלו מטבע חצי פוליס מימי אנסטסיוס הא' (498–512 לסה"נ; ר"ע 154647) וחרסים, המתוארכים במקצתם לתקופות העבאסית והממלוכית וברובם לשלהי התקופה העות'מאנית. ממצא קרמי זה כולל בין היתר זרבובית של פך (איבריק) ממשפחת כלי עזה שחורים מהמאות הי"ח–הי"ט לסה"נ (איור 7:6) וכלי חרסינה מיובאים, ובהם קערה ממשפחת ערבה כחולה (Blue Willow Ware) מיובאת מבריטניה (המאה הי"ט לסה"נ; איורים 3:6), שני ספלי קפה ממשפחת קוטאיה (Kütahya) שלהם בסיס טבעת (המאות הי"ח–הי"ט לסה"נ; איורים 4:6, 5) וספל מיובא מסין מימי שושלת צ'ינג (המאה הי"ח לסה"נ; איורים 6:6).
נראה שקיר 103 שימש בסיס לגדר שנבנתה בגבול של חלקה חקלאית בשלהי התקופה העות'מאנית לכל המוקדם. מילויים 100 ו-102 הם מילויים מכוונים של אדמה חקלאית, שסוקלו מאבנים; הם מעידים כי בשטח זה נערכה פעילות חקלאית בשלהי התקופה העות'מאנית.
זלינגר י' תשס"ח. החומות המקיפות את הר ציון. בתוך א' מירון, עורך. מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה 3. ירושלים. עמ' 113–135.
ראם ע' תשע"ד. קבר דוד בהר ציון: תיאוריות מול מציאות ארכיאולוגית. בתוך ג"ד שטיבל, א' פלג-ברקת, ד' בן-עמי, ש' וקסלר-בדולח וי' גדות, עורכים. חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה ז. ירושלים. עמ' 221–242.
Bliss F.J. and Dickie A.C. 1898. Excavations at Jerusalem 1894–1897. London.
Renard H. 1900. Die Marienkirchen auf dem Berge Sion in ihrem Zusammenhang mit dem Abendsmahlsaale. Das Heilige Land 44:3–23.
Wightman G.J. 1993. The Walls of Jerusalem: From the Canaanites to the Mamluks (Mediterranean Archaeological Supplement 4). Sydney.