שטח A

מחצבה QI (כ-15 × 20 מ'; איורים 4–6). נחשפו שלוש דפנות: צפונית (כ-2 מ' עומק), מערבית (כ-1.5 מ' עומק) ודרומית (כ-0.5 מ' עומק). הדופן המזרחית מצויה מחוץ לתחומי החפירה. זוהו מדרגות חצובות (0.5–1.5 מ' עומק), שהשתמרו בהן תשלילים של אבנים גדולות (L228 ,L214; כ-2.0 × 2.5 מ'), שהוצאו מן המקום. בחלקה הצפוני-מזרחי של המחצבה נחשף גוש סלע גדול שעליו סימני סיתות (L212; כ-3 × 5 × 6 מ'); נראה שנותר במקום עקב סדקים רבים שנפערו בו. במזרח המחצבה סדקים רבים בסלע שלא אפשרו לחצוב ממנו אבנים גדולות כנדרש, והחציבה נמשכה עם ירידת המדרון לדרום-מערב בשני מפלסים: עליון (L215) ותחתון (L223). במפלסים אלו נתגלו סימני סיתות של קרדומים, תעלות חציבה ושקעים קטנים חצובים בסלע (0.25 ×0.30מ' בממוצע, כ-0.1 מ' עומק). במפלס העליון, מתחת לשבבי חציבה וסמוך לתעלת החציבה, נתגלו חרסים, ובהם שבר של קערה מהתקופה הרומית (איור 1:7).
 
מחצבה QII (כ-40 × 50 מ'; איורים 8, 9) מוקפת בקירות שדה ובגדרות בני זמננו, שנבנו מאבנים קטנות שסוקלו מהשטחים החקלאיים בסביבת המחצבה. במרכז המחצבה חצובה חצר (כ-10 × 10 מ', 5 מ' עומק מרבי), המוקפת בכל צדיה בשלוש–חמש מדרגות חציבה (1.0–1.5 מ' עומק כל אחת). בצפון-מערב יש פתח (L432; כ-7 מ' אורך, כ-5 מ' רוחב), כנראה להובלת האבנים שנחצבו. בפינה הצפונית-מזרחית של המחצבה נתגלתה מערה קרסטית קטנה (L425; כ-1.5 × 2.0 מ', כ-1.5 מ' גובה; איור 10). בחלק זה של המחצבה סלע גיר רך ובליה קרסטית גרמו להפסקת החציבה. במחצבה זוהו תעלות חציבה (L421; כ-2.5 מ' אורך) ותשלילים של אבנים שהוצאו מהמחצבה (L441 ,L440 ,L429 ,L428 ,L420–L418 ,L416–L414 ,L412). גושי סלע גדולים (כ-2.0 × 2.5 × 3.0 מ') במגוון שלבי סיתות נותרו במחצבה ולא הוצאו ממקומם (L439 ,L433). כן השתמרו שקעים אחדים (L426, L424–L422; כ-0.3 מ' קוטר, 0.15 מ' עומק), כנראה גומות לעיגון קורות עץ למתקני הרמה. בפסולת החציבה, שנמצאה במדרגות ובתחתית המחצבה, נמצאו חרסים אחדים, בהם שברים של קערה (איור 2:7), סיר בישול (איור 3:7) ופכים (איור 7:7, 8) מן התקופה הרומית הקדומה.
בפינה הצפונית-מערבית של המחצבה נתגלה מכלול כלי מתכת (L432; איור 11), הקשור לתהליכי החציבה, ובו מקבת (איור 1:12), שלושה אזמלים (איור 2:12–4) וזוג 'לחיים' (איור 5:12) — לוחות מתכת קטנים (5.5–8.0 ס"מ אורך, 4–6 ס"מ רוחב, 0.5 ס"מ עובי ממוצע). כן נמצא יתד מתכת בתוך תעלת ניתוק (L421; איור 6:12).
 
מחצבה QIII (כ-20 × 25 מ'; איורים 13–15), בדומה למחצבה QII, מוקפת בקירות שדה הקשורים לפעילות חקלאית בימינו. מהמחצבה נחשפו הדופן המזרחית וחלק מהדפנות הצפונית והדרומית. בדפנות נחצבו שלוש–ארבע מדרגות (כ-4 מ' עומק כולל). מהמחצבה הופקו אבנים בגודל דומה לאלה שבמחצבה QII. בחלקה הדרומי-מזרחי של המחצבה נחשף גוש סלע גדול ובו סדקים, שהיה בתהליך ניתוק אך נשאר באתרו (332L; 2.5 × 3.0 × 6.0 מ'). במחצבה נתגלו חרסים אחדים, בהם סירי בישול מהתקופה הרומית הקדומה (איור 5:7, 6).
 
דרך F14 (איורים 16–18). בין מחצבות QI ו-QII בולטים על פני השטח שני קירות מקבילים (W42 ,W41; כ-120 מ' אורך, 1.0–1.2 מ' רוחב כל קיר), בנויים מאבני שדה בינוניות וקטנות. לאורך הקירות נחפרו שני חתכים, ובהם נחשפו עד ארבעה נדבכי יסוד (כ-2.0–2.5 מ' רוחב), הבנויים מאבני שדה גדולות שהושתתו על סלע האם. בין נדבכי היסוד של הקירות (כ-2 מ' רוחב) נחשף סלע האם שפולס בשכבת עפר מהודק עם אבנים קטנות (L401). בתוך שכבת הפילוס נתגלו מעט חרסים, בהם פכית מהתקופה הרומית הקדומה (איור 9:7). צמוד לפן החיצוני של הקירות נחפרו ריבועי בדיקה, ונחשפה שכבה של אדמה חומה כהה, ובה אבני שדה קטנות ובינוניות וחרסים המתוארכים לתקופות הרומית הקדומה והביזנטית. הממצא והפער (כמטר) בין רוחב היסוד לבין הנדבכים העליונים מעידים על לפחות שני שלבי בנייה בקירות. בשלב המקורי, כנראה בתקופה הרומית הקדומה, תמכו הקירות בדרך, ששימשה להובלת האבנים מן המחצבות אל אתרי הבנייה. בשלב מאוחר, כנראה בתקופה הביזנטית, הם שולבו במערכת של קירות תמך לטרסות שנבנו בתוך המחצבות ובסביבתן.
 
שטח B
בתחתית המדרון, מתחת לשכבת סחף של עפר (1 מ' עומק), נחשף קיר מסיבי (W31; כ-60 מ' אורך, כ-2.5 מ' רוחב, כ-3 מ' גובה; איורים 19, 20), שהשתמר לגובה תשעה נדבכים. הקיר נבנה על סלע האם, משתי שורות של אבני שדה גדולות (0.9 × 1.1 מ' בממוצע) ובינוניות (0.55 × 0.65 מ' בממוצע) שביניהן ליבה של אבנים קטנות. הפן הצפוני של הקיר, הפונה למדרון, נתמך במילוי של אבנים קטנות ובינוניות (L308 ,L302). סמוך לפן הדרומי של הקיר נחשפה שכבה של אדמה חקלאית ובה אבני שדה קטנות אחדות (L309 ,L307 ,L304). מתחת לשכבה זו נחשפה תעלה חצובה (L305; כ-3 מ' אורך, כ-0.1 מ' רוחב, כ-0.2 מ' עומק), המקבילה לקיר. במרכז הקיר, כ-1.5 מ' מעל הסלע, נתגלה פתח קטן (L310; כ-0.45 × 0.50 מ'; איור 21), כנראה להזרמת עודפי מים מהמדרון. נראה שהקיר נבנה לתמיכה במשטח החקלאי שמדרום-מזרח לו.
בשכבת העפר שכיסתה את הקיר נמצא מטבע מימי הקיסר טיבריוס (9–18 לסה"נ; מטבעת ירושלים; ר"ע 143319). סמוך לקיר מצפון נתגלו חרסים, בהם סיר בישול מהתקופה הרומית הקדומה (איור 4:7), וכן מפתח ארכובה מעוקל עם זיזים (איור 1:22) ומסמר (איור 2:22).
 
המחצבות שנחפרו בשטח A מצטרפות למחצבות שתועדו ונחקרו בעבר בשכונות הצפוניות של ירושלים, באזור שהיה 'עיר המחצבות' של ירושלים בימי הבית השני. באזור שנבחר לחציבה הסלע, המכונה 'מלכה', נוח לחציבה ומתקשה מיד לאחר חציבתו. נוסף על כך, מאחר שהאזור גבוה טופוגרפית משטח העיר ירושלים בימי הבית השני, נראה שהיה קל לשנע את האבנים הכבדות; נראה שהאבנים שונעו לאורך המדרון אל שטחי הבנייה. לאחר שהמחצבות יצאו מכלל שימוש, ניצלו, כנראה כבר בתקופה הביזנטית, את קווי החציבה והדרך לבניית קירות שדה וקירות תמך בשטחים החקלאיים.
בשטח B נתגלה ממצא המעיד על פעילות בתקופה הרומית. שטחי החפירה מרוחקים זה מזה ולא ברור הקשר ביניהם.