שטח A (איור 2)

גת A1 (איורים 3, 4). גת חצובה שלה משטח דריכה מרובע (3.8 × 4.0 מ', 0.2 מ' עומק) ושני בורות איגום (L2 — כ-1.8 × 2.5 מ', 1.3 מ' עומק; L3 — כ-0.95 × 1.04 מ', 0.73 מ' עומק). במרכז משטח הדריכה נחצב ספלול (0.22 מ' קוטר), ובחלקו המזרחי נחצב מתקן סחיטה שמתארו אינו סדור (0.3 × 0.5 מ'). בין משטח הדריכה לבור איגום 2 מחברת תעלה רדודה. בחלקו המזרחי של בור איגום 2 נחצבה מדרגת עזר מלבנית (0.2 × 0.3 מ'), ובחלקו המערבי נחצב בור שיקוע שמתארו אינו סדור (0.18 × 0.23 מ'). בתחתית בור איגום 3 נחצבה גומת שיקוע קטנה (כ-0.2 מ' קוטר). מצפון-מערב לגת נחשף מתקן סחיטה (L4) שבו משטח דריכה (1.0 × 1.3 מ') ובור שיקוע (כ-0.5 מ' קוטר). בבור איגום 2 התגלו שברים של כלי חרס מהתקופה הביזנטית (לא צוירו).
 
כבשן סיד A2. הכבשן (L12; כ-4.6 × 5.3 מ', כ-4 מ' עומק לפחות; איורים 5, 6) חצוב ונחשפו בו אדמת סחף ומפולות אבנים. בחלקו הצפוני-מערבי נחשפו שכבות אפר ומפולות של אבני שדה (L11) וייתכן שהייתה שם תעלת ההזנה של הכבשן. בחלקו המזרחי של הכבשן נחשף משטח מפולס של הסלע (L10). הכבשן לא נחפר עד לקרקעיתו מטעמי בטיחות.
 
מבנה A3. המבנה (1.8 × 4.6 מ'; איור 7) נבנה במעלה גבעה. קירות המבנה (W4–W1) נבנו מאבני גוויל שהוקצעו בחלקן והונחו על שכבת אדמה (0.2 מ' עובי) מעל לסלע. אבני הקירות לוכדו בחומר מליטה עשוי אדמה ואבני שדה קטנות. בחלק הצפוני של קיר 1 התגלה פתח (1.4 מ' רוחב). הסלע שסביב המבנה פולס בחלקו (L19). באדמה שהצטברה במבנה (L22) נחשפו כלי חרס מתקופת הברזל (להלן).
 
מבנה A4 (כ-3.2 × 3.5 מ'; איורים 8, 9). מבנה מרובע ובו תא (כ-1 × 2 מ'). קירות המבנה (W12–W8) נבנו מאבני גוויל גדולות ובינוניות שהוקצעו בחלקן והונחו על שכבת אדמה מהודקת (0.2 מ' עובי) מעל לסלע. בין קירות 11 ו-12 פתח (0.65 מ' רוחב) המוביל אל התא. קירות התא (W15–W13) נבנו מאבני גוויל שהוקצעו בחלקן והונחו על הסלע. בתא נחשף הסלע (L30), ששימש כנראה רצפה, ואילו בחדר הסובב אותו נחשפה קרקע חומה מהודקת (L29; כ-0.15 מ' עובי), והתגלו עליה שברים של כלי חרס מהמאה הז' לפסה"נ (להלן). המבנה נסתם באבני סיקול קטנות.
 
ממצא כלי החרס ממבנים A3 ו-A4
סבטלנה טליס
 
על רצפות מבנים A3 ו-A4 התגלו כלי חרס מהמאות הח'–הז' לפסה"נ, ובהם קערה ולה שפה פשוטה, שעוביה כעובי הדופן, ודופן ישרה מעט נוטה החוצה (איור 1:10). קערות מסוגה מזוות בתחתיתן ובסיסן בסיס דיסקוס קטן; הן היו שכיחות במאות הח'–הז' לפסה"נ באתרי יהודה והנגב (Zimhoni 2004: fig. 26.55:10). עוד התגלו קערות שלהן דופן מעוגלת ושפה מעובה המתקפלת החוצה (איור 2:10, 3). קערות מסוגן היו נפוצות מאוד באתרים רבים בארץ ישראל במאות הח'–הז' לפסה"נ (Zimhoni 2004: figs. 26.3:16–21; 26.56:4, 6). ממצאים אחרים כוללים שני בסיסי דיסקוס של קערות פתוחות (איור 4:10, 5) וחלקו התחתון של נר שדופנותיו דקות (3–4 מ"מ) ובסיסו עבה וגבוה (איור 6:10). נרות מסוגו החלו להופיע בתקופת הברזל 2ג' (המאה הז' לפסה"נ) והתגלו בשכבה II בתל לכיש (Zimhoni 2004: figs. 26.54:17; 26.55:19). ממצא כלי החרס מלמד שהמבנים נבנו במאה הז' לפסה"נ, ככל הנראה כחלק ממערך היישובים בחבל לכיש בתקופה זו, על ידי תושבים יהודאים.
 
גת A5 (איור 11). הגת נחצבה במעלה גבעה, בניצול המדרון המשופע ממזרח למערב. לגת משטח דריכה מרובע (L15; כ-2.45 × 2.60 מ', 0.21 מ' עומק) המחובר בתעלות רדודות לבור איגום מלבני (L16; כ-1.1 × 2.0 מ'), שבתחתיתו בור שיקוע סגלגל (0.6 מ' קוטר). במשטח סלע סמוך לבור האיגום נחשף ספלול קטן (L17; כ-0.2 מ' קוטר, 0.15 מ' עומק).
 
קיר שדה A6 (כ-7 מ' אורך, 0.4–0.6 מ' רוחב; איור 12). יסודות הקיר (W5) הונחו הישר על הסלע (L23) ונבנו מאבני גוויל גדולות ומעליהן נחשף נדבך של אבני גוויל בינוניות. הקיר תחם כנראה חלקה חקלאית. אל הקיר ניגשים ממערב שני קירות מקבילים (W7 ,W6), שנבנו מאבני גוויל בינוניות ותחמו כנראה חלקה חקלאית נוספת (L26).
 
מבנה A7 (כ-3.2 × 4.0 מ'; איור 13). מבנה מרובע שקירותיו (W17 ,W16) נבנו על משטח סלע מפולס (L34) מאבני גוויל גדולות שהוקצעו בחלקן והשתמרו חלקית.
 
בודדות A8 (איור 14). כ-20 מ' מדרום למבנה A7 התגלו שני מתקני סחיטה חצובים (L250 ,L209; לא צוירו באיור 2). למתקן 209 משטח דריכה מרובע (1.0 × 1.5 מ') המחובר בתעלה רדודה לבור שיקוע סגלגל (כ-1.5 מ' קוטר, 0.13 מ' עומק).
 
שטח  B(איורים 15, 16)
גת B1 (איור 17). גת חצובה (L210) שלה משטח דריכה שאינו סימטרי (1.75 × 2.00 מ', 0.15 מ' עומק) המחובר בתעלה רדודה (0.2 מ' אורך, 0.13 מ' רוחב) לבור איגום מלבני (0.80 × 1.25 מ', 0.4 מ' עומק). בתחתית בור האיגום נמצאה גומת שיקוע קטנה (כ-0.2 מ' קוטר). הגת מרוחקת מיתר הממצאים בשטח זה ולכן לא סומנה באיור 15.
 
כבשן סיד B2 (איור 18). חלקו התחתון של הכבשן צר (כ-2 מ' קוטר) ונחצב בסלע, וחלקו העליון רחב יותר (כ-2.5 מ' קוטר) ונבנה באבני גוויל. רצפת הכבשן (L221) נחצבה באבן גיר רכה ונחשפה בה חציבה מלבנית (0.15 × 0.25 מ', 0.6 מ' עומק). בתוך הכבשן נחשפה מפולת של אבניו ותחתיה שכבת אפר עבה (כ-0.3 מ' עובי). ממערב לכבשן נחשפו מפולות אבנים ואפר (L222) וייתכן שהייתה שם תעלת ההזנה של הכבשן.
 
מתקן סחיטה B3 (איור 19). למתקן ספלול (0.25 מ' קוטר, 0.1 מ' עומק) וחציבה מלבנית קטנה (0.12 × 0.24 מ', 0.12 מ' עומק).
 
מבנה B4 (כ-1.0 × 2.2 מ'; איור 20). קירות המבנה (W22–W20) נבנו מאבנים מהוקצעות גדולות שהונחו הישר על הסלע. בקיר 20 נחשף ספלול קטן (0.15 מ' קוטר). המבנה נסתם באבני סיקול קטנות שהונחו על הסלע (L205).
 
ערמות סיקול B5 (כ-1.0–1.5 מ' גובה; איורים 21, 22). שתי ערמות (L204 ,L203) של אבנים קטנות שהונחו הישר על הסלע. הערמות תחומות בקירות שנבנו מאבנים גדולות.
 
כבשן סיד B6 (כ-4 מ' קוטר, כ-4 מ' עומק לפחות; איורים 23, 24). החפירה נערכה בתעלת ההזנה (L200; כ-2.7 מ' אורך, 0.6 מ' רוחב) של הכבשן, הכבשן עצמו לא נחפר מטעמי בטיחות. הכבשן נחצב בסלע, ולו קיר היקפי שנבנה מאבני גיר מסותתות. תעלת ההזנה נחצבה בסלע האם ונתחמה בשתי שורות של אבנים בינוניות.
 
קירות שדה B7 (כ-2–3 מ' אורך, 0.3–0.5 מ' רוחב; איור 25). נחשפו שלושה קירות דלים, שנבנו הישר על הסלע (L206) מאבני שדה בינוניות ללא חומר מליטה ביניהן.
 
שומרה B8 (כ-3.8 × 4.0 מ'; איורים 26, 27). מבנה מרובע, שקירותיו (W503–W500) נבנו מאבני גזית בינוניות בפן החיצוני ומאבני שדה וחלוקים קטנים בפן הפנימי. הקירות הושתתו על הסלע (L103), שפולס בחלקו לצורך הבנייה. בקיר 502 נחשף פתח (0.8 מ' רוחב), והשתמרו בו אבני מזוזה (כ-0.3 × 0.7 מ') ואבן סף (0.3 × 0.6 מ'). בקירות 500 ו-501 שולבו אומנות מלבניות (0.34 × 0.65 מ' בסיסיהן), שתמכו כנראה קשת. רצפת המבנה (L102) עשויה מקרקע חומה מהודקת שהונחה הישר על סלע האם. על הרצפה נחשפו מפולות אבנים מקירות המבנה ומהקשת, שהרסו את רובה. על סלע האם בתוך המבנה וסביבו התגלו שברים של כלי חרס מהתקופה הביזנטית (המאות הו'–הז' לסה"נ), בהם קערה (איור 7:10), קדרות (איור 8:10–10), סירי בישול (איור 11:10, 12), קנקני שק (איור 13:10–15) ופך (איור 16:10).
 
מערת קולומבריום B9 (כ-6 × 9 מ', 4.5 מ' עומק לפחות; איורים 28, 29). המערה לא נחפרה ידנית מטעמי בטיחות, חלל המערה נחפר בכלי מכני. בחלקה הצפוני של המערה נחצב פתח (L110; כ-1.2 × 1.4 מ'), והוא נסתם באבני מפולת וסחף. בדופן המערבית של המערה הובחנו לפחות שבע שורות של גומחות מעוגלות.
 
מתקן סחיטה B10 (איור 30). נחשף משטח דריכה עגול חצוב בסלע (L162; כ-2.2 × 2.3 מ'), שדופנותיו מוגבהות (כ-0.2 מ' גובה). נראה שמשטח הדריכה הוא חלק ממתקן סחיטה שתעלותיו ובורותיו לא שרדו.
 
גת B11 (איור 31). גת פשוטה חצובה (L140) שלה משטח דריכה מרובע (1.63 × 1.70 מ') המחובר בתעלה רדודה (0.3 מ' אורך, 0.1 מ' רוחב) לבור איגום מלבני (0.7 × 1.2 מ'). בחלק הדרומי-מערבי של בור האיגום נחשף בור שיקוע קטן (כ-0.2 מ' קוטר).
 
ממצאי החפירה מצטרפים לממצאים מחפירות קודמות המלמדים על פעילות חקלאית ענפה, שנמשכה לאורך תקופות רבות. מיעוט הממצא הקרמי במתקנים מלמד שלא היו מגורים במקום ושהמתקנים הם חלק מהעורף החקלאי של יישובי הסביבה.