הכבשן כולל בור עגול (L218 ,L213; כ-2.5 מ' קוטר פנימי; איורים 2, 3), שנחפר בחלקו באדמת לס ונתחם בקיר (W205; כ-1.3 מ' גובה השתמרות), שנבנה משורה אחת של אבני שדה גדולות וביניהן אבנים קטנות. הצד הדרומי-מזרחי של קיר 205 חוזק מחוץ בקיר נוסף (W202; כ-1 מ' גובה השתמרות), שנבנה משורה אחת של אבני שדה (כ-1 מ' רוחב כולל). על האבנים בפן הפנימי של קיר 205 וביניהן וכן על אבני מפולת בסביבת הכבשן התגלו שרידי בוץ אדום שרוף (איור 4), המלמדים כנראה שהפן הפנימי של הכבשן דופן בבוץ; אבני המפולת שייכות כנראה לקירות ולגג המשוער של הכבשן. קירות הכבשן נוטים מעט כלפי פנים, ולכן אפשר שגג הכבשן היה דמוי כיפה; הוא נבנה מאבני שדה והתמוטט. תקרות דמויות כיפה נחשפו בשני כבשני סיד שנחפרו באזור באר שבע (נגב תשס"ג [א, ב]).

בצד הדרומי-מזרחי של הכבשן הותקנה בקירות 202 ו-205 תעלת אוויר (L215; כ-0.2 מ' רוחב, 0.5 מ' גובה; איורים 5, 6), שנבנתה מאבנים מסותתות חלקית ומלוחות אבן גדולים. התעלה אפשרה מעבר אוויר לכבשן במהלך השרפה.
הכבשן רוקן לפני שהוא נעזב; על רצפתו התגלו רק מעט שרידים של סיד כתוש וגיר. בחפירה לא התגלו ממצאים אינדיקטיביים.
 
על סמך החרסים הפזורים על פני שטח החפירה והשתמרותו הטובה של הכבשן נראה כי הכבשן נבנה סביב שנת 1900 לסה"נ או אף מאוחר יותר, בזמן שהתרחבה התיישבות בסביבת העיר החדשה באר שבע. בבקעת באר שבע התגלו כמה כבשני סיד. שני כבשנים, הדומים במידותיהם לכבשן שנחשף בחפירה, התגלו בנחל עשן (נגב תשס"ג [א]) ובתל ערוער (נגב תשס"ג [ב]). עם זאת, בשני כבשנים אלה לא התגלו קירות בנויים, ועל סמך החופר רק הגגות דמויי הכיפה שלהם נבנו מאבנים. בנחל לכיש שמצפון לבאר שבע התגלו כבשני סיד אחדים, שכמה מהם נחצבו בסלע בחלקם התחתון ונבנו באבני שדה בחלקם העליון (פרייברג 2013).