התקופה הכלקוליתית. התגלו 21 פירים עמוקים שמתארם עגול (כ-1 מ' קוטר, כ-0.6–3.0 מ' עומק). הפירים הכילו אדמת מילוי בגוון אפור כהה, ובה ממצאים רבים, בהם שברי כלי חרס, עצמות בעלי חיים, צור וחומר אורגני (איור 3). באחד הפירים (L316) נחשפה, בעומק 2 מ', מחבצה כמעט שלמה (איור 4). ייתכן שאחד הפירים שימש בשימוש משני מוקד שרפה (L324). בחלק מהפירים מרוכזים רוב הממצאים בחלק העליון, ואילו בחלק התחתון אדמת מילוי אפורה ללא ממצאים. ייתכן שחלקם שימשו בשימוש משני בורות אשפה, בדומה לפירים שנחפרו בעבר בסביבה (יקואל וון דן ברינק 2014). נוסף על הפירים נחפר בשטח B בור (L305; כ-1.8 מ' קוטר, כ-1.5 מ' עומק), שקוטרו גדול ביחס לפירים האחרים ועומקו רדוד, ונחפרה בו כמות רבה של אפר. בשטח A נתגלה בור יוצא דופן (L100; איור 5), שצורתו לא סדורה, ובחלקו העליון התגלו ממצאים רבים. כן נחשפו מפלסי חיים (0.2–0.5 מ' עובי) בכמה מוקדים, ובהם חרסים, עצמות בעלי חיים וצור, כולם באדמת החרסית הקשה. באחד המפלסים (L118; איור 6) נמצא מצבור של כלים מרוסקים באתרם.

תקופת הברונזה התיכונה 2. נחשף קבר (T312; איור 7) חפור באדמה חרסיתית חומה קשה שלו כניסה ממערב, דרך פיר (1.2 מ' רוחב), שהוביל אל תא קבורה (3.95 מ' אורך, 1.6 מ' רוחב). בחלק המערבי של הקבר נמצאו קנקן, פכית דליה וקערה גדולה שלה ידיות אוזן. בקצה הדרומי-מזרחי נמצאו שני כלים, המזרחי נושא עיטור אנתרופומורפי ייחודי — פך שעל צווארו פוסלה דמות אדם, לראשה מעין כובע, לחיה הימנית שעונה על יד ימין ואילו יד שמאל מונחת בהצלבה על ברך ימין בתנוחה המזכירה חשיבה או הרהור (איורים 8, 9).
כמו כן נמצאו שבעה פריטי מתכת, בהם שלושה פגיונות, שני ראשי חנית, גרזן וסכין. לאחד הפגיונות ידית תפוח מאבן גיר, ולאחר ידית מעצם, שהתפוררה, ועליה עיטור של מקור ברווז בגוון ירקרק. על שני ראשי החנית שרידי עץ. בחלקו האחורי של הגרזן עוצב 'עין', וכן נמצאו שרידי ידית עץ מתפוררת בגוון ירקרק, שחדרה לחור החיבור לגרזן. לסכין צורת קשת, ייתכן שגם לו הייתה ידית מעצם.
בקבר זוהו שרידים של שלוש מנחות קבורה של בהמות — שני כבשים ממין זכר, ובהמה גדולה, אולי חמור. על פי עצמות הנקבר, שמהן שרדו רק צלעות, נראה שהוא הונח על צדו בתנוחה מקופלת, הראש בדרום והרגליים בצפון. קברים מתקופת הברונזה התיכונה 2 נחשפו בכמה חפירות סמוכות (יקואל וון דן ברינק 2014; יקואל ובארי 2016; Govrin 2015:124–126).

 

התקופה הביזנטית. מעבודות פיתוח שבוצעו בחלקו המזרחי של השטח נוצר חתך, ובו זוהה כבשן לייצור כלי חרס (L329; כ-2.5 מ' גובה; איור 10). הכבשן נפגע מעבודות הפיתוח, תועד ולא נחפר, ולכן המידע על אודותיו מוגבל. בחתך נראית הדופן הדרומית של הכבשן: הדופן הפנימית בגוון אדמדם (7 ס"מ עובי) והדופן החיצונית בגוון שחור (0.25 מ' עובי). מתחת לחתך נראים מקבצי אבנים שתפקידן אינו ברור. ייתכן שמקבץ אבנים גדולות היה חלק מאומנת עמוד שתמך ברצפת הכלים וניצב במרכז הכבשן. נפתחו שני ריבועים (L321 ,L320) מתחת וממערב לחתך כדי לאתר את שרידי היסודות של הכבשן. בחפירה נחשפה רצועת אבנים הנראית כמפולת ונמצאו חרסים אחדים. שרידי כבשנים מהתקופות הרומית והביזנטית נחשפו בחפירות עבר בסביבה הקרובה (יקואל וון דן ברינק 2014).

 

נחפרו מפלסי חיים, פירים ובורות מהתקופה הכלקוליתית ונאספו אלפי שברי כלי חרס המעידים על נוכחות יישובית משמעותית בתקופה זו. מפלסי חיים הכוללים כמות כה רבה של כלי חרס התגלו עד היום בעיקר בחפירותיו של י' גוברין, מעט צפונה (Govrin 2015:14–27). פירים ובורות התגלו בחפירות רבות שנערכו ביהוד בשנים האחרונות (יקואל וון דן ברינק 2014; יטאח 2016; יקואל ובארי 2016; Van den Brink, Golan and Shemueli 2001) ושימושם אינו ברור. נראה כי בסוף דרכם הפכו לבורות אשפה, ייתכן שהותקנו לכך מלכתחילה. נחפר מכלול קבורה ייחודי מתקופת הברונזה התיכונה 2, עשיר במנחות, בהן פך אנתרופומורפי וכלי מתכת רבים. עד היום נחפרו ביהוד מאות קברים מתקופה זו (יקואל ובארי 2016; Govrin 2015; רישיון מס' 381/2012-B), אך לא נחשפו כלל שרידי מבנים. עושר מכלול הקבורה וכלי החרס הייחודי, שכמוהו לא התגלה ככל הידוע בארץ ישראל, מאפשרים להציע כי הנקבר היה דמות חשובה ואולי אחד ממנהיגי הקהילה שחיה במקום. את שרידי הכבשן הביזנטי יש לקשור לשרידי מבנים, לבאר מים (יקואל וון דן ברינק 2014), לגתות מורכבות (קורנפלד ובר-נתן 2014; יקואל ובארי 2016) ולשרידים נוספים מתקופה זו, שהתגלו בחפירות קודמות בסביבה.