שכבה II. נתגלו 30 בורות חצובים בסלע. אפשר להבחין בארבעה טיפוסים של בורות: גליליים (1.3–3.0 מ' קוטר, 0.25–2.33 מ' עומק) שדופנותיהם ישרות, פעמוניים (0.77–2.70 מ' קוטר, 0.77–2.50 מ' עומק) שדופנותיהם מתעגלות למעלה, גומחות קטנות (0.35–1.00 מ' קוטר, 0.15–0.20 מ' עומק) ובורות (2.10–2.47 מ' קוטר, 0.45–0.61 מ' עומק; איור 3) שחציבתם לא הושלמה ובקרקעיתם מהמורות רבות. הממצא בכל הבורות היה זהה, וכלל בעיקר ממצאים מתקופת הב"ק 1א': שברי כלי חרס, שברי כלי אבן, כלי צור, צדפים ועצמות בעלי חיים. כן נמצאו מעט חרסים ושברי כלי אבן מהתקופה הכלקוליתית, וכן חרסים אחדים מתקופת הב"ק 1ב'.

באחד הבורות (F1; איור 4) נחפרה אדמה חומה אחידה, מעורבת בחרסים, בעיקר מתקופת הב"ק 1א' (איור 5), ושברים אחדים מהב"ק 1ב', עצמות בעלי חיים, צדפים ומעט כלי אבן. לא הובחנה סטרטיגרפיה בהצטברות. בעומק 2.5 מ' מפני השטח, קרוב לתחתית הבור ובגובה 21.15 מ' מעל פני הים, נתגלה להב פגיון מנחושת (נשלחה דגימה של חומר מפוחם קרוב לעומק שבו נתגלה הפגיון לבדיקת פחמן 14 במכון ויצמן). הפגיון כמעט שלם (18 ס"מ אורך, 3 ס"מ רוחב, 0.05 ס"מ עובי; איור 6), ולו שני מסמרות, זו ליד זו, שחיברו את הלהב לקת שלא שרדה. הפגיון נשלח לבדיקת מעבדה במיקרוסקופ אלקטרוני סורק (ESEM), במטרה לזהות את ההרכב הכימי של המתכת (מרכז וולפסון למחקר שימושי בחומרים באוניברסיטת תל אביב).
כמו כן, נתגלו בשלושה מקומות שכבות חיים, המאופיינות באדמה חומה מעורבת בחרסים מתקופת הב"ק 1ב'. באחת השכבות נחשפו שברי אגן להכנת בירה (איור 7) שמקורו כנראה במצרים, בדומה לאלה שנמצאו בעין הבשור (Hayes 1953:96–97, Fig. 54; Vandier 1964:281, 293, Fig. 128; Gophna and Gazit 1985:9–16, Fig. 3:2).
 
שכבה I. נחפר מכלול של מערכת השקיה מהתקופה העות'מאנית המאוחרת (1880 לסה"נ עד ראשית המאה הכ' לסה"נ), של פרדס שהיה במתחם, בבעלותו של חסן ערפה. במכלול באר אנטיליה מרשימה, שרידים של חדרי שירות ובריכת אגירה בנויה.
 
נחשף המשך היישוב מתקופת הברונזה הקדומה 1א'–ב' שנחפר בחלקו בחפירות קודמות. הממצאים מעידים על יישוב שראשיתו אולי בתקופה הכלקוליתית וסופו בתקופת הב"ק 1ב'; כלי החרס מעידים על פרק הזמן שבו התמלאו הבורות ולא על תאריך כרייתם. ככל הנראה הבורות שימשו בשלב ראשון ממגורות, ובשלב שני ננטש האתר, ונראה כי הבורות שימשו בורות אשפה. החפירות האחרונות מצביעות שהיישוב גדול הרבה יותר ממה שהיה ידוע עד כה. בכל החפירות שנערכו באתר נחשפו 40 בורות חצובים בסלע הכורכר. תפקידם אינו ברור, בשל צפיפותם ועומקם ובהנחה שסביב חלק מהם היו מבנים שלא שרדו. האתר יושב שוב בתקופה העות'מאנית המאוחרת, וכלל מכלול של בית באר אנטיליה, מחסנים ובריכת אגירה בנויה.
עושר הממצא וריבוי כלי החרס, כלי הצור, כלי האבן, הממצא הזואולוגי ולהב הפגיון, מעידים על יישוב דינמי וחשוב, שהיו לו קשרי מסחר ענפים. עיבוד הממצאים וחפירות בעתיד יתרמו לחידוד המסקנות ולהשלמת התמונה של ההתיישבות בתל אביב בפרט ובמישור החוף בכלל בתקופות אלה.